|
אורקני
אורקני או איי אורקני (באנגלית: Orkney או Orkney Islands) הם קבוצת איים (ארכיפלג) בצפונה של סקוטלנד, כ-14 ק"מ צפונית לקיית'נס. 20 איים מתוך 70 איי קבוצת האיים מיושבים. הגדול באיים נקרא מיינלנד והוא האי התשיעי בגודלו מבין איי בריטניה הגדולה. המרכז האדמיניסטרטיבי של האיים והגדול ביישובי האיים הוא קירקוול. אורקני מהווה אחת מ-32 המועצות המקומיות של סקוטלנד, וכן אזור בחירה השולח נציגים לפרלמנט הסקוטי. באיים נתגלו שרידים מהתקופה הנאוליתית ולפיהם מסיקים כי איי אורקני היו מיושבים מאז שנת 3500 לפנה"ס לערך; ראשית התיישבו באיים שבטים נאוליתיים ומאוחר יותר שבטים פיקטים. בשנת 875 סופחו האיים לנורווגיה ובשנת 1472 סופחו לסקוטלנד. האתרים הנאוליתיים סקארה ברי, טבעת ברודגאר, מיס האו והאבנים הניצבות בסטנס וסנט קילדה הוכרזו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מקור השםשמם של האיים אוזכר לראשונה על ידי הגאוגרף הרומי קלאודיוס תלמי (בצורה "אורקדס" –Orcades). שמם הגאלי של האיים היה "אינסי אורק" – "איי האורקים" כאשר המונח "אורק" משמעו "חזיר בר". כאשר המתיישבים הוויקינגים הגיעו לאי הם הבינו את המילה "אורק" במשמעות "כלב ים" ("אורקן" – orkn בנורדית עתיקה) – וכך נוצר הצירוף "אורקן-איאר" (Orkneyjar) – כאשר הסיומת "איאר" משמעה אי. השם קוצר ל"אורקני" בשפה האנגלית. היסטוריההתקופה הפרהיסטורית ותקופת הברונזהבחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 2007 התגלה באי אגוז לוז חרוך המתוארך לשנת 6820–6660 לפנה"ס המעיד על התיישבות של שבטים נודדים נאוליתיים באיים[1]. יישוב הקבע הראשון הידוע באיים התגלה בקנא הוור שבאי פאפא וסטריי. יישוב זה מתוארך לשנת 3500 לפנה"ס. סקארה ברי הוא יישוב נאוליתי שנשתמר עד ימינו, ונחשב ליישוב הנאוליתי השמור ביותר שהתגלה, מתוארך לשנת 3100 לפנה"ס (היישוב מהווה כיום אתר מורשת עולמית). שרידים נוספים שהתגלו מהתקופה הנאוליתית הם האבנים הניצבות בסטנס, מיס האו וטבעת ברודגאר. מרבית היישובים הנאוליתיים באי ננטשו בשנת 2500 לפנה"ס לערך, ככל הנראה בשל שינויי האקלים[2]. במהלך תקופת הברונזה נבנו באיים מספר מבני אבן מעגליים, ככל הנראה למטרות טקסיות קהילתיות. השימוש בברונזה הגיע לאיים בהשפעה סקוטית במשך תקופה ממושכת. שרידים מועטים מתקופה זו נשתמרו ובהם גבעת פלמקייד ושרידי בתים בהולם פאריי. תקופת הברזל בחפירות ארכאולוגיות שהתגלו באיים התגלו מבנים מעגליים אטלנטיים שנבנו בשנת 700 לפנה"ס לערך. מבנים אלה התגלו באזור בו (Bu) שבמיינלנד, ובמחצבת פירוול (Pierowall) שבוסטריי. אחד השרידים הידועים שנשתמרו באיים מתקופת הברזל הוא ברוך גורנס. מטרת מבנים מעגליים אלה אינה ידועה, וארכאולוגיים חלוקים בדעותיהם לגבי השימושים האפשריים של המבנים. בתקופת הפלישה של הרומאים לאיים הבריטיים, מוזכר "מלך אורקני" כאחד מ-11 המלכים המקומיים אשר הביעו נאמנותם לקיסר הרומאי קלאודיוס בשנת 43 בקמולדונום (קולצ'סטר של ימינו). ככל הנראה לא כבשו הרומאים את האיים, אלא סחרו עימם. לאחר נפילת האימפריה הרומית, הפכו האיים לחלק מממלכת הפיקטים הברטונית ובהמשך חלק ממלכת דאל ריאטה הגאלית, אולם זמן קצר לאחר תחילת ההשפעה הגאלית באיים נכבשו האיים על ידי הוויקינגים. השלטון הנורווגי במהלך המאה השמינית והמאה התשיעית התיישבו