בני הנביאים
בני הנביאים הוא שמן של קבוצות בעם ישראל המוזכרות במספר מקומות במקרא, אשר שימשו כחברה נפרדת לאותם הרוצים לזכות בנבואה. קבוצות דומות מוזכרות גם בשמות להקת נביאים וחבל נביאים. קבוצות אלה היו מתלמדות בדרכי הנבואה מתוך שאיפת חבריהן לזכות בנבואה. מאפייניםבני הנביאים מכונים כך מפני שהם תלמידי הנביאים, והקשר שבין רב לתלמיד דומה לקשר בין אב לבנו. הם עוסקים בחיפוש אחר נבואה ובכמיהה אליה. אמנם, למרות שהם מכוונים דעתם להתנבא - הנבואה לא תחול עליהם בהכרח.[1] כמו כן, הנבואה יכולה לשרות גם על מי שלא התכונן לכך כלל, וכפי שאמר עמוס לאמציה: ”לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן וַיֹּאמֶר אֵלַי ה' לֵךְ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל”.[2] בני הנביאים מתוארים כחבורה של אנשים שבחרו לפרוש מהעולם הזה ולהשקיע את זמנם ורצונם בשאיפה להגיע לנבואה. בנוסף לכך, לדעת הרמב"ם, היו צריכים ללמוד ולהתמקצע בכל המדעים המדויקים, וכן בנפשם: ”אינו דבר שמגיעים אליו אלא בשלמות במדעים העיוניים והגינות המידות... ובשלמות הכוח המדמה בעיקר היצירה” (מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ו). נבואה אינה שורה אלא מתוך שמחה[3], ולכן, נהגו בני הנביאים להיות בשמחה, להתבודד עם עצמם ולכוון דעתם לשמיים. כן נהגו להסתובב עם כלי נגינה:
דרכי פעולתם של בני הנביאיםעל מנת להגיע לנבואה, בחרו בני הנביאים להתנתק ממשפחותיהם ומהעולם הגשמי, ולהשקיע מאמץ בכדי להגיע למצב שבו הם ראויים לכך שתשרה עליהם נבואה, כפי שניסח זאת הרמב"ם בספרו, משנה תורה[4]:
אמצעי נוסף שהשתמשו בו הוא כלי נגינה בפרט, ומוזיקה ככלל: ”ולפניהם נבל ותֹף וחליל”.[5] חוקר המקרא ג'יימס ויליאמס משער ש"בני הנביאים" הוא כינוי לקבוצה המתגבשת תחת הנהגתו של נביא כריזמטי, המכונה אביהם של חברי הקבוצה. שימוש בכינוי "אב" כלפי נביא מופיע בקריאה: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", המתייחסת לאליהו (מלכים ב ב, יב) ולאלישע (שם יג, יד). לדברי ויליאמס, מוסד הנבואה, ובכלל זה בני הנביאים, היה בקונפליקט מתמיד עם מוסד המלוכה. תחת הנהגתם של אליהו ובעיקר של אלישע, החלו בני הנביאים להתגבש כתנועה מאורגנת החותרת בפועל תחת השלטון, והם נרדפו על ידיו כמתואר במקרא. בימי אלישע הצליחו בני הנביאים להביא להפיכה, שבה הופל שלטון בית עמרי ומונה מלך מטעמם, יהוא, שמימש את השקפת עולמם המונותאיסטית.[6] מקומות מושבםעל פי המתואר בספר שמואל, קבוצות של נביאים התגוררו בגבעת האלוהים, ובאזור מגוריו של שמואל עצמו - בניות ברמה. בימי אלישע הנביא, מוזכרות קבוצות בני נביאים שישבו ביריחו, בבית אל[7], בגלגל[8] ועל גדות הירדן[9]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|