|
ראיין גיגס
ראיין ג'וזף גיגס (באנגלית: Ryan Joseph Giggs; נולד ב-29 בנובמבר 1973) הוא כדורגלן עבר ולשי. גיגס שיחק בקבוצת מנצ'סטר יונייטד בעמדות הקשר לאורך כל הקריירה שלו, והוא השחקן המעוטר בתולדות הכדורגל הבריטי. גיגס זכה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית ב-2009, והוא הראשון בהיסטוריה שזכה פעמיים ברציפות בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית (ב-1992 ו-1993). עם מנצ'סטר יונייטד זכה ב-13 אליפות אנגליה, פעמיים זכה בליגת האלופות, ארבע פעמים בגביע האנגלי וארבע פעמים בגביע הליגה. הוא השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה בתולדות מנצ'סטר יונייטד, מאז שבר את שיאו של בובי צ'רלטון בגמר ליגת האלופות 2008. הוא נכלל בנבחרת כדורגלני המאה מטעם התאחדות השחקנים ב-2007 ובנבחרת העשור של הליגה האנגלית ב-2003. הוא נבחר לשחקן המצטיין של מנצ'סטר יונייטד בעשור הראשון של המאה ה-21. במסגרת הבינלאומית, גיגס שיחק עבור הנבחרת הלאומית של ויילס עד לפרישתו ממנה ב-2 ביוני 2007. בנוסף לתאריו הרבים, גיגס נכלל ברשימת "מאה אגדות הפוטבול ליג". הוא קיבל את דרגת ה-OBE במסדר האימפריה הבריטית ב-2007, ואף נבחר להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי ב-2005 כאות הוקרה על הישגיו ותרומתו לכדורגל האנגלי. קריירה ככדורגלןילדותו ותחילת דרכוגיגס נולד בקארדיף, בירת ויילס, לדני וילסון, שחקן רוגבי בקארדיף ר.פ.צ., וליינה גיגס (כיום ליינה ג'ונסון). הוא גדל באליי ובילה זמן רב אצל הורי אמו במשחקי כדורגל ברחובות שמחוץ לביתם. ב-1980, בגיל 6 עבר עם כל משפחתו למנצ'סטר, עקב חתימתו של אביו בקבוצת הרוגבי סווינטון ליונס. גיגס החל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית של מנצ'סטר בשם " דינס פ.צ.", כאשר מאמן הקבוצה היה סקאוט של מנצ'סטר סיטי. לאחר שהרשים כבר בתחילת משחקיו בקבוצה, הוא הוצע על ידי הסקאוט למנצ'סטר סיטי, והצטרף לבית הספר למצוינות של המועדון. במקביל שיחק גיגס בקבוצת הילדים של בית הספר סלפורד, והוביל אותה להעפלה לגמר תחרות בתי הספר המחוזית באצטדיון אנפילד ב-1987 ולניצחון על מקבילתה מבלקבורן. בגיל 14 הוא נענה להצעת הצטרפות של אלכס פרגוסון, והצטרף למערכת הנוער של מנצ'סטר יונייטד. גיגס ייצג את נבחרת הילדים של אנגליה במשחק כנגד גרמניה באצטדיון ומבלי ב-1989. הוא שינה את שמו, שעד לאותה עת היה "ראיין וילסון" ל"ראיין גיגס" בגיל 16, לאחר שהוריו התגרשו. לאוורי מקנמי, מאמן הנבחרת הצעירה של אנגליה מאוחר יותר, בדק האם גיגס מתאים לשחק עבור אנגליה מבחינת מוצאו. עם זאת, הוא נענה בשלילה כאשר גילה שלגיגס אין סבים אנגלים, והוא יכול לשחק רק עבור ויילס וסיירה לאון, מקום מגוריו של סבו מצד האבא. מנצ'סטר יונייטדהתחלהבנובמבר 1990, בגיל 17, חתם גיגס על החוזה המקצועני הראשון שלו במנצ'סטר יונייטד. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של המועדון ב-2 במרץ 1991 מול אברטון. במשחקו המלא הראשון, הוא הבקיע את שערו הראשון במדי הקבוצה בניצחון 0-1 על מנצ'סטר סיטי ב"דרבי של מנצ'סטר". גיגס הפך לשחקן קבוע בסגל הקבוצה הבוגרת בעונת 1991/1992, אך נשאר פעיל בקבוצת הנוער - הוא שימש כקפטן שלה והוביל אותה לזכייה בגביע ה-FA לנוער באותה עונה. הוא היה תחת מעקב שוטף של הצוות של אלכס פרגוסון יחד עם כדורגלנים צעירים נוספים, שכונה "טירוני פרגי". גיגס התקדם לקבוצה הבוגרת על אף גילו הצעיר, מה שהעיד על מיומנותו ומוכנותו המוקדמות. הוא סיים עם הקבוצה הבוגרת באותה עונה במקום השני בליגה הראשונה של הפוטבול ליג, אחרי לידס יונייטד. התואר הראשון שלו בבוגרים היה גביע הליגה האנגלית, שבו הוא כבש את השער היחיד במשחק הגמר מול נוטינגהאם פורסט. בסיום העונה, הוא זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית. מעמד כוכב עלעם תחילת עונת 1992/1993, הראשונה בה נערכה הפרמייר ליג החדשה, גיגס החל לשחק לעיתים תכופות בעמדת הקיצוני השמאלי, ונחשב לאחד מהשחקנים הצעירים המובילים בכדורגל הבריטי. הוא זכה עם הקבוצה באליפות הפרמייר ליג כבר בעונה הראשונה לקיום הליגה, ובכך הייתה זו האליפות הראשונה בקריירת הבוגרים שלו. התפתחותו המהירה והגעתו של אריק קאנטונה בישרו את השליטה של מנצ'סטר יונייטד בליגה החדשה. בעונת 1993/1994 זכה גיגס עם יונייטד באליפות שנייה ברציפות, ולאחר מכן זכה איתה בשתי אליפויות רצופות נוספות, בעונות 1995/1996 ו-1996/1997. בשנות ה-90 המאוחרות גיגס נותר לבדו כשחקן משמעותי בקבוצה, לאחר פרישתו של אריק קאנטונה. הוא החמיץ מספר משחקים מרכזיים עקב פציעות, אך המשיך להצטיין במדי הקבוצה ולהגיע עמה להישגים. בעונת 1998/1999 הוא היה חלק חשוב בזכייה של מנצ'סטר יונייטד בטרבל - אליפות הפרמייר ליג, גביע ה-FA וליגת האלופות. במשחק חצי גמר גביע ה-FA מול ארסנל הוא עבר מספר שחקנים ואת השוער, בדרך לכיבוש שער שסייע לקבוצתו להעפיל לגמר, שם היא ניצחה וזכתה בגביע. במשחק הגמר של ליגת האלופות מול באיירן מינכן הוא היה מעורב בשער של טדי שרינגהאם, בדרך למהפך דרמטי וניצחון 1-2, שהשלים זכייה בליגת האלופות ובטרבל. באותן שנים כבש גיגס מספר שערים שהיו מועמדים לתואר שער העונה, כדוגמת השער נגד קווינס פארק ריינג'רס ב-1993, נגד טוטנהאם הוטספר ב-1994, נגד אברטון ב-1995, ונגד קובנטרי סיטי ב-1996; וכמו כן השער המפורסם ביותר אותו כבש במשחק חצי גמר גביע ה-FA של 1999, במהלך השער הוא ניצל מסירה רעה אחרונית של פטריק ויירה ועבר מספר שחקנים ואת השוער. שבירת שיאים גיגס זכה עם מנצ'סטר יונייטד בשלוש אליפויות נוספות של הפרמייר ליג בארבע העונות שלאחר הטרבל, ובנוסף העפיל עמה שלוש פעמים לרבע גמר ליגת האלופות ופעם אחת לחצי הגמר. הוא הפך לאחד מהשחקנים המנוסים