נורדים רבים באיי אורקני ואיי שטלנד. הוויקינגים הפכו את האיים לבסיס קבע במסעותיהם הימיים ופשיטותיהם על סקוטלנד ממערב אירופה. הפשיטות הימיות אף פגעו בחופי נורווגיה, ובתגובה, כבש האראלד הראשון, מלך נורווגיה את האיים וסיפח אותם לנורווגיה בשנת 875. רוגנוואל אייסטינסון קיבל את איי אורקני ושטלנד מידי האראלד כרוזנות כפיצוי על מות בנו בקרב בסקוטלנד. רוגנוואל העביר את האיים לאחיו, סיגורד איינסטיינסון. במותו של סיגורד ירש בנו של רוגנוואל את התואר רוזן אורקני ושטלנד, אולם לא הצליח לשלוט בפועל באיים, אשר נבזזו באותה עת על ידי דנים. בנו של רונגוואל מחוץ לנישואים, טורפ איינאר השתלט על האיים, והחל את השושלת השלטת באיים. ירש אותו בנו, תורפין מנפץ הגולגולות, אשר שיתף פעולה עם המלך הנורווגי המודח אריק גרזן הדם, אשר השתמש באיים כבסיס לתקיפות כנגד נורווגיה בשנת 945. תושבי האיים התנצרו בהוראת מלך נורווגיה אולאף הראשון בשנת 995, בהסכמת רוזן האיים, סיגורד, נכדו של תורפין, וההגמון הראשון, הנרי מלאנד, הגיע לאיים בשנת 1035. בישוף האיים היה נתון לסמכותם של ארכיבישוף יורק וארכיבישוף ברמן בתקופות שונות בין המאה ה-12 למאה ה-15. תורפין סיגורסון, בנו של סיגורד, ונכדו של מלקולם השני, מלך סקוטלנד שלט באיים במחצית הראשונה של המאה ה-11. תורפין נפטר בשנת 1065 ובניו, פול וארלנד נאבקו על השליטה באיים בקרב גשר סטמפורד בשנת 1066. מתקופה זו הביעו רוזני האיים נאמנות הן לנורווגיה והן לסקוטלנד. השלטון הסקוטי בשנת 1468 היו איי אורקני ושטלנד בשליטת כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק, אשר היה גם מלך נורווגיה. כריסטיאן העניק את האיים כנדוניה לג'יימס השלישי, מלך סקוטלנד, בעת נישואיו למרגרט, בתו של כריסטיאן. האיים למעשה מושכנו בתמורה ל-50,000 גילדרים (והדבר בוצע בלא הסכמת מועצת המדינה הנורווגית). החוזה כלל סעיף שאיפשר למלכים הנורווגים לפדות את המשכון תמורת סכום קבוע של 210 ק"ג זהב. ניסיונות במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18 לפדות את המשכון לא נענו על ידי השלטונות הבריטיים. בשנת 1471 העניק ג'יימס את ריוונסקרייג בפייף לוויליאם, רוזן אורקני בתמורה לכך שיוותר על רוזנות אורקני לטובת הכתר הסקוטי. ב-1669 הועבר חוק בפרלמנט הסקוטי המספח את איי אורקני ושטלנד וקובע כי האיים הם נכסי הכתר הסקוטי. אורקני כיוםבמהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה נעשה שימוש רב בבסיס הצי המלכותי הממוקם בסקאפה פלו. בתום מלחמת העולם הראשונה הועבר צי הים הפתוח הגרמני כולו לסקאפה פלו בעת שדנו בעתידו, אולם רבי החובלים הגרמנים הטביעו את ספינותיהם בנמל. חלק מהספינות הועלו מקרקעית הים, אולם חלקן נותרו על הקרקעית ומשמשות כיום כאתרי צלילה. בעקבות הטבעת אונית הוד מלכותו רויאל אוק בשנת 1939 על ידי צוללת גרמנית נבנו מחסומי צ'רצ'יל במטרה לסגור את המעברים בין האיים, ולמנוע כניסת צוללות גרמניות למרחב הימי שבין האיים. מחסומים אלה איפשרו קישור האיים בכבישים אשר נבנו על ידי שבויי מלחמה איטלקיים שהוחזקו באיים. אוכלוסיןאוכלוסיית האיים הגיע לשיא של 26,000 תושבים באמצע המאה ה-19 וירדה ל-17,000 תושבים בשנות ה-70 של המאה ה-20 בשל המצב הכלכלי הקשה ומעבר תושבים לסקוטלנד. מאז שנות ה-70 חלה עלייה קלה במספר התושבים.
