גונסאלו היגוואין

גונסאלו היגוואין
Gonzalo Higuaín

היגוואין במדי ארגנטינה במונדיאל 2018
מידע אישי
לידה	10 בדצמבר 1987 (בן 37) ברסט שבצרפת
שם מלא	גונסאלו חרארדו היגוואין
גובה	1.84 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1999–2005 ריבר פלייט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2005–2006 2006–2013 2013–2016 2016–2020 2018–2019 2019 2020–2022 ריבר פלייט ריאל מדריד נאפולי יובנטוס ← מילאן ← צ'לסי אינטר מיאמי 35 (13) 190 (107) 104 (71) 105 (48) 15 (6) 14 (5) 67 (29)
נבחרת לאומית כשחקן
2009–2018 ארגנטינה 75 (31)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-18 באוקטובר 2022

גונסאלו חרארדו היגוואין (בספרדית ובצרפתית: Gonzalo Gerardo Higuaín; נולד ב-10 בדצמבר 1987 בברסט, צרפת) הוא כדורגלן עבר צרפתי-ארגנטינאי ששיחק בעמדת החלוץ. הוא ידוע בכינוי "אל פיפיטה" (El Pipita), שמשמעותו "המקטרת הקטנה".

היגוואין נולד בצרפת בעת שאביו, הכדורגלן חורחה היגוואין, שיחק במדי קבוצת ברסט. כינויו "המקטרת הקטנה" (Pipita) נגזר מהכינוי "המקטרת" (Pipa) של אביו. על אף שלאורך שנותיו הראשונות התגורר היגוואין בעיקר בארגנטינה, הוא זכה לדרכון צרפתי. היגוואין היה מושא המחלוקת בין התאחדויות הכדורגל של צרפת ושל ארגנטינה, ששאפו כל אחת לצרפו לסגל הנבחרות שלהן. הוא דחה הצעות להצטרף לנבחרות הצעירות של צרפת, ולבסוף זומן לנבחרת האולימפית של ארגנטינה.

בשנת 2005 הוא החל את קריירת המועדונים שלו בקבוצת ריבר פלייט, לצידו של אחיו פדריקו. לאחר שמרבית החלוצים הבכירים בקבוצה נפצעו הוא החל לשחק בהרכב הפותח של ריבר פלייט והפגין יכולת גבוהה. בתקופה ששיחק בריבר הוא הצליח להבקיע 15 שערים, מתוכם שניים בסופר קלאסיקו הארגנטינאי נגד קבוצת בוקה ג'וניורס. בזכות יכולתו הגבוהה הוא זכה לתשומת לב רבה ממועדוני כדורגל בכירים באירופה, שקיוו לנצל את דרכונו הצרפתי כך שלא ייחשב במניין השחקנים הלא-אירופים שיכולים לשחק בשורותיהם. בסופו של דבר הוא עבר לריאל מדריד תמורת סכום של 13 מיליון אירו. ב-4 במאי 2008 הוא הבקיע את שער הניצחון במשחק החוץ מול אוסאסונה, שבזכותו זכתה ריאל באליפות. ימים אחדים לאחר מכן הוא הבקיע את שער הליגה השמיני באותה עונה, במשחק הקלאסיקו מול ברצלונה.

ב-8 בנובמבר 2008 הבקיע היגוואין ארבעה שערים בניצחון 3–4 על מאלגה, ובכך העלה את מאזנו לתשעה שערים בתשעה משחקי הליגה בהם שותף עד לאותה נקודה בעונת 2008/2009. הוא סיים את העונה עם 22 שערים, ביניהם שער במשחק הקלאסיקו מול ברצלונה. הוא הוכתר למלך השערים של ריאל.

בעונת 2009/2010 המשיך היגוואין להציג יכולת גבוהה. הוא הבקיע 27 שערי ליגה ושניים נוספים בליגת האלופות והיה למלך השערים של הקבוצה בפעם השנייה ברציפות. בעקבות יכולתו המרשימה חתמו היגוואין וריאל מדריד בתום העונה על הארכת חוזה עד 2016 תמורת שדרוג משמעותי של שכרו ל-3.5 מיליון אירו לעונה^[1].

ב-25 ביולי 2013 חתם היגוואין לארבע שנים בנאפולי האיטלקית ששילמה עבורו 37 מיליון אירו. בעונת 2015/2016 הבקיע היגוואין 35 שערים בליגה האיטלקית במדי נאפולי ובכך שבר את שיא ההבקעות לעונה בסרייה א'.

