אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.
בהמשך תקף אנטיוכוס את הפרתים, וכבש מחדש את מסופוטמיה לזמן קצר לפני שנהרג במארב. בשלב זה כבר שוחרר אחיו דמטריוס השני, אולם מהממלכה הסלאוקית נותרה כעת סוריה בלבד.
ידועה תשובתו של שמעון החשמונאי (שכבש את יפו ואת גזר) לשליח אנטיוכוס השביעי שבא אליו בדרישות טריטוריאליות: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו".[8]
לקריאה נוספת
Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period, University of California Press 2010, Part II, 12. Posidonius of Apamea (C), Josephus on the Siege of Jerusalem by Antiochus VII Sidetes (132/1 b.c.e.) – Antiochus the Pious and Hyrcanus the Tyrant, pp. 399-439
^Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, p. 404: יוסף בן מתתיהו מציין כי אנטיוכוס "חדר ליהודה בשנה הרביעית למלכותו, והראשונה לשלטון הורקנוס, באולימפיאדה המאה ושישים ושתיים" (קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיף 236), אולם שתי שיטות התארוך אינן תואמות: על פי מניין שנות המלכות, מדובר על שנת 135/4 לפנה"ס ואילו האולימפיאדה ה-162 כוללת את השנים 132–128 לפנה"ס. אי ההתאמה נובעת משימוש בשני מקורות שונים לסיפור המצור: מניין המלכות מקורו בניקולאוס איש דמשק ואילו ציון האולימפיאדה מקורו בסטראבון.
^Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, pp. 433-434: לדברי ההיסטוריון בצלאל בר כוכבא, יש לתארך את המצור לשנת 132/1 לפנה"ס. לדבריו, אמנם אוסביוס מציין ב"כרוניקון" שלו (ספר ראשון, סעיף 255) כי האירוע התרחש בשנה השלישית של האולימפיאדה ה-162 (129 לפנה"ס), אולם תאריך זה "בוודאי שגוי" וככל הנראה משקף שיבוש של טקסט המקור שלו (פורפיריוס) או שיבוש שאחראי לו אוסביוס עצמו.
^Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature, pp. 417-419: לדברי בר כוכבא, מספר מגדלי המצור שבתיאור המצור אצל יוספוס "מוגזם באופן פרוע".
.jpg)
