דינמיט
דינמיט הוא חומר נפץ רב עוצמה שהומצא ב-1867 על ידי אלפרד נובל. דינמיט הוא ניטרוגליצרין שהוספג בחומר אשר יפחית את רגישותו כמו אמוניום חנקתי, ניטרוצלולוזה, פחם, נסורת ועוד[1]. כאשר הגיע נובל לפריז, הוא עבד במעבדתו של אסקאניו סובררו, ממציא הניטרוגליצרין. הוא החל לחקור את הניטרוגליצרין ולמצוא לו שימושים בתחום הבנייה. הוא ואביו עבדו יחדיו במטרה למצוא חומר שיהיה דומה בתכונותיו לניטרוגליצרין, אך בטוח לשימוש. מספר ניסויים שערך נובל בחומר גרמו להרס ולמספר הרוגים, וכך נהרג אחיו הצעיר - אמיל. נובל החל בייצור מורחב של הניטרוגליצרין תוך כדי ניסיונות להוסיף לו חומרים שונים, כך שיהיה בטוח יותר לשימוש. הוא גילה שכאשר מערבבים חול דק (דיאטומיט) עם ניטרוגליצרין, הנוזל הופך למוצק יציב ולא מסוכן. מהמוצק הזה הוא יצר גלילים שכונו מאוחר יותר "מקלות דינמיט": מארז גלילי בו אצור חומר הנפץ שמוצת על ידי פתיל. תיאור פצצות וחומרי נפץ כגלילי דינמיט אדומים בעלי פתיל הוא פופולרי במיוחד בקרב סרטים הוליוודים וסרטים מצוירים. נובל המציא את הדינמיט לצורך כיבוש הטבע - לסכור נהרות, להסיר מכשולים, לקצץ הרים - אך משנוכח ששימושיה העיקריים של המצאתו יהיו צבאיים, הוא נכנס לדיכאון שממנו לא החלים עד סוף חייו, ולכן ייסד את קרן פרס נובל שמהווה כמעין "תיקון" למה שגרם. שימושים נפוצים
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|