|
קונפדרציהקוֹנְפֶדֶרַצְיָה או תַאֲחִיד[1] היא צורה מסוימת של פדרציה, שבה לישויות החברות יש מידה רבה יותר של אוטונומיה ועצמאות ביחס לשלטון הפדרלי המרכזי. דוגמאות לקונפדרציותהדוגמאות לקונפדרציות הן מעטות, משום שמדובר במבנה משטר חלש ולא-יציב, הגובל בברית של מדינות עצמאיות. דוגמאות לקונפדרציות הן הקונפדרציה של השושלת הבויהית ששלטה באזור בגדאד בין אמצע המאה ה-10 לאמצע המאה ה-11, ובתקופה יותר מאוחרת ניתן למצוא את ארצות הברית מיסודה ב־1776 ועד לכניסת תוקף חוקתה ב־1789, ולאחר מכן קונפדרציית מדינות הדרום שפרשו מארצות הברית בשנת 1861. בנוסף, הקונפדרציה הגרמנית בין השנים 1866-1815, קונפדרציית "סרביה ומונטנגרו" שהתקיימה כשריד האחרון ליוגוסלביה ופורקה ביוני 2006, ויש המחשיבים גם את שווייץ ובלגיה כקונפדרציות. ניתן גם לומר כי האיחוד האירופי בצורתו הנוכחית הוא צורה מסוימת של קונפדרציה, ועם הקמתו, שש המדינות המייסדות הגדירו את הרעיון כקונפדרציה[2]. אפשר להגדיר את ישראל לפני תקופת שאול כקונפדרציה, אך הגדרת הממשל של ישראל באותו הזמן אינו ברור בגלל חוסר במידע על ישראל באותו הזמן. רעיון הקונפדרציה עלה בשנות ה-50 כפתרון לחלוקת גרמניה בין מזרח גרמניה למערב גרמניה[3][4]. בישראלבשנת 1948, הציע נחום גולדמן נשיא הקונגרס היהודי העולמי קונפדרציה בין מדינת ישראל למדינות ערב כפתרון להשגת שלום אזורי. גולדמן העלה שוב את הרעיון בשנת 1958, בשנת העשור למדינת ישראל[5]. בשנת 1960 הציע יושב ראש הליגה הערבית שתוקם קונפדרציה בין מדינות ערב[6][7]. כשנשאל על האפשרות שישראל תצטרף לקונפדרציה ערבית, ביוני 1960, הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון שאינו שולל אפשרות כזאת כשייכון השלום[8]. לעומת זאת שרת החוץ גולדה מאיר ביקרה את הצעת גולדמן, ואת העובדה שאינו גר בישראל בעצמו, אך מעלה הצעות שלום[9]. ב-1966 העלה משה דיין את רעיון הקונפדרציה כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, במסגרת ההצעה תקום קונפדרציה בין ישראל, ירדן וישות פלסטינית אוטונומית בגדה המערבית[10]. באוגוסט 1974 הציג אלימלך-שמעון רימלט, יושב ראש המפלגה הליברלית שהייתה אז חלק מהליכוד, תוכנית מדינית לקונפדרציה כלכלית בין ירדן לישראל[11]. בינואר 1977 העלה שוב שר הביטחון שמעון פרס את הרעיון לקונפדרציה בין ישראל, ירדן וישות פלסטינית[12]. מאז עלה רעיון הקונפדרציה בקביעות כפתרון ליישוב של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. צמיחתו של הרעיון מונעת משתי הנחות עבודה עיקריות: האחת, הערבובייה היחסית שבה מתקיימות האוכלוסיות שבין הירדן לים פוגעת בהיתכנות של פתרון שתי המדינות. לשיטתם של המצדדים בפתרון זה, ישראל לא תוכל לפנות את 30 אלף המשפחות החיות בהתנחלויות המבודדות ולקלוט אותן בישראל. השנייה, פתרון שתי המדינות אינו יכול להוביל לסיום הסכסוך, בשל הזיקה שיש לכל אחד משני הצדדים לכל שטחי הארץ, ובשל הצורך והזכות של כל אחד משני הצדדים לנוע ולהתיישב בכולה[13][14][15]. אחרים שוללים את הרעיון שאינו ישים לטענתם[16][17]. בשנת 2015 הסכים נשיא המדינה ראובן ריבלין לרעיון הקונפדרציה כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני[18], לאחר שבמשך עשרות שנים היה מתומכי רעיון ארץ ישראל השלמה[19][20]. כחלק מתוכנית "עסקת המאה" הוצע לפלסטינים על ידי ממשל טראמפ קונפדרציה עם ירדן[21]. ב-24 באפריל 2019 פורסמה הכחשה מצד ג'ייסון גרינבלט, שליחו של נשיא ארצות הברית למזרח התיכון, בה נאמר כי אין תוכנית להקמת קונפדרציה של ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית[22]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