והוותיקים ביותר של מנצ'סטר יונייטד לאחר עזיבתו של דניס ארווין במאי 2002, על אף שהיה בן 28 בלבד. בפתיחת עונת 2001/2002 הוא חגג את יום השנה העשירי שלו במועדון במשחק מול סלטיק באולד טראפורד, וכעבור שנה הבקיע את שערו ה-100 בקבוצה, מול צ'לסי בסטמפורד ברידג'. בעונת 2003/2004 זכה גיגס עם מנצ'סטר יונייטד בגביע ה-FA הרביעי בקריירה שלו, והפך לאחד משני שחקנים בלבד שזוכים בגביע ארבע פעמים במדי מנצ'סטר יונייטד, יחד עם רוי קין. השתתפותו במשחק נגד ליברפול בספטמבר 2004 הפכה אותו לשחקן השלישי שרושם מעל 600 הופעות במדי יונייטד, אחרי סיר בובי צ'רלטון וביל פולקס. ב-2005 הוא סיים עם קבוצתו במקום השני בליגה האנגלית בפעם השנייה, אחרי ארסנל. באותה שנה הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי, כהוקרה על תרומתו למשחק באנגליה. בעונת 2006/2007 זכה גיגס עם מנצ'סטר יונייטד באליפות ראשונה אחרי ארבע שנים. הייתה זו אליפות אנגליה התשיעית בקריירה של גיגס, וכתוצאה מכך הוא שבר את שיא האליפויות לשחקן, שהיה שייך לאלן הנסן ופיל ניל. בדצמבר 2007 הוא כבש את שערו ה-100 בליגה עבור מנצ'סטר יונייטד, בניצחון 1-4 על דרבי קאונטי. בפברואר 2008 הוא קבע ציון דרך נוסף, כאשר ערך את הופעתו ה-100 בליגת האלופות, במשחק נגד אולימפיק ליון. בעונת 2007/2008, גיגס הפך לאחד משני שחקנים בלבד שכבשו בכל עונה יחידה בפרמייר ליג, מאז שזו נוסדה ב-1992. במחזור האחרון של העונה הוא כבש שער בניצחון על ויגאן את'לטיק, שהבטיח למנצ'סטר יונייטד את זכייתה השנייה ברציפות באליפות הליגה. זו הייתה הזכייה העשירית של גיגס באליפות. עשרה ימים מאוחר יותר, ב-21 במאי, גיגס זכה עם מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על צ'לסי 5-6 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 1-1 בהארכה. במשחק זה הוא שבר את שיא ההופעות עבור יונייטד שהיה שייך קודם לכן לבובי צ'רלטון, לאחר שנכנס כמחליף במקומו של פול סקולס. הוא הפך לאחד משלושה שחקנים בריטים שזכו בליגת האלופות פעמיים, יחד עם סטיב מקמנמן וחברו לקבוצה אוון הארגריבס. בעונת 2008/2009 המשיך גיגס את הצטיינותו וזכה לראשונה בקריירה שלו בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות הכדורגלנים, במקביל לזכייה שלישית ברציפות עם מנצ'סטר באליפות הליגה. בדצמבר 2009 הוא קיבל את תואר ספורטאי השנה של ה-BBC, והיה לכדורגלן הרביעי בהיסטוריה שזוכה לכך. באותה שנה הוא נבחר לשחקן המצטיין של מנצ'סטר יונייטד בעשור הראשון של המאה ה-21. בינואר 2011 גיגס נבחר בסקר שנערך באתר של מנצ'סטר יונייטד לשחקן הטוב ביותר של הקבוצה בכל הזמנים. ב-1 במרץ 2013 האריך גיגס את חוזהו במנצ'סטר יונייטד עד לסוף עונת 2013-2014. ב-5 במרץ 2013 ערך גיגס את הופעתו ה-1,000 בקריירה (כולל בנבחרת), במשחק גומלין שמינית גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד. נבחרת