ב-26 ביולי 2016 הודיעה יובנטוס האיטלקית על החתמתו של היגוואין תמורת 90 מיליון אירו. ב-20 באוגוסט 2016 ערך היגוואין את הופעת הבכורה שלו במדי יובנטוס, בניצחון 1–2 על פיורנטינה במסגרת הליגה, בו אף כבש שער. באותה עונה זכה עם יובנטוס באליפות ובקופה איטליה, כמו כן העפיל עמה לגמר ליגת האלופות שם הפסידה הקבוצה 4–1 לריאל מדריד.

ב-2 באוגוסט 2018 הצטרף למילאן בהשאלה תמורת 16 מיליון יורו, הכוללת אופציית רכישה. במסגרת אותה עסקה מילאן החתימה את מאתייה קלדארה ויובנטוס החתימה את שחקנה של מילאן לאונרדו בונוצ'י^[2].

ב-23 בינואר 2019 הושאל היגוואין לצ'לסי עד לסוף העונה עם אופציה של הלונדונים לקנות אותו^[3].

ב-18 בספטמבר 2020 חתם היגוואין באינטר מיאמי מה-MLS. ב-3 בספטמבר 2022 הודיע היגוואין כי בתום עונת 2022/3 יפרוש ממשחק פעיל. ב-18 באוקטובר 2022 שיחק היגוואין את משחקו האחרון באינטר מיאמי ופרש ממשחק פעיל.

בקיץ 2007 היגוואין היה מועמד לזימון לסגל של נבחרת ארגנטינה הצעירה למשחקי גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 שנערכו בקנדה, אך לבסוף לא זומן בשל בקשתו כיוון שחשש כי הדבר יפריע להתאקלמותו בריאל. בפברואר 2008 זומן היגוואין על ידי סרחיו בטיסטה לקראת משחק ההכנה של הנבחרת האולימפית מול גואטמלה, בו הבקיע שני שערים בניצחון 0–5. כעבור כשלושה חודשים הוא שיחק 61 דקות במשחק ההכנה מול קטלוניה. שני משחקים אלו לא הוכרו כרשמיים מצידה של פיפ"א, ולא נרשמו בסטטיסטיקה של היגוואין.

לבסוף, לא היה יכול דייגו מראדונה להתעלם מהיכולת הגבוהה שהפגין היגוואין בריאל מדריד, וזימן את היגוואין לנבחרת. היגוואין שיחק בשני המשחקים האחרונים במוקדמות מונדיאל 2010, נגד פרו ואורוגוואי. כבר בהופעת הבכורה שלו הבקיע היגוואין שער, ועזר לנבחרתו לנצח 1–2.

ב-3 במרץ 2010, הבקיע היגוואין גם נגד גרמניה במשחק הכנה למונדיאל בין שתי הנבחרות. המשחק הסתיים בתוצאה 0–1.

היגוואין נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 2010 בדרום אפריקה. במהלך משחק שלב הבתים מול קוריאה הדרומית הוא הבקיע שלושער, והוביל את נבחרתו לניצחון 4–1 ולהבטחת המקום בשמינית הגמר. ב-27 ביוני, במשחק שמינית הגמר מול מקסיקו, הבקיע שער נוסף והעלה את מאזנו במונדיאל לארבעה שערים. המשחק הסתיים בניצחון 3–1 לטובת ארגנטינה.

המשך הקריירה של השחקן במדי נבחרת ארגנטינה הייתה מוצלחת פחות. ביולי 2014 העפילה נבחרת ארגנטינה לגמר גביע העולם נגד גרמניה לראשונה מזה 24 שנים, והחלוץ עלה בהרכב. במהלך המשחק החטיא היגוואין ממספר מצבים טובים לכיבוש, ולבסוף נכנעה ארגנטינה 0–1 משער בהארכה של מריו גצה. שנה לאחר מכן, בגמר הקופה אמריקה, שוב החטיא פעמיים, כאשר אחת מהן הייתה בדו-קרב בעיטות עונשין, בהן הפסידה לבסוף ארגנטינה לנבחרת צ'ילה.

ב-28 במרץ 2019 הודיע על פרישה מהנבחרת^[4].

