כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי. האות קרויה כ"ף (כָּף). הגייהמבחינה פונולוגית כ' דגושה מייצגת עיצור וילוני, סותם, אטום (אלפבית פונטי בין-לאומי: [k]), וכ' רפה מייצגת עיצור ענבלי, חוכך, אטום (אלפבית פונטי בין-לאומי: [χ]) ומזדהה עם הגיית חי"ת מודרנית. בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, כ' נמנית עם ארבע האותיות החכיות: גיכ"ק. כ' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח. ייצוגכ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה כזו: "ך". התפתחות האותשם האות נובע מצורתה בכתב העברי העתיק, המזכירה את צורת כף היד, ומילה זו מתחילה בעיצור הנהגה על פיה [k] או [χ] (כ רפה) תלוי במקומה בתוך הצירוף הלשוני.
פרופ' אהרון דמסקי שיער שצורת אות זו ושמה הם מתוך רשימת אותיות המייצגות חלקי גוף (יד, כף, עין, פה, ראש, שן). בהשערת שתי הרשימות – האחת חקלאות יבשתית והשניה ימית, כף היא אחת האחרונות שבכלי העבודה החקלאית היבשתית.[1] ייצוגים מאוחריםבקוד ASCII מיוצגת האות כ' בערך EB, ובתקן יוניקוד היא מיוצגת בערך 05DB. בקוד ASCII מיוצגת האות ך בערך EA, ובתקן יוניקוד היא מיוצגת בערך 05DA. בקוד מורס מיוצגת האות כ' באמצעות הרצף: -.- (קו נקודה קו). ייצוגה של כּ' דגושה בכתב ברייל: ייצוג של כ' רפה בכתב ברייל: באלפבית צלילי מיוצגת האות כ' באמצעות המילה "כרמל". באיתות בדגלי סמפור כ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפון־מזרחה ודגל שני הפונה דרום־מערבה. שימושיםכ' היא אחת מאותיות השימוש (בכל"ם), והשמטתה לפני ש' השימוש היא טעות נפוצה. בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות כ' היא כ־2.29% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ך היא כ־0.41%. בגימטריה ערכה 20. ערכה של ך הוא 500, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 500 מיוצג בדרך כלל על ידי הצירוף ת"ק. ראו גם
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|