he אלסנדרו דל פיירו

אלסנדרו דל פיירו
Alessandro Del Piero
מידע אישי
לידה	9 בנובמבר 1974 (בן 50); קונליאנו שבאיטליה
גובה	1.74 מטר
עמדה	חלוץ שני
מועדוני נוער
1982–1988 ; 1988–1993 ; 1993–1994	סן ונדמיאנו ; פדובה ; יובנטוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלסנדרו דל פיירו (באיטלקית: Alessandro Del Piero; נולד ב-9 בנובמבר 1974 בקונליאנו) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ. דל פיירו נחשב לאחד מטובי הכדורגלנים האיטלקים בכל הזמנים. במרץ 2004 נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם. הוא ידוע בשל הקריירה שלו כשחקן וקפטן יובנטוס, בה הוא מחזיק בשיאי הכיבושים וההופעות לשחקן.

קריירה

דל פיירו החל את הקריירה שלו ב-1991 בפדובה, אז בליגה האיטלקית השנייה. ב-1993 עבר ליובנטוס. עם יובנטוס הוא זכה באליפות איטליה 8 פעמים (1995, 1997, 1998, 2002, 2003, 2005, 2006 ו-2012) ובליגת האלופות (1996). עונתו הטובה ביותר הייתה 1997/1998, במהלכה הבקיע 21 שערים בליגה. אחד מסימני ההיכר של דל פיירו היא היכולת הטכנית שלו וראיית המשחק.

במהלך עונת 1999/1998 קיבל דל פיירו את הכינוי "פינטוריקיו" (Il Pinturicchio), בהתייחס להערה של ג'אני אניילי, שהשווה את דל פיירו לאומן הרנסאנס הפורה פינטוריקיו.

בינואר 2006 דל פיירו שבר את שיאו של ג'מפיירו בוניפרטי אשר עמד על 182 שערים במדי יובנטוס בכל המסגרות. באוקטובר 2010 דל פיירו שבר שיא נוסף של ג'מפיירו בוניפרטי, הפעם של 178 שערים במדי יובנטוס בליגה האיטלקית הראשונה. במרץ 2008 הפך דל פיירו לשיאן ההופעות של יובנטוס בכל המסגרות, כששבר את שיאו של גאטאנו שיראה.

בשנת 2006 הורדה יובנטוס לסרייה ב' ונלקחו ממנה שתי האליפויות בהן זכתה בעונות 2004/2005 ו-2005/2006, בשל פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006. דל פיירו הביע את נאמנותו לקבוצה בכך שהיה הראשון שהכריז שיישאר בקבוצה גם בליגה השנייה. "ג'נטלמן לא עוזב כל כך מהר את הגברת הזקנה שלו", אמר. הוא סייע ליובנטוס לזכות באליפות הסרייה ב' בעונת 2006/2007 ולחזור במהרה לליגה הבכירה.

בעונת 2007/2008, לאחר שיובנטוס חזרה לסרייה א', עזר דל פיירו לקבוצה לסיים במקום השלישי בעזרת הבקעת 21 שערים. דל פיירו היה מלך שערי הליגה בעונה זו.

בעונת 2011/2012, הודיעה הנהלת הקבוצה כי זו תהיה העונה האחרונה של דל פיירו ביובנטוס, וכי חוזהו לא יחודש בסיום העונה.^[1] באותה עונה, דל פיירו סייע ליובנטוס לזכות באליפות הסרייה א' הראשונה שלה מאז חזרתה מהליגה השנייה. ב-14 במאי 2012 דל פיירו ערך את הופעת הליגה האחרונה שלו במדי יובנטוס במשחק ביתי מול אטאלנטה, בו יובה ניצחה 1-3 כשדל פיירו בין המבקיעים.^[2] כעבור שבוע ערך דל פיירו את הופעתו האחרונה בהחלט ביובנטוס, בהפסד 2-0 לנאפולי בגמר הגביע האיטלקי.^[3]

ב-5 בספטמבר 2012 חתם דל פיירו לשנתיים בקבוצת סידני מליגת העל האוסטרלית. בספטמבר 2013 מונה לקפטן הקבוצה. באפריל 2014 הודיע השחקן כי עזב את הקבוצה^[4].

באוגוסט 2014 חתם דל פיירו לארבעה חודשים בקבוצת דלהי דינמוס מ ליגת ה-ISL ההודית.^[5]

באוקטובר 2015 פרש השחקן ממשחק פעיל.

נבחרת לאומית

דל פיירו שיחק בקביעות במשך שנים רבות בנבחרת איטליה. הטורניר הגדול הראשון בו השתתף עמה היה מונדיאל 1998, שבו הוא התחרה עם חביב הקהל רוברטו באג'ו על מקום בהרכב. איטליה סיימה את דרכה ברבע הגמר בהפסד לצרפת בבעיטות הכרעה. איטליה הפסידה לצרפת גם בגמר יורו 2000 ודל פיירו, שהחמיץ שתי הזדמנויות הבקעה באותו משחק, הואשם בהפסד. בשנים שעברו מהיורו ועד המונדיאל ביפן וקוריאה הדרומית זכה דל פיירו באליפות אחת עם יובנטוס וזומן לסגל של נבחרת איטליה למונדיאל 2002. במונדיאל עצמו כבש דל פיירו שער נגד מקסיקו שהעלה את איטליה לשמינית הגמר, אך נבחרת איטליה הודחה מהטורניר בשמינית הגמר על ידי נבחרת קוריאה הדרומית.