גאוגרפיה  בין האיים לבין סקוטלנד מפריד מצר ים הנקרא פנטלנד פירת'. רוחבו של המצר 10 ק"מ בנקודה הצרה ביותר (בין ברו נס שבאי דרום רונלדסיי לבין ראש דנקנסבי שבקיית'נס). האיים ממוקמים בין 58°41′ ו-59°24′ צפון, לבין 2°22′ ו-3°26′ מערב. המרחק בין הקצה הצפוני של האיים לקצה הדרומי שלהם הוא 80 ק"מ ובין הקצה המערבי לקצה המזרחי שלהם הוא 47 ק"מ. שטחם הכולל של האיים 975 קמ"ר (כולל שטחי ים). האיים הם איים נמוכים ברובם, למעט מספר גבעות עשויות אבן חול באיים הוי, מיינלנד ורוסיי. כמעט בכל האיים מצויים עמקים הדומים ללוכים הסקוטיים. אלה נגרמו של סחיפה של גבעות החול הנגרמת על ידי הפלגים המקומיים, וכן כתוצאה משרידי תנועת קרחונים בעידן הקרח. איי אורקנימיינלנד
האי מיינלנד ("האי הראשי" – שיבוש של השם הנורדי: "מגינלנד" – 'Meginland') הוא הגדול באיי אורקני. באי שוכנות שתי הערים העיקריות של האי: קירקוול וסטרומנס. כמו כן האי מהווה לבה של מערכת התחבורה של האיים – ממנו יוצאות המעבורות ליתר האיים, וממנו יוצאות הטיסות לאיים. האי עצמו מקשר בין קבוצת האיים לסקוטלנד ולאתרים מחוץ לאיים. באי מתגוררים 75% מתושביי איי אורקני, וצפיפות האוכלוסין בו היא הגבוהה ביותר בין האיים. העיר קירקוול ממוקמת על מצר יבשה צר בין החלק המערבי של האי, הקרוי מערב המיינלנד (West Mainland) – חלקו הגדול של האי, לבין החלק המזרחי שלו, הקרוי מזרח המיינלנד (East Mainland). האי היה מיושב החל מהתקופה הפיקטית ואף קודם לכן, והתגלו בו שרידים מהתקופה הנאוליתית וכן מבנים פיקטיים ומבנים ויקינגים. בין המבנים הנאוליתיים שנתגלו ניתן למנות את טבעת ברודגאר, את מיס האו ואת סקארה ברי המהווים אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האי מיינלנד ממוקם במרכז קבוצת האיים ומפריד בין האיים הצפוניים לבין האיים הדרומיים. האיים הצפונייםקבוצת האיים הצפוניים היא הגדולה שבין שתי קבוצות האיים המרכיבים את איי אורקני. איים אלה מקושרים לאי מיינלנד במעבורות ובשירותי תעבורה אווירית. כלכלת האיים הצפוניים מבוססת על החקלאות, הדייג והתיירות. הצפוני שבאיים הצפוניים הוא האי צפון רונלדסיי הממוקם 4 ק"מ מהאי סנדיי הדרומי לו. ממערב סנדיי ממוקם האי וסטריי ובו מתגוררים כ-500 תושבים. במרכז האיים הצפוניים ממוקמים האיים פאפא וסטריי, אידיי, ודרומית לאיים אלה (צפונית למיינלנד) ממוקמים האיים רוסיי, איגילסיי, וגיירסיי (בינם לבין האי מיינלנד מפריד מצר איינהלו. מצפון מזרח לאי מיילנד ממוקמים האיים וייר, אוסקרי, שפינסיי (בו ממוקמת טירת בלפור), סטרונסיי ופאפא סטרונסיי. האיים הצפוניים כוללים מספר איים בלתי מיושבים: דאמסיי, איינהאלו, פאריי, הלייר הולם, הולם פאריי, הולם הויפ, הולם אוף פאפא, הולם סקוקנס, קילי הולם, לינגה הולם, מקל גרין הולם, ראסק הולם וסויין הולם. האיים הדרומיים קבוצת האיים הדרומית מקיפה את סקאפה פלו. הוי הוא האי השני בגודלו באיי אורקני, וגבעת