מיכה חריש

מיכה חריש

צילום מ-2010
לידה	28 בנובמבר 1936 (בן 88) טימישוארה, ממלכת רומניה
שם מלא	מיכאל מיכה חריש
שם לידה	מיכאל הירש
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק	כלכלן, פוליטיקאי
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
שר התעשייה והמסחר ה־15 13 ביולי 1992 – 18 ביוני 1996 (4 שנים) תחת ראשי הממשלות יצחק רבין, שמעון פרס → משה נסים נתן שרנסקי ←
חבר הכנסת 21 בינואר 1974 – 17 ביוני 1996 (22 שנים) כנסות 8 - 13
יושב ראש מפלגת העבודה (בפועל) 17 בינואר 2011 – 21 בספטמבר 2011 (248 ימים) → אהוד ברק שלי יחימוביץ' ←
יו"ר ועדת הכספים ה־7 28 בדצמבר 1988 – 4 באפריל 1989 (98 ימים) → אברהם יוסף שפירא אברהם בייגה שוחט ←

מיכאל (מיכה) חריש (נולד ב-28 בנובמבר 1936) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, לשעבר חבר הכנסת, שר ומזכ"ל מפלגת העבודה. בשנים 1992–1996 כיהן כשר המסחר והתעשייה.

חריש נולד בשנת 1936 בעיר טימישוארה שברומניה, בשם מיכאל הירש^[1]. שני הוריו גדלו במשפחות דתיות. האם איבדה בשואת יהדות צפון טרנסילבניה את כל משפחתה. האב היה בתפקיד מנהיגות בתנועה הציונית הסוציאליסטית "איחוד". ב-28 בנובמבר 1938, כשהיה חריש בן שנתיים, אח של אביו, שמעון הירש ואשתו טרי, נרצחו בפיגוע עם פצצה שאורגן על ידי אנשי משמר הברזל בעת הצגה של סידי טל ולהקת תיאטרון יידיש בטימישוארה.

חריש היה בנעוריו חניך של תנועת בני עקיבא ולמד בתיכון היהודי בעיר. עלה לישראל ב-1950. התגורר בקריית חיים ולמד בכפר הנוער בן שמן, שירת בצה"ל כקצין בגדוד 12 בחטיבת גולני ולחם במבצע סיני ב-1956. בוגר כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.

במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית נבחר לכהן כיו"ר הסטודנטים מטעם מפא"י ונשלח במסגרת חילופי סטודנטים לכלכלה לצרפת, שם מונה כראש המחלקה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה^[2][3][4].

בשנת 1974 נבחר לכנסת השמינית מטעם המערך וכיהן ברציפות עד 1996. שימש חבר בוועדות כנסת שונות ויו"ר הוועדות הבאות: יו"ר ועדת המשנה לאנרגיה (בכנסת ה-9 וה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא תעלת הימים (בכנסת ה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא שכר משרתי הקבע, יו"ר ועדת המשנה בנושא בחירת נשיא אוסטריה קורט ולדהיים, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות דרכים ויו"ר ועדה מיוחדת לקידום הייצוא (בכנסת ה-11) ויו"ר ועדת הכספים (בכנסת ה-12)^[5]. היה חבר ועדת החוץ והביטחון^[6]. יזם את הקמת משרד האנרגיה בשנת 1976^[7].

בשנות ה-90 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בכנסת ה-13 בממשלת יצחק רבין השנייה וממשלת פרס (1992–1996) מונה חריש לשר התעשייה והמסחר^[8]. בתפקיד זה, לחץ חריש לקדם את הקמת תחנת הממסר "קול אמריקה" בערבה, חרף אי השלמת הבדיקות הנדרשות על ידי בג"ץ^[9].

לאחר מכן לא הצליח להיבחר בפריימריז במפלגה. פרש לעסקים ועסק בייעוץ לחברות במסגרת החברה שהקים, חריש יזמות^[10][11]. במקביל הוא המשיך בפעילות במפלגת העבודה.

חריש כיהן כיו"ר החוג לשילוב במפלגת העבודה, חבר נשיאות במועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות, יו"ר האגודה למען החייל בגבעתיים וחבר מרכז "הפועל". שימש כראש מועצת הקולנוע בישראל בין השנים 2007 ל-2011^[12][13].

לאחר פרישתו של יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק בינואר 2011 ועזיבתו למפלגת העצמאות, החליטה ההנהלה הזמנית של המפלגה למנות את חריש ליו"ר הזמני שלה^[14]. חריש כיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 2011, אז נבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה ח"כ שלי יחימוביץ'.

עומד כיום בראש העמותה להנצחת יהדות רומניה - א.מ.י.ר., שימש יו"ר "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ" עד 2017^[15].

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-119 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

חריש נשוי לאדית ולהם ארבעה ילדים.

• מיכה חריש, נגעתי בהיסטוריה - אוטוביוגרפיה, ידיעות ספרים, 2023.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מיכה חריש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכה חריש

• מיכה חריש, באתר הכנסת
• מיכה חריש, באתר כנסת פתוחה
• מאמרי מיכה חריש, באתר "הארץ"
• מזל מועלם, שיחת היום - "מיכה חריש, מה פתאום חזרת למפלגת העבודה?", באתר הארץ, 25 בינואר 2011
• החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ

שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר (1948–2003):	פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013):	אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון
שרי הכלכלה (2013–2016):	נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך):	בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת

מנהיגי מפלגת העבודה הישראלית

לוי אשכול (1968–1969) • יגאל אלון (מנהיג זמני) • גולדה מאיר (1969–1974) • יצחק רבין (1974–1977) • שמעון פרס (1977–1992) • יצחק רבין (1992–1995) • שמעון פרס (1995–1997) • אהוד ברק (1997–2001) • בנימין בן אליעזר (2001–2002) • עמרם מצנע (2002–2003) • שמעון פרס (2003–2005) • עמיר פרץ (2005–2007) • אהוד ברק (2007–2011) • מיכה חריש (מנהיג זמני) • שלי יחימוביץ' (2011–2013) • יצחק הרצוג (2013–2017) • אבי גבאי (2017–2019)‏ • עמיר פרץ (2019–2021) • מרב מיכאלי (2024–2021) • יאיר גולן (מאז 2024)