נכון ל-24 באוגוסט 2016

¹ כולל סופרקאפ ספרדי וסופרקאפ איטלקי

ריאל מדריד

• אליפות ספרד (3): 2006/2007, 2007/2008, 2011/2012
• גביע המלך הספרדי: 2010/2011
• הסופר קאפ הספרדי (2): 2008, 2012

יובנטוס

• אליפות איטליה (3): 2016/2017, 2017/2018, 2019/2020
• קופה איטליה (3): 2013/2014, 2016/2017, 2017/2018
• הסופר קאפ האיטלקי: 2014/2015

צ'לסי

• הליגה האירופית: 2018/2019

נבחרת ארגנטינה

• סגנית גביע העולם: 2014
• סגנית הקופה אמריקה: 2015, 2016

• מלך השערים של ריאל מדריד: 2008/2009, 2009/2010
• מלך השערים של הליגה הספרדית:
  • מקום שני: 2009/2010
  • מקום חמישי: 2008/2009
• מלך השערים של הסרייה א': 2015/2016
• קבוצת השנה של הסרייה א': 2015/2016

מדיה וקבצים בנושא גונסאלו היגוואין בוויקישיתוף

• גונסאלו היגוואין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גונסאלו היגוואין, באתר Transfermarkt
• גונסאלו היגוואין, באתר Soccerway
• גונסאלו היגוואין, באתר BDFutbol
• גונסאלו היגוואין, באתר WorldFootball.net
• גונסאלו היגוואין, באתר National Football Teams
• גונסאלו היגוואין, באתר FootballDatabase.eu
• גונסאלו היגוואין, באתר ESPN
• ליאור ליברובסקי, ‏המשלים המושלם למסי: הכירו את היגוואין, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2010
• נדב יעקבי, אתגר אחד אחרון: היגוואין רוצה לצ'לסי, באתר ynet, 18 בינואר 2019
• רועי ויינברג, ‏פספסנו אותו: היגוואין ראוי לפרידה אחרת, באתר ערוץ הספורט, 22 באוקטובר 2022

הרכבי נבחרת ארגנטינה

נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2010 1 פוסו • 2 דמיצ'ליס • 3 ק. רודריגס • 4 בורדיסו • 5 בולאטי • 6 היינצה • 7 די מריה • 8 ורון • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 גארסה • 13 סמואל • 14 מסצ'ראנו • 15 אוטמנדי • 16 אגוארו • 17 גוטיירס • 18 פלרמו • 19 מיליטו • 20 מ. רודריגס • 21 אנדוחר • 22 רומרו • 23 פסטורה • מאמן: מראדונה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2011 1 קאריסו • 2 גאראי • 3 סבאלטה • 4 בורדיסו • 5 קמביאסו • 6 ג. מיליטו • 7 די מריה • 8 זאנטי • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 טבס • 12 אנדוחר • 13 פארחה • 14 מסצ'ראנו • 15 ביגליה • 16 אגוארו • 17 רוחו • 18 פסטורה • 19 באנגה • 20 גאגו • 21 לאבסי • 22 ד. מיליטו • 23 רומרו • מאמן: בטיסטה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2014 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 קמפאניירו • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 מ. רודריגס • 12 אוריון • 13 א. פרננדס • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 פ. פרננדס • 18 פלאסיו • 19 אלברס • 20 אגוארו • 21 אנדוחר • 22 לאבסי • 23 בסנטה • מאמן: סאבלה ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2015 (מקום שני) 1 רומרו • 2 גאראי • 3 רונקגליה • 4 סבאלטה • 5 גאגו • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פריירה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 קאסקו • 14 מסצ'ראנו • 15 דמיצ'ליס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 טבס • 19 באנגה • 20 לאמלה • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2016 (מקום שני) 1 רומרו • 2 מאידנה • 3 רונקגליה • 4 מרקאדו • 5 קראנביטר • 6 ביגליה • 7 די מריה • 8 פרננדס • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 אגוארו • 12 גוסמאן • 13 פונס מורי • 14 מסצ'ראנו • 15 קואסטה • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 לאמלה • 19 באנגה • 20 גייטן • 21 פסטורה • 22 לאבסי • 23 אנדוחר • מאמן: מרטינו ארגנטינה נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2018 1 גוסמאן • 2 מרקאדו • 3 טגליאפיקו • 4 אנסאלדי • 5 ביגליה • 6 פאסיו • 7 באנגה • 8 אקוניה • 9 היגוואין • 10 מסי • 11 די מריה • 12 ארמני • 13 מסה • 14 מסצ'ראנו • 15 פרס • 16 רוחו • 17 אוטמנדי • 18 סאלביו • 19 אגוארו • 20 לו סלסו • 21 דיבאלה • 22 פאבון • 23 קבאז'רו • מאמן: סמפאולי ארגנטינה