שבעת הרועים

שבעת הרועים הם רעיון המופיע בספר מיכה. עניינם של שבעת הרועים אינו מבואר בתלמוד ובפרשני המקרא, אך פירושים שונים נכתבו בזמנינו אודות כוונת הנביא. על פי כל הפירושים, שבעת הרועים הם מנהיגים שעם ישראל יזכה לגאולה על ידם או בזכותם בימות המשיח. לצד שבעת הרועים, מוזכרים באותו מקור "שמונה נסיכי אדם".

מקור שבעת הרועים בספר מיכה, פרק ה', פסוק ד' ושם הם מוזכרים בפעם היחידה בתנ"ך:

וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם. לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה' בִּגְאוֹן שֵׁם ה' אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ.

— ספר מיכה, פרק ה', פסוקים א'–ה'

בפירושו של רש"י על הפסוק במיכה כתב: ”רבותינו זיכרונם לברכה פירשו שמותיהם במסכת סוכה, ואיני יודע מהיכן למדו”. בנוגע לסיבה שנמנו דווקא אישים אלו, כתב רש"י: ”לא ידעתי בהם טעם”^[1].

בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב' נכתב ששבעת הרועים הם:

• דוד באמצע;
• אדם, שת ומתושלח מימינו;
• אברהם, יעקב ומשה בשמאלו.

בעוד בגמרא נכתב שדוד המלך עצמו הוא אחד מן הרועים, במסכת כלה נכתב שבן דוד הוא הרועה האמצעי ולא דוד עצמו.

בנוגע להיעדרותו הבולטת של יצחק משבעת הרועים, אמרו במדרש^[2] שבאותו הזמן הלך להציל את בניו מדינה של גיהנום^[3]. גם במסכת כלה רבתי פרק ז' הלכה ד' נאמר:

לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק? [מה הטעם שהשמיטו את יצחק?] אמר רבא: יצחק עדיפא מינייהו קא אתי [עדיף מהם יהיה] דאמרי ליה כל ישראל כי אתה אבינו [שאומרים לו כל ישראל 'כי אתה אבינו'].

בתלמוד בבלי שם נכתב ששמונת נסיכי האדם הם: ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, צדקיהו, משיח, ואליהו. לא מוסבר מה יהיה תפקידם.

הפיוט 'מעוז צור' מזכיר את שבעת הרועים בבית האחרון:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה".^[4]

יש שייחסו, ככל הנראה בטעות, את שבעת הרועים לשבעת האושפיזין אשר נהוג להזמינם בחג הסוכות^[5], אך במקורות אין לדבר אזכור.

• ביאור שבעת הרועים ע"פ החסידות, באתר חב"ד

• על פעולתם של שבעת הרועים בימינו מתוך שעור על מילות הפיוט "מעוז צור" ביוטיוב, הרב אלחנן בן-נון רב היישוב שילה וישיבת בית אורות