אילנה אביאל (1925 - 29 בנובמבר 2019) הייתה משוררת ישראלית.
שיריה התפרסמו בכתבי–עת ובאנתולוגיות בעברית, אנגלית ופולנית[1]. הייתה חברה באגודת הסופרות והסופרים העבריים.[2]
קורות חיים
אילנה אביאל נולדה בפולין. חיה עם משפחתה בגטו לודז' במשך 5 שנים. בשנת 1944 נשלחה לאושוויץ עם משפחתה. אילנה, שתי אחיותיה ואחיה, שעלה ארצה בנפרד מהן, שרדו את המחנות. אילנה עלתה ארצה בעליה ב’ בשנת 1946. הצטרפה לקיבוץ חפציבה שם הדריכה נוער עולה ונישאה לאיש פלמ"ח.
אביאל שרה במקהלת רינת בעת שהמקהלה הופיעה בפאריס. היא שימשה כאסיסטנטית במאי בתיאטרון “הבימה”, בשתי הצגות. זכתה במלגת לימודים באוניברסיטת תל אביב ולמדה בחוגים לתיאטרון וספרות. כמו כן, השתלמה בבימוי, בתנועה ובמחול.
בשנת 1972 השתתפה במחזה ספרותי באוניברסיטת חיפה[1]. עסקה בבימוי טקסים והצגות בקיבוץ, בבימוי תסכיתי רדיו ובקריינות.
אילנה אביאל נפטרה ב-29 בנובמבר 2019. הותירה אחריה שתי בנות ושלושה נכדים. התגוררה בתל אביב[1].
ספריה
- השמיכות החמות: שירים (תל–אביב: טרקלין ליד עקד, תשל"ד 1973)
- ידידות שקטה של חפצים עומדים: שירים (תל–אביב: עקד, תשל"ו 1976)
- דמות מהלכת: שירים (תל אביב: עקד, תשל"ט 1979)
- שקט מואר: שירים (תל–אביב: ספרית פועלים, תשמ"ג 1983)
- כל שעות הרוח: שירים (תל אביב: ספרית פועלים, 1987)
- ועדין קיץ (תל אביב: ספרית פועלים, 1989)
- מחוזות הגשם: מבחר שירים (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ב 1992)
- הערב מנמיך: מבחר שירים שני (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ז 1996)
- תקוה נמוכת רוח: שירים (בני ברק: ספרית פועלים, 2002)
- הערגה הזאת: שירים (בני ברק: ספרית פועלים, תשס"ד 2004)
- אביב בגטו: שירים (תל–אביב: עקד, תשס"ז 2006)
- קצבים מתונים של זריחה: מבחר ושירים חדשים: 1973–2010 (תל אביב: עקד, תש"ע 2010)
לקריאה נוספת
- יעוז–קסט חנה, שיחה עם אילנה אביאל על ספר שירים חדש: "אביב בגטו". פסיפס, גיליון 64 (סתיו תשס"ז 2006), עמ' 46–47.
- אייזן אסתר, מקצבים ופעימות. עתון 77, גיליון 352 (שבט–אדר תשע"א, פברואר–מארס 2011), עמ' 16–17.
- עודד פלג, הצל איננו פחד אלא נוכחות אור, עיתון 77, גיליון 282 (2003), עמ' 11.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
