|
אלעזר ליפא סוקניק
_AND_PROF._AVIGAD_TAKING_MEASUREMENT_ON_A_SKETCH_OF_A_MUSAIC_AT_THE_HEBREW_UNIVERSITY_IN_JERUSALEM._%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2.jpg) אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות ועסק בחקירתן. ייסד (יחד עם משה דוד קאסוטו) את האנציקלופדיה המקראית. חתן פרס ישראל למדעי הרוח, תשי"ט[1]. קורות חייםאלעזר ליפא סוקניק נולד בביאליסטוק שבפולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת 1889. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה הצטרף לצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים. ב-1920 הוציא ביחד עם המורה והמדריך חיים אריה זוטא את "מדריך הטיולים לירושלים וסביבותיה". סוקניק למד באוניברסיטת ברלין, וקיבל תואר דוקטור מדרופסי קולג' בפילדלפיה (כיום חלק מאוניברסיטת פנסילבניה) ב-1926. נושא עבודת הדוקטור היה בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. סוקניק היה הארכאולוג הראשון שהועסק על ידי האוניברסיטה העברית, והוא עסק בחפירות ארכאולוגיות שונות מטעמה. ב-1938 מונה לפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה. בין האתרים שחפר היו בתי הכנסת בבית אלפא ובחמת גדר והחומה השלישית בירושלים של ימי בית שני. יזם את הקמתו של בית הנכות לעתיקות היהודים. אשתו הייתה חסיה סוקניק, מהגננות העבריות הראשונות, ולזוג נולדו שלושה בנים:
משנתגלו לראשונה מגילות מדבר יהודה במערה סמוך לקומראן, היה סוקניק מהראשונים שעמד על טיבן. בנובמבר 1947, זמן לא רב בטרם פרוץ מלחמת העצמאות, רכש שלוש מתוך השבע שנתגלו אז, מסוחר עתיקות בבית לחם (שאר הארבע התגלגלו לארצות הברית ובסופו של דבר הצליח בנו, יגאל ידין, לרכוש גם אותן). מאז שנתגלו המגילות ועד יום מותו עסק סוקניק רבות בחקירתן. ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. סוקניק עמד גם בראש המפעל הגדול של האנציקלופדיה המקראית, יחד עם חוקר המקרא משה דוד קאסוטו, אולם שניהם זכו לראות רק את הכרך הראשון מן הסדרה, שיצא לאור בשנת 1950. סוקניק נפטר ב-1953. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