ויילס בצעירותו שיחק גיגס בנבחרת הנערים של ויילס וכיהן כקפטן שלה. הוא החל לשחק בנבחרת הלאומית של ויילס מאוחר יותר, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול גרמניה המערבית ב-1991. בכך הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר שמשחק בנבחרת ויילס. את שערו הראשון בנבחרת הוא כבש במרץ 1993, מול בלגיה. החל משנת 2004 הוא כיהן כקפטן הנבחרת הבוגרת. לאורך כל שנותיו בנבחרת הלאומית, גיגס לא הצליח להעפיל עמה אפילו פעם אחת לגביע העולם (ה"מונדיאל") ואליפות אירופה, בשל חולשתה היחסית של ויילס. גיגס קיבל ביקורת על סירובו לקחת חלק במשחקי ידידות בינלאומיים עם הנבחרת. מאז הופעת הבכורה שלו ב-1991, הוא נעדר מהשתתפות ב-18 משחקי ידידות רצופים של נבחרתו, בתשע השנים שלאחר מכן. הסיבה הרשמית שניתנה לתקופת ההיעדרות היא העובדה שגיגס היה פצוע בזמן המשחקים. כמו כן, אלכס פרגוסון סירב רבות לשחרר שחקנים למשחקי ידידות עם נבחרתם. גיגס הודיע על פרישתו מכדורגל בינלאומי ב-30 במאי 2007, במהלך מסיבת עיתונאים שקיים. את משחקו האחרון עבור ויילס, כקפטן, הוא ערך ב-2 ביוני באותה שנה נגד נבחרת צ'כיה בקארדיף, במסגרת מוקדמות יורו 2008. במשחק זה הוא נבחר לשחקן המצטיין בתיקו 0-0. הוא סיים את הקריירה שלו בנבחרת ויילס עם 64 הופעות ו-12 שערים. קריירה כמאמןב-4 ביולי 2013 מונה גיגס לעוזר מאמן/שחקן במנצ'סטר יונייטד ועבד לצידו של המאמן דייוויד מויס. לאחר פיטוריו של מויס מונה גיגס למאמן שחקן באופן זמני. ב-19 במאי 2014, הודיע גיגס על פרישה ממשחק פעיל והפך לעוזר מאמן מנצ'סטר יונייטד. ב-1 ביולי 2016, בעקבות מינויו של ז'וזה מוריניו למאמן מנצ'סטר יונייטד שהחליט למנות את רוי פריה לעוזרו, החליט גיגס לסיים את תפקידו במועדון. ב-15 בינואר 2018 מונה גיגס למאמן נבחרת ויילס. ב-6 בספטמבר 2018 השיג גיגס את ניצחונו הראשון כמאמן נבחרת ויילס, 4–1 על נבחרת אירלנד במסגרת טורניר ליגת האומות של אופ"א. גיגס הוביל את וילס ליורו 2020 לאחר שסיימה במקום השני בבית 6 במוקדמות היורו. בעקבות כתב האישום שהוגש נגד גיגס בשל חשד לתקיפה פיזית כלפי שתי נשים, נבחרת ויילס הודיעה כי גיגס לא יאמן אותה ביורו 2020. חיים אישייםבמהלך שנת 2011, התגלה כי ראיין גיגס בגד באשתו. תחילה עם כוכבת "האח הגדול" הבריטי, אימוג'ן תומאס[1], ומאוחר יותר עם גיסתו[2]. מעבר להמולה הרגילה שהסיפור משך, המקרה גרם לסערה גדולה אף יותר, כאשר חבר הפרלמנט הבריטי, ג'ון המינג, חשף את זהותו של גיגס כמי שהיה ידוע אז רק בתור ה"כדורגלן הנשוי", בטענה כי עברו על צו איסור פרסום ששמו מוקדם יותר ב"טוויטר" בפרט וברשת בכלל[3]. ב-3 בנובמבר 2020 גיגס נעצר בחשד לתקיפה של שתי נשים, בהן בת זוגו. באפריל 2021 הוגש נגד גיגס כתב אישום. תארים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
