|
אין לי ארץ אחרת
 "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" הוא שיר שנכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה, אך בשל מועד פרסומו נתפס בציבור כשיר נגד מלחמת לבנון הראשונה,[1] ולאורך השנים שימש למחאות שונות. מיליםהשיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה. אהוד מנור אמר בראיון כי השיר נכתב כביקורת על אזלת-היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר לדעתו של חיילים רבים בזמן מלחמת ההתשה.[1] פרשנותהטענה המרכזית של הכותב מופיעה בשורה הראשונה - "אין לי ארץ אחרת". לאחר שורה זו מופיעות המילים "גם אם אדמתי בוערת" שמביעות את ההתנגדות של אנשים שטוענים כי האדמה בוערת וכי היצמדותו לארץ מסכנת אותו ואין לה הצדקה. שורה זו גם מראה את הנאמנות של הכותב לארץ למרות כל החסרונות שבה. הוא "מביא בחשבון" את עמדתם, וחוזר אל ביסוס עמדתו: "רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי", כלומר מראה את אהבתו וחיבורו לשפה העברית. המילה "רק" מדגישה את הזיקה העמוקה לשפה העברית ופוסל את כל הלשונות האחרות. בהמשך חוזר ומצדיק הדובר בשיר את "דברי המתנגדים", ומסייג את דבריו: אמנם "בגוף כואב, בלב רעב", ועובר אל המסקנה הסוגרת את מעגל הטיעון: "כאן הוא ביתי". בבית השני חוזר הדובר בשיר לדיאלוג עם מי שעשוי לטעון אחרת ולשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. הוא מצהיר כי הוא ער לכך שארצו "שינתה את פניה", אולם מצהיר כי בכוונתו להיאבק ולא לוותר "עד שתפקח את עיניה".[2] הלחנה וביצועים
בשנת 1982 חיברה קורין אלאל את מנגינת השיר לפתק שהשאירה לה בת הזוג שלה דאז ,"אל תביטי עלי כך, את שורפת את מבטי". היא השמיעה את השיר לאריק סיני שהעביר את המנגינה לאהוד מנור שכתב את המילים. הביצוע המקורי הוקלט על ידי גלי עטרי ב-1986, ונכלל באלבומה הרביעי "אמצע ספטמבר", שיצא באותה השנה. בנוסף הקליטו את השיר גם יזהר כהן, הבנימינים, קורין אלאל ואהוד מנור עצמו. בתרבותהשיר הוא מהידועים שבשיריו של מנור ואף שימש כשם לספר שכלל מגוון משיריו וכתביו. ביום העצמאות תשס"ג (2003) נערך ברשת ג' מצעד חגיגי של מאה השירים הגדולים של מנור, והשיר הגיע למקום הראשון. לאחר מותו של מנור, באפריל 2005, ערך העיתון ידיעות אחרונות סקר דומה, ובו נבחר השיר כשיר אהוב ביותר של מנור. כאשר יצא השיר הוא נתפס כשיר מחאה נגד מלחמת לבנון שהתרחשה באותה תקופה ואומץ על ידי המוחים נגדה. במהלך השנים אומץ השיר על ידי רבים מכל קצות הקשת הפוליטית, כאשר כל קבוצה פוליטית נתנה למילים פרשנות משלה, באופן שמבטא את עמדותיה. בעת תקופת תוכנית ההתנתקות מחבל עזה נעשה שימוש רב בשיר על ידי הימין הישראלי והוא הושמע בעצרות מחאה, במדיה האינטרנטית וברשתות הטלוויזיה. מנגד, תנועת "השמאל הלאומי" אימצה מהשיר את השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה" והפכה אותה לסיסמת מחאה כלפי מדיניותה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. בשנת 2010 סירבו מספר תלמידים בתיכון עירוני ד' בתל אביב לשיר את השיר, בטענה שהשיר "לאומני מדי" ו"לא מייצג אותם", והעדיפו על פניו את השיר "שיעור מולדת" של עלי מוהר.[3] שימוש במילות השיר נעשו גם על ידי יושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ננסי פלוסי. פלוסי ציטטה פעמיים מספר שורות מהשיר מתורגמות לאנגלית. בפעם הראשונה ב-13 בינואר 2021 בנאומה במליאת בית הנבחרים האמריקאי, שבוע לאחר הסתערות מפגינים על הקפיטול.[4] ב-24 ביוני 2022 ציטטה פלוסי את השיר פעם נוספת בנאום בעקבות פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי כנגד זכות ההפלה של נשים.[5] ב-2023 אומץ השיר על ידי אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית. בפברואר 2023 השיר נבחר ל"שיר של המדינה" על ידי קוראי ידיעות אחרונות ו-ynet.[6] ביום העצמאות באותה השנה, נבחר השיר על ידי קוראי ישראל היום ומאזיני כאן גימל ל"שיר ה-75 של ישראל", לכבוד 75 שנות קיומה של מדינת ישראל.[7] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
