|
מרי סומרוויל
מרי פיירפקס סומרוויל (באנגלית: Mary Fairfax Somerville; 26 בדצמבר 1780 – 28 בנובמבר 1872) הייתה מדענית רב-תחומית סקוטית; נחשבת לחלוצת ספרות המדע הפופולרי. ביוגרפיהמרי פיירפקס נולדה בסקוטלנד, בתם של מרגרט צ'ארטרס ושל סגן אדמירל בצי הבריטי ויליאם ג'ורג פיירפקס. אביה שהה לעיתים קרובות בים לתקופות ארוכות ומרי בילתה על שפת הים ולימדה עצמה לקרוא את התנ"ך. בהמשך למדה בכוחות עצמה גאוגרפיה ואסטרונומיה. כן למדה לטינית אצל הדוד שלה, ד"ר תומאס סומרוויל. מתמטיקה למדה כאשר הקשיבה לאחיה שקיבל שיעורים פרטיים. בנוסף למדה אמנות אצל אלכסנדר נאסמית' באדינבורו, שלימד אותה על נקודת מבט והשראה. בהמשך החלה ללמד באופן לא רשמי לטינית ואסטרונומיה. במקביל מצאה עותק של כתבי אוקלידס ("יסודות") ולמדה בכוחות עצמה. בשנת 1804 נישאה לבן-דוד רחוק, שלא הכיר בחשיבות של ההשכלה עבורה. לכן ניהלה חיי אשת משפחה, ובמקביל, כבת למשפחה מקושרת היטב, השתתפה באירועים חברתיים ועסקה בלימוד עצמי. בני הזוג גרו בלונדון ונולדו להם שני ילדים. בעלה נפטר ב-1807, והיא חזרה לסקוטלנד. בשנת 1812 התחתנה שוב עם בן-דוד, ד"ר ויליאם סומרוויל, מפקח של הוועדה הרפואית של הצבא הבריטי, ונולדו להם 4 ילדים. הפעם בעלה עודד אותה ועזר לה במחקר בתחום מדעי הטבע. כך התוודעה לחוקרים ומדענים בולטים, שהכירו בכישרונה ונתנו במה לפרסומיה. בשנת 1838 נסעה עם בעלה לאיטליה ושם בילתה את רוב שארית חייה. בשנת 1868 חתמה על העצומה הכושלת של ג'ון סטיוארט מיל בעד זכות בחירה לנשים.[1] בשנת 1869 הוענקה לה מדליה של החברה הגאוגרפית המלכותית. היא הייתה חברת כבוד של אגודת האסטרונומיה המלכותית הסקוטית, וחברה בחברה האמריקנית לפילוסופיה. סומרוויל מתה באיטליה בגיל 91, ונקברה בבית-העלמין האנגלי בנאפולי שבאיטליה. פועלהסומרוויל פעלה בתקופה בה השתתפותן של נשים במדע לא התקבלה בקלות בחברה. בתחילת המאה ה-19 היא פרסמה ספרים ומאמרים בכתבי עת, בהם הציגה לציבור הרחב נושאים מדעיים בשפה בהירה המובנת לכל. כתביה זכו לפופולריות בשל כתיבה חדה ונלהבת סביב הנושאים המדעיים. עבודתה המדעית הראשונה הייתה תרגום ספרו של המתמטיקאי הצרפתי לפלס, "על המכניקה של השמיים". בעקבות עבודתה וכהכנה לכתיבת ספרה הראשון המפורסם, ערכה ביקור ארוך בפריז, ושם הכירה את עבודתו של הפיזיקאי הצרפתי אמפר והכימאי גה-ליסאק. ספרה הראשון על הקשרים של המדעים הפיזיקליים, תיאר מושגים עיקריים בתחומי מדע שונים: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, גאוגרפיה, מטאורולוגיה ואלקטרומגנטיות. ספר זה היה הפרסום המדעי הנמכר ביותר במשך 25 שנה (יצא ב–10 מהדורות ותורגם לצרפתית, איטלקית וגרמנית, וכן פורסם בארצות הברית). בשנת 1835 הייתה סומרוויל האישה הראשונה שנבחרה לחברת כבוד של אגודת האסטרונומיה המלכותית הסקוטית (ביחד עם קרוליין הרשל, אסטרונומית גרמניה-אנגליה). עם תלמידותיה נמנתה עדה לאבלייס (1815–1852), מתמטיקאית וסופרת הידועה בתור המתכנתת הראשונה בעולם. לאחר מותה יצא לאור ספר אישי אוטוביוגרפי,[2] שכלל את זיכרונותיה שנכתבו בזקנתה. הספר עורר עניין בשל אופייה, מהלך חייה, והתמודדותה עם החברה הספרותית המדעית באותה עת. מאמרים ומחקריםלאחר סדרת ניסויים שערכה פרסמה בשנת 1825 מאמר על התכונות המגנטיות של קרינה סגולה של ספקטרום קרינת השמש ("The Magnetic Properties of the Violet Rays of the Solar Spectrum"). ב-1830 תרגמה את ספרו של המתמטיקאי הצרפתי לפלס, "על המכניקה של השמיים" - עבודתה המדעית הראשונה. (לדבריה, היא תרגמה את עבודתו "מאלגברה לשפה פשוטה"). בשנת 1832 כתבה את עבודת המחקר הראשונה על המכניקה של השמיים, בעקבות תרגום ספר זה. בשנת 1834 פרסמה את ספרה הראשון במדעים פיזיקליים, "On the Connection of the Physical Sciences". ב-1848 פרסמה עבודה בגאוגרפיה פיזיקלית; ספר זה היה נפוץ כספר לימוד עם תחילת המאה ה-20. ב-1869 פרסמה עבודה על מדע מולקולרי ומיקרוסקופי. הנצחהעל שמה נקראו מספר מקומות ואתרים בעולם:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
