ישראל קרגמן
ישראל קרגמן (23 בדצמבר 1906 – 17 בנובמבר 1987) היה אסיר ציון ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך. קרגמן נולד בשנת 1906 בברדיצ'ב שברוסיה. בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" הבלתי לגלית והשתתף מטעמה בקבוצת ההכשרה "המשמר" בקרים. בגין פעילותו הציונית הוגלה בשנת 1925 לסיביר, ממנה עלה ארצה בשנת 1929. לאחר עלייתו החל קרגמן לעבוד כפועל בעבודות מזדמנות בפתח תקווה, מגדיאל וירושלים. לאחר התיישבותו בקריית חיים החל בשנת 1938 לעבוד בבית החרושת "אתא", בו נבחר לראשות ועד העובדים. עבודתו בבית החרושת נמשכה עד השבעתו לכנסת השלישית, בשנת 1956, במקומו של זלמן שזר[1]. כהונתו נמשכה לאורך 21 שנים, עד הכנסת השמינית. בשלוש הכנסות הראשונות בהן היה חבר כיהן כחבר ועדת הכספים וחלקית כיו"ר הקואליציה ובתחילת הכנסת השישית נבחר לשמש כיו"ר ועדת הכספי[2][3]. בנובמבר 1969 חודש המינוי[4]. כיו"ר הוועדה קידם, בין השאר, את חוק מס ערך מוסף וניסה לקדם חוק להפסקת שידורי טלוויזיה בלילות כדי למנוע עייפות עובדים[5]. ב-1963 עמד בראש "ועדת קרגמן" לשיפור שיתוף הפעולה בין העובדים להנהלת חברת חשמל[6]. ב-1977 מונה על ידי שר החינוך זבולון המר ליו"ר ועד הנאמנים של פרס היצירה לסופרים עבריים וב-1981 כהונתו הוארכה בשלוש שנים נוספות[7]. באותה שנה מונה קרגמן לחבר מועצת המנהלים של "מולר טקסטיל" (חברת האם של "אתא")[8]. ב-1978 מונה לחבר בהנהלת "קרן אדיס דה פיליפ" שחילקה מלגות לזמרים אופראיים[9]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|