וורד הממוקמת בחלקו הצפוני של האי, היא הנקודה הגבוהה ביותר בקבוצת האיים. באי הוי ממוקמת תצורת הנוף הידועה "האיש הזקן מהוי". מזרחית לסקאפה פלו ממוקם האי בוריי, המקושר בכביש לדרום רונלדסיי, בו ממוקם "קבר הנשרים" הנאוליתי. האיים גראמסיי ופלוטה מקושרים בשירותי מעבורות לאיים מיינלנד והוי. באי פלוטה ממוקם מסוף נפט נרחב. האיים דרום רונאלדסיי, בוריי ולם הולם מקושרים בכביש לאי מיילנד. באיים הדרומיים מספר איים בלתי מיושבים ובהם: קאלף פלוטה, קאבה, קופינסיי, קורן הולם, פארה, גלימס הולם, הונדה, לם הולם, ריסה הקטן, סויית'ה וסוונה. אקליםאקלים האיים ממוזג, וזאת בשל זרם הגולף המשפיע על האקלים ומחמם אותו (וזאת על אף מיקומם הצפוני של האיים). הטמפרטורה הממוצעת של האיים היא C° 8 (הטמפרטורה הממוצעת לחודשי החורף היא C° 4, ובחודשי הקיץ היא C° 12)[3]. כמות הגשמים הממוצעת נעה בין 850 מ"מ גשם בשנה ל-940 מ"מ גשם בשנה. בשל מיקומם הצפוני של האיים, האיים ידועים ב"לילות הלבנים שבהם". ביום הארוך ביותר בשנה זורחת השמש ב-3:00 לפנות בוקר, ושוקעת ב-21:30 בערב, אולם גם לאחר שקיעת השמש מוארים האיים. ביום הקצר בשנה זורחת השמש ב-9:05 בבוקר לערך ושוקעת ב-15:15 אחרי הצהריים[4]. גאולוגיה סלע הבסיס של האיים הוא אבן חול שנוצר בתור הדבון. סלעים אלה ניצבים על שכבת סלעים מותמרים. תנאי הסביבה שבאיים (הרוחות העזות, המשקעים וגלי הים) שוחקים את אבני החול ויוצרים תצורות נוף ייחודיות (כגון הסלע הקרוי האיש הזקן מהוי, ראו בתמונה). באיים מצויות גם תצורות נוף רבות, אשר נוצרו בעקבות תנועות של קרחונים. פוליטיקהאורקני מיוצגת בבית הנבחרים הבריטי במסגרת מחוז הבחירה של איי אורקני ושטלנד הבוחר חבר פרלמנט אחד כנציג האיים. בפרלמנט הסקוטי מיוצגים האיים במסגרת מחוז הבחירה אורקני הבוחר חבר פרלמנט אחד לפרלמנט זה. מועצת איי אורקני מורכבת מ-21 חברים, שאינם שייכים למפלגה פוליטית כלשהי. כלכלהאדמת האיים פורייה ביותר, ושטחים רבים באיים הם שטחי חקלאות. החקלאות מהווה אחד מענפי הכלכלה העיקריים של האיים, ורבע מכוח העבודה של האיים מועסק בחקלאות. 80% משטחי האיים הם שטחי חקלאות ומרעה (כאשר 90% משטחים אלה משמשים כשטחי מרעה לצאן ובקר, ו-4% כשטחי גידול דגנים). בשלהי המאה ה-20 ירדה חשיבותו של הדיג כענף כלכלי עיקרי. נכון לשנת 2001 רק כ-345 מתושבים האיים עסקו בדייג, בעיקר דיג סרטנים, וגידול סלמון בחוות. במקביל, בתקופה זה עלתה חשיבות ענף התיירות לכלכלת האיים, ובהתאם החלו לייצר באי מוצרים תיירותיים כגון תכשיטים מסורתיים, סריגים, ומשקאות חריפים לייצוא. האיים מייצאים בשר בקר, גבינות, ויסקי, בירה, דגים ומאכלי ים. החל משלהי המאה ה-20 החלה העלייה בשימוש באנרגיית רוח ואנרגיית גלים באיים. באיים נבנה מרכז האנרגיה הימית האירופאי (European Marine Energy Centre) – תחנת מחקר לחקר ניצול אנרגיית הגלים, ביוזמת הממשלה הסקוטית. תחבורהתחבורה