|
אספמיהאסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania). במדרש תנחומא נזכרות אספניה וגליה, המושבות הרומיות.[1] יש הסוברים[2] כי מקור השם הוא בעברית-כנענית או הפיניקית "אי-שפניא" (אי השפנים). לפי סברה זו, כאשר הפיניקים, אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. פרשנות אחרת מציעה[דרוש מקור] כי מקור המילה מהמילה "ספון", חבוי מהעין, כך שמשמעות השם הוא "האי החבוי". אפשרי גם מלשון ספן (יורד ים) כמו גם שבא, סאבוי, SVEN. בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני חזקה בבבא בתרא אומר רבי יהודה: "לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באספמיא, ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".  ספרד המקראית, לעומת זאת, היא סרדיס שבאסיה הקטנה, לדעת רוב החוקרים. בעת תרגום התנ"ך לארמית, (בידי יונתן בן עוזיאל), תורגמה המילה ספרד בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ביוונית - ארצות המערב). בתקופת הגאונים התקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד". משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל', עמוד ב': "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
