|
פיליפ שיידמן
פיליפ שיידֵמן (בגרמנית: Philipp Scheidemann; 26 ביולי 1865 – 29 בנובמבר 1939) היה מדינאי גרמני, סוציאל-דמוקרט. הקנצלר השני של רפובליקת ויימאר. ביוגרפיהשיידמן נולד בעיר קאסל בגרמניה (אז בנסיכות הבוחר מהסן). בצעירותו עבד כפועל דפוס וכמגיה, בטרם החל לעבוד כעיתונאי. תחילת דרכוב-1883 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ועבד כעיתונאי וכעורך בעיתונים סוציאליסטים שונים. בשנת 1903 נבחר לרייכסטאג, ועד מהרה הפך לאחד הקולות הבולטים שבקרב מנהיגי הסוציאליסטים, לצד פרידריך אברט והוגו האזה, עמו הנהיג את סיעת הסוציאל-דמוקרטים. שיידמן צידד בכניסתה של גרמניה למלחמת העולם הראשונה. הוויכוח על ההשתתפות במלחמה הוליך לפיצול המפלגה, ולפרישת סיעת ה"סוציאל-דמוקרטים העצמאים" אשר כללה אישים כקורט אייזנר. שיידמן נותר איש סיעת הרוב, והמשיך בתמיכה במלחמה, אם כי קרא למשא ומתן להשגת הסכם שלום הוגן. כאשר הכניס הנסיך מקס פון באדן את נציגי הסוציאל-דמוקרטים לממשלה, לקראת סופה של המלחמה, הצטרף אף שיידמן עמם, בתפקיד שר בלי תיק, באוקטובר 1918. ב-9 בנובמבר 1918, הודיע פון באדן לממשלתו ההמומה על כך שהקייזר התפטר ונמלט לחו"ל, ועל התפטרותו של פון באדן עצמו מתפקיד הקאנצלר (ומסירתו לידי פרידריך אברט, הסוציאל-דמוקרט הראשון אשר שימש בתפקיד זה). הממשלה החדשה הייתה אובדת עצות. ברור היה כי גרמניה הובסה במלחמה, ועליה לקבל את תנאי הכניעה מבעלות הברית. ברור היה כי כל ממשלה שתעשה צעדים בכיוון זה תסומן בידי חוגי הימין כבלתי לגיטימית וכ"בוגדת". הייתה זו תחילתה של אגדת תקיעת הסכין בגב לפיה השתלטו השמאל והיהודים על ממשלת גרמניה, וגרמו לכניעה מחפירה, בעוד הצבא נלחם בעוז רוח בחזית. היה זה תכסיס שקוף שנועד להטיל את האשמה כולה בכניעה על השמאל, על הדמוקרטיה ועל הליברלים. מצד שני, עוד בטרם התפטר הקייזר הכריז קורט אייזנר על "רפובליקה סוציאליסטית" בבוואריה, וברחובות ברלין התגודדו המוני פועלים ממורמרים, המונהגים בידי ארגון שמאל קיצוני המכונה "הליגה הספרטקיסטית" אשר שם לו למטרה להכריז על "רפובליקה סובייטית גרמנית" בנוסח שהיה מוכר (ומטיל אימה) מברית המועצות שזה עתה קמה. היה ברור כי אם לא תפעל הממשלה מהר ובנחישות, יהיו ימיה כימי ממשלתו של רודולף קרנסקי בברית המועצות - משטר ביניים בין מונרכיה אבסולוטית ודיקטטורה קומוניסטית. לא כך רצו אברט ושיידמן להיכנס אל דפי ההיסטוריה. בלחץ האירועים, בעוד הממשלה מכונסת בבניין הרייכסטאג, יצא שיידמן, מבלי שנועץ באיש מחבריו אל ההמון שהתכנס מחוץ לבניין והכריז על הקמת "רפובליקה גרמנית". הכרזה היסטורית זו הייתה ערש לידתה של רפובליקת ויימאר, קצרת הימים והסוערת. מינויו לקנצלר גרמניהלאחר הכרזת הרפובליקה שימש שיידמן בתפקיד האחראי על האוצר בממשלת הביניים שהוקמה, ובפברואר 1919, התכנסה בוויימאר האספה הלאומית, ומינתה את אברט לנשיא, ואת שיידמן לקאנצלר. ממשלתו הראשונה של שיידמן כללה גורמים מהמפלגה הסוציאליסטית (SPD), המפלגה הדמוקרטית (DDP), ומפלגת המרכז (ZENTRUM). הממשלה החזיקה פחות מחמישה חודשים, והתמוטטה בטרם נחתם הסכם ורסאי, ששיידמן היה מראשי המתנגדים לו, ובטרם נחתמה חוקת הרפובליקה, שעל ניסוחה עבד שר הפנים בממשלה, הפרופסור הוגו פרויס. שיידמן התפטר ב 20 ביוני 1919, על מנת שלא לחתום על הסכמי ורסאי, שכגרמנים רבים ראה בהם אך השפלה והתעללות בלתי ראויה בצד המובס במלחמה. שוב לא שירת בממשלה, למרות שנותר פעיל בפוליטיקה, כראש העיר של קאסל, בין השנים 1920 עד 1925, ובמקביל כציר ברייכסטאג. לאחר הפרישהב-4 ביוני 1922 ניצל שיידמן מניסיון התנקשות, שבוצע על ידי חוגי ימין קיצוני, אנשי הפרייקור לשעבר. גלות ומוותעם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933, נמלט שיידמן לדנמרק, ושם מת בגלות, בשנת 1939. קישורים חיצוניים
|
|||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
