אוקאז

אוקאז (רוסית: Указ) הוא הוראה, הצהרה או פקודה המונפקת על ידי ראש מדינה (נשיא או מונרך) במדינות הסלאביות.

המונח אוקאז נמצא בשימוש באבחזיה, בולגריה, בלארוס, בשטחים הדוברים רוסית במולדובה, טרנסניסטריה, קזחסטן, קירגיזסטן רוסיה, סרביה, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, דרום אוסטיה, אוקראינה.

ברוסיה האוקאז מילא תמיד תפקיד משמעותי במערכת החוק והמשפט. באימפריה הרוסית היה הצהרה של הצאר, הממשלה, או ההנהגה הדתית (פטריארך) שהיה לה תוקף של חוק. דוגמה לאוקאז היא אוקאז אמס, שאסר שימוש פומבי בשפה האוקראינית.

לאחר המהפכה הרוסית, הצהרה ממשלתית בעלת משמעות רחבה נקראה דֶקְרֶט (декрет, מהמקור הלטיני: decretum), שמשמעותה צו ממש. הוראות ספציפיות יותר נקראו אוקאז. בהתאם לחוקת ברית המועצות משנת 1936, הנפקת האוקאזים חודשה.

לפי סעיף 90 בחוקת הפדרציה הרוסית, אוקאז הוא צו נשיאותי בעל תוקף של חוק המונפק על ידי נשיא רוסיה, אם כי לאוקאז אין יכולת לשנות את הוראותיהם של חוקים קיימים, ובעת הצורך הצווים ניתנים לביטול באמצעות חוקים שמועברים בפרלמנט של רוסיה ובבית המשפט החוקתי של רוסיה.

נסיך בולגריה ומלך בולגריה היו מנפיקים צווים ("אוקאז") ולהם סמכות כשל חוק. ברפובליקה העממית של בולגריה האוקאז הונפק על ידי נשיאות האספה הלאומית ומועצת המדינה ולאחר הנפקתם היה צורך באשרורם בישיבת האספה הלאומית.

ברפובליקת בולגריה הנוכחית נשיא בולגריה מנפיק את האוקאז (בהתאם לסעיף 102 בחוקת בולגריה), צווים היכולים להכיל הוראות לפיזור הפרלמנט, הממשלה או מינוי ממשלה חדשה וראש ממשלה חדש.

האוקאז בסרביה היה מונפק כצו מלכותי בענייני מדינה. בממלכת סרביה המלך היה מנפיק צווים ומפרסמם בפומבי כחוקים לכל דבר.

האוקאז נותר חלק חשוב בהנפקת צווים גם לאחר הקמת ממלכת יוגוסלביה והמשיכו לשמש כצווים חשובים גם בעת הקמתן של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה וסרביה ומונטנגרו. אלה כללו צווים מעת ראש המדינה למינוי ראשי ממשלה, פיזור הממשלה, צווי חנינה ומינויים מיניסטריאליים.

ברפובליקת סרביה הנשיא מנפיק צווים (אוקאז) למינוי שגרירים, צווי חנינה, מינוי ראש ממשלה והגשת מועמדים כנציגיו לבוסניה והרצגובינה ואחרים.

מדיה וקבצים בנושא אוקאז בוויקישיתוף