אוויריתשדה התעופה העיקרי של האיים הוא שדה התעופה קירקוול המנוהל על ידי חברת שדות התעופה היילנדס והאיים (Highlands and Islands Airports Limited). עיקר הטיסות בין אורקני לבין סקוטלנד מבוצעות על ידי חברת לוגאנאייר, המקשרת בין האיים לשדות התעופה אברדין, אדינבורו, גלאזגו ואינוורנס. כמו כן מבוצעות טיסות ישירות בין אורקני לבין שדה התעופה סמבורג שבאיי שטלנד. התעבורה האווירית בין האיים מתבצעת בין שדות תעופה המצויים באיים סטרונסיי, אידיי, רולדנסיי, ווסרטיי וסאנדיי. שדות תעופה אלה מנוהלים על ידי המועצה המקומית של אורקני. מעבורותקווי מעבורות מקשרים בין האיים לבין עצמם, ובין האיים לבין סקוטלנד. תקשורתבאורקני יוצאים לאור שני יומונים: "האורקדיאן" (The Orcadian) ו"אורקני היום" (Orkney Today). באיים פועלת תחנת מקומית של רשת ה-BBC הנקראת "BBC רדיו אורקני", המשדרת חדשות מקומיות פעמיים ביום. באיים פועלת תחנה רדיו מסחרית מקומית הנקראת "תחנת העל של אורקני" (The Superstation Orkney). אתרי מורשת עולמית בחלק המערבי של אורקני נמצא האזור המכונה "לב אורקני הנאוליתי", שזכה למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. אתר זה מורכב מקבוצה של מונומנטים נאוליתיים שהם חדר גדול המכיל קבר שנקרא מיס האו, שני מעגלי אבן טקסיים (האבנים הניצבות בסטנס וטבעת ברודגאר) ויישוב בשם סקארה ברי, ביחד עם מספר אתרי קבורה, טקסים והתיישבות שטרם נחקרו. קבוצת מונומנטים זו מהווה נוף תרבותי פרהיסטורי חשוב, שממנו ניתן ללמוד כיצד נראו החיים בארכיפלג המרוחק הזה בחלקה הצפוני של סקוטלנד לפני כ-5,000 שנים. מתיישבים ויקינגים כבשו את אורקני, והאיים עברו לחזקתה של נורווגיה עד שהוענקו לסקוטלנד במהלך המאה ה-15 כחלק מהתיישבות דווריי. העדויות לנוכחותם של הוויקינגים פזורות על פני שטח נרחב, והן כוללות יישוב באזור בירסיי, ומספר כתובות באותיות הרונים במיס האו ואתרים ארכאולוגיים אחרים. שפה, ספרות ופולקלור המתיישבים הראשוניים באיים היו מתיישבים פיקטים אשר שפתם הייתה ברטונית. עם השנים הושפעה השפה מאירית עתיקה ונוספו מילים בודדות פרוטו קלטיות. לאחר הכיבוש הנורדי של האיים, הפכה שפת האיים לנורדית מערבית אשר הושפעה מהשפעה המקומית. השימוש בשפה זו נמשך עד שלהי המאה ה-18, עת, בהשפעת הסקוטית הוחלפה השפה המדוברת באיים בעגה אורקדיאנית. כיום נעשים מאמצים לשמר עגה מקומית זו, אשר השימוש בה הולך ופוחת בהשפעת השפה האנגלית. באיים פולקלור מקומי עשיר, המבוסס על התרבות הנורדית. האגדות המקומיות מספרות על יצורים המכונים "טרווים" (trow) – גרסה מקומית של הטרול הנורדי[5]. כחלק מהמסורות המקומיות נערכים טקסי הנישואים לצד אבני עדות כגון "אבן אודין". בין הסופרים המקומיים המשמרים את הפולקלור וההיסטוריה של האיים ניתן למנות את ג'ורג' מקיי בראון, אריק לינקלייטר והמשורר אדווין מוייר. קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