אלסנדרו דל פיירו היה בסגל האיטלקי גם ביורו 2004, שם לא עברה הנבחרת את שלב הבתים.

דל פיירו היה שחקן משנה בסגל האיטלקי למונדיאל 2006 בו, לאחר 12 שנה, העפילה נבחרת איטליה לגמר, כאשר בדרך דל פיירו כבש את השער השני מול נבחרת גרמניה בתוספת הזמן של חצי הגמר. בגמר המונדיאל באצטדיון האולימפי בברלין זכה דל פיירו בגביע יחד עם נבחרתו לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין מול צרפת בתוצאה 3-5. דל פיירו נכנס כמחליף במשחק הגמר וכבש את אחת מהבעיטות.

דל פיירו זומן לסגל נבחרתו ליורו 2008 על ידי מאמן הנבחרת רוברטו דונאדוני, אך לא הצליח להטביע חותם.

תארים

יובנטוס

אליפות איטליה (7): 1994/95, 1996/97, 1997/98, 2001/02, 2002/03, 2004/05^[6] 2006‏,^[6] 2012
אליפות הסרייה ב' (1): 2006/07
הגביע האיטלקי (1): 1994/95
הסופר קאפ האיטלקי (4): 1995, 1997, 2002, 2003
ליגת האלופות (1): 1995/96
הגביע הבין-יבשתי (1): 1996
גביע האינטרטוטו (1): 1996

נבחרת איטליה

אישיים

פרס בראבו (1): 1996
מלך השערים בסרייה א' (1): 2007/08
מלך השערים בסרייה ב' (1): 2006/07
מלך השערים גביע האיטלקי (1): 2005/06
מלך השערים ליגת האלופות (2): 1996/97, 1997/98
פרס רגל הזהב (1): 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלסנדרו דל פיירו בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אלסנדרו דל פיירו (באנגלית)

אלסנדרו דל פיירו, ברשת החברתית פייסבוק
אלסנדרו דל פיירו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אלסנדרו דל פיירו, ברשת החברתית אינסטגרם
אלסנדרו דל פיירו, ברשת החברתית טיקטוק
אלסנדרו דל פיירו, באתר Transfermarkt
אלסנדרו דל פיירו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
אלסנדרו דל פיירו, באתר Soccerway
אלסנדרו דל פיירו, באתר BDFutbol
אלסנדרו דל פיירו, באתר WorldFootball.net
אלסנדרו דל פיירו, באתר National Football Teams
אלסנדרו דל פיירו, באתר FootballDatabase.eu

הערות שוליים

^ ynet ספורט, יובנטוס: דל פיירו יעזוב בסיום העונה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011
^ אלסנדרו דל פיירו: לא יכולתי לבקש פרידה יפה יותר, באתר ONE‏, 14 במאי 2012
^ מערכת וואלה! ספורט‏, דל פיירו שבור: "חבל שככה זה נגמר", באתר וואלה, 21 במאי 2012
^ ynet ספורט, יתלה את הנעליים? דל פיירו עוזב את סידני, באתר ynet, 28 באפריל 2014
^ וואלה! ספורט‏, ממשיך לנדוד: אלסנדרו דל פיירו חתם בדלהי דינמו, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2014
^ ¹ ² האליפויות שבהן זכתה יובנטוס בעונות 2004/05 ו/2005/06 נשללו ממנה בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א'

אלסנדרו דל פיירו - תבניות ניווט

נבחרת איטליה – יורו 1996
1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1998
1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני)
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 2002
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2004
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 אודו • 4 זאנטי • 5 קנבארו • 6 פרארי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 ויירי • 10 טוטי • 11 קוראדי • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 פיורה • 15 פאבאלי • 16 קאמורנזי • 17 די ואיו • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 פרוצי • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 2006 - אלופת העולם
1 בופון • 2 זקארדו • 3 גרוסו • 4 דה רוסי • 5 קנבארו • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 טוטי • 11 ג'ילארדינו • 12 פרוצי • 13 נסטה • 14 אמליה • 15 יאקווינטה • 16 קאמורנזי • 17 בארונה • 18 אינזאגי • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אודו • 23 מטראצי • מאמן: ליפי		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2008
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 גרוסו • 4 קייליני • 5 גאמבריני • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 דה רוסי • 11 די נטאלה • 12 בוריילו • 13 אמברוזיני • 14 אמליה • 15 קוואליארלה • 16 קאמורנזי • 17 דה סאנטיס • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אקווילני • 23 מטראצי • מאמן: דונאדוני		איטליה

[1] ynet ספורט, יובנטוס: דל פיירו יעזוב בסיום העונה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2011

[2] אלסנדרו דל פיירו: לא יכולתי לבקש פרידה יפה יותר, באתר ONE‏, 14 במאי 2012

[3] מערכת וואלה! ספורט‏, דל פיירו שבור: "חבל שככה זה נגמר", באתר וואלה, 21 במאי 2012

[4] ynet ספורט, יתלה את הנעליים? דל פיירו עוזב את סידני, באתר ynet, 28 באפריל 2014

[5] וואלה! ספורט‏, ממשיך לנדוד: אלסנדרו דל פיירו חתם בדלהי דינמו, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2014

[שחיתות-6] ¹ ² האליפויות שבהן זכתה יובנטוס בעונות 2004/05 ו/2005/06 נשללו ממנה בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]