|
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
אביגדור שנאן נולד בפראג שבצ'כיה, בן לחנה ויהודה, שניהם ניצולי שואה, אביו יהודה שנאן (לודוויג שטיינברג) שרד את אושוויץ והיה מורה, מנהל וחזן.[1] עלה לישראל עם הוריו ב-1949, גדל בחיפה ולאחר מכן בכפר אתא ועשה את שירותו הצבאי בחיל המודיעין. בצעירותו היה נגן ויולה ב"תזמורת הנוער הישראלית - גדנ"ע" והופיע ברחבי העולם בשנים 1962–1964.
את לימודיו האקדמיים מהתואר הראשון עד השלישי עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר ראשון במקרא וספרות עברית, ותואר דוקטור (במסלול ישיר) בספרות חז"ל. נושא עבודת הדוקטור שלו היה "האגדה בתרגומים הארמיים הארץ ישראליים לתורה – עיצובה, תכניה ומיקומה בספרות חז"ל (על פי התרגומים לספר בראשית וקטעים נבחרים משאר החומשים)" והיא נכתבה בהדרכתו של פרופסור יוסף היינימן, שהיה האדם המשפיע עליו ביותר מבחינה מחקרית. הדוקטורט אושר ב-1978. בשנת השתלמות של פוסט-דוקטורט שהה באוניברסיטת קולומביה ובסמינר היהודי התאולוגי שבניו יורק.
בתקופת לימודיו כיהן שנאן כמזכיר האיגוד העולמי למדעי היהדות וערך את פרסומי האיגוד. ב-1979 מונה למרצה בחוג לספרות שבאוניברסיטה העברית, ובשנת 1999 מונה לפרופסור מן המניין. כיהן גם כראש החוג ללימודים כלליים, כראש החוג לספרות עברית וכדיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. כן שימש שנים אחדות כמנהל מחלקת "קריית ספר" שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשבתונים לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל, בסמינר היהודי התאולוגי ובישיבה יוניברסיטי. במהלך השנים לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב ובמכון שכטר ללימודי היהדות. לימד תקופות קצרות יותר במוסדות להשכלה גבוהה נוספים בארצות הברית ובאירופה.[דרוש מקור]
בצד ספריו ומאמריו המדעיים, עסק שנאן גם בתרגום ספריו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לעברית (עד כה ראו אור 7 ספרים), ייסד וערך את כתב העת הפופולרי "עט הדעת" ערך את כתב העת המדעי "מחקרי ירושלים בספרות עברית" ואת הרבעון הביבליוגרפי "קריית ספר". כן ערך (יחד עם אחרים) את פרסומיה של "קרן עדי" העוסקים בזיקת האמנות אל תחומים שונים במדעי הרוח ובמדעי החברה, ואת דפי פרשת השבוע "נהרדעה" שראו אור מטעם המכון למדעי היהדות שבאוניברסיטה העברית.[דרוש מקור]
שנאן משמש כיועץ אקדמי של קרן אבי חי ושל בית אבי חי שבירושלים. כיהן כראש ועדת המקצוע לספרות עברית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים וכראש ועדת המקצוע לתורה שבעל פה בבתי הספר הממלכתיים. היה אחד מיועצי הסרט "נסיך מצרים" שהופק באולפני דרימוורקס. ערך והגיש שלוש-עשרה תוכניות בטלוויזיה החינוכית על משה רבנו והרצה שנים אחדות בחוג לתנ"ך ומחשבת ישראל שהוקם בידי הנשיא עזר ויצמן. שנאן מרבה להרצות במסגרות שונות: יד יצחק בן-צבי, האוניברסיטה הפתוחה, השתלמויות מורים, המרכז לטכנולוגיה חינוכית בתל אביב, ברדיו ובטלוויזיה.[דרוש מקור]
שנאן נשוי לרחל ואב לשלושה ילדים - ד"ר נתאי שנאן, יעל שנאן-צור ודפנה. אחיו מאב, עמוס שטיינברג, נרצח באושוויץ בשנת 1944. בשנת 2020, נמצאה הנעל של אחיו ובה מכתבים שהשאירה אמו של אחיו, אידה שטיינברג[2][1], שנספתה אף היא.
מחקריו
מחקריו של אביגדור שנאן עוסקים בספרות היהודית הקדומה של שש מאות השנים הראשונות לספירה, עד ראשית האסלאם. תחילה עסק בתרגומי המקרא הארמיים, משם עבר לעיסוק בספרות האגדה והמדרש וחזר לעסוק בתרגומים וכן בסידור התפילה. המשותף לכל התחומים האלה הוא בית הכנסת הקדום, שבו נתקיימו דרשות, נערכה התפילה, הושמעו התרגומים ועוד. כן מגלה שנאן עניין בחוליות החיבור שבין עולם המקרא לבין העולם הבתר-מקראי שנבנה עליו כמעין פירמידה הפוכה, כאשר כל דור ודור מוסיף נדבך נוסף, גדל והולך, למה שעשו קודמיו. גישתו של שנאן היא גישה ספרותית, הבוחנת את הצד הספרותי ואת איכותם הספרותית של הטקסטים האלה. פרסם למעלה ממאה ועשרים מאמרים בעברית ובאנגלית וכעשרה ספרים.[דרוש מקור]
ספריו
- אגדתם של מתורגמנים: תיאור וניתוח ספרותי של החומר האגדי המשוקע בכל התרגומים הארמיים הארץ ישראליים לחמשה חומשי תורה: ספר זה מבוסס על הדוקטורט של שנאן, והתפרסם בהוצאת "מקור" בשנת 1979. בעולם הקדום נהגו לקרוא בציבור את כתבי הקודש בלוויית תרגום (לשפה המקומית, יוונית או ארמית) ושנאן חקר בעבודתו, לראשונה, את כלל היסודות האגדיים שהוסיפו המתרגמים על הסיפור המקראי בשעת תרגום התורה לארמית בציבור (מנהג שנותר עד יום רק בקצת קהילות של יוצאי תימן). שנאן ממיין את החומר האגדי, מאפיין את סגולותיו הספרותיות ודן בתכניו ובייחודו.
- ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה: סדרה של חמישה ספרים שכתב שנאן ביחד עם עמיתו להוראה ולמחקר, פרופסור יאיר זקוביץ מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית, ספרים שראו אור בהוצאת המכון למדעי היהדות בשנים תשמ"ג-תשנ"ב. המדובר בפריו של מפעל מחקר העוסק בגלגולי סיפורי ספר בראשית בספרות היהודית הקדומה שנכתבה לאחר המקרא, בספרות הבית השני (כגון הספרים החיצונים או מגילות מדבר יהודה) ובספרות חז"ל הרחבה, בספרות היהודית הלניסטית (כגון בכתבי יוסף בן מתתיהו) ובתרגומי המקרא לשפותיהם