פול דלוס בויר (באנגלית: Paul Delos Boyer; 31 ביולי 1918 - 2 ביוני 2018) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה יחד עם ג'ון ווקר לשנת 1997, על "תרומתם בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP". בחצי השני של הפרס זכה ינס סקואו.[1]
קורות חייו
בויר נולד ב-1918 בפרובו, יוטה, ארצות הברית, לגרייס גאיימון ודל דלוס בויר. בגיל 15 אמו נפטרה ממחלת אדיסון. מותה תרם להתעניינותו של בויר בביוכימיה. כילד ונער הוא למד בבתי ספר ציבוריים בפרובו. לבית הספר התיכון הוא נכנס שנה אחת מוקדם יותר משאר חבריו לכיתה, מאחר שקפץ כיתה, וסיים את התיכון בגיל 16.[2] לאחר סיום התיכון החל ללמוד באוניברסיטת בריגהאם יאנג, שם סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1939. הוא זכה במלגה מאת "קרן בוגרי מחקר ויסקונסין" (WARF), והלך ללמוד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, שם סיים תואר שני (1941) ותואר שלישי (1943). שימש כמורה באוניברסיטת סטנפורד וכפרופסור באוניברסיטת מינסוטה, ובשנת 1963 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[3] התחתן עם לידיה ויקר חמישה ימים לפני שעזב לאוניברסיטת ויסקונסין, ונולדו לו שלושה ילדים[2].
נפטר בלוס אנג'לס ב-2 ביוני 2018.
קריירה מחקרית
בויר החל את מחקריו על ATP בראשית 1950. עיקר מחקריו עסקו ב-ATP סינתאז, ובמיוחד במנגון שבו ATP סינתאז משתמש באנרגיה בשביל ליצור ATP חדש. המחקר שבזכותו זכה בויר בפרס נובל עסק בכך שהוא ושותפיו למחקר הציעו מנגנון המתאר את איך ATP נוצר על ידי חיבור של ADP ופוספט אנאורגני. המנגנון נקרא "מנגנון שינוי קשר" (Binding changing Mechanism). ווקר, האיש שחלק עם בויר את פרס נובל, אימת במחקרו את המנגנון שהציע בויר. בנוסף לכך, בויר ושותפיו למחקר גילו, שבניגוד למה שחשבו, השלב שדורש אנרגיה הוא לא הסינתזה של ATP מ-ADP ופוספט אנאורגני, אלא השלב בו נקשרים הADP והפוספט האנאורגני לאנזים, והשחרור של ה-ATP.[4] את מרבית מחקריו ערך בויר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם עבד כפרופסור בין השנים 1963–1989, וכהן שם כמנהל המכון לביולוגיה מולקולרית מאז שנת 1965.[5]
בשנת 1981, קיבל בויר את פרס טולמן, בפרס המוענק מאת "החלק של דרום קליפורניה באגודת הכימיה האמריקאית" (SCALACS). פרס זה מוענק כל שנה לאדם שתרם רבות לתחום הכימיה. בויר זכה בפרס על מחקריו הרבים, ועל הקמת המכון לחקר ביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[6]
עבודתו כעורך
בין השנים 1970–1990, כתב וערך בויר 18 כרכים של סדרת הספרים "האנזמים" (The enzymes). בנוסף לכך, היה בויר עורך של "סקירה שנתית של ביוכימיה" (Annual Review of Biochemistry) בין השנים 1963-1989.[7]
פרסים ותארים
פול בויר זכה בתארים ובפרסים רבים, והם:[3]
- דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת סטוקהולם - שנת 1974
- פרס טולמן - שנת 1981
- פרס רוז (Rose Award) - שנת 1989
- מלגת גוגנהיים - שנת 1995
- דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת מינסוטה - שנת 1996
- פרס נובל לכימיה - שנת 1997
- דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת ויסקונסין - שנת 1998
- הנפקת בול ממשלת גאנה - שנת 2002
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
זוכי פרס נובל לכימיה
|
1901–1925
|
ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
|
|
1926–1950
|
סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
|
1951–1975
|
מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
|
1976–2000
|
ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
|
2001 ואילך
|
נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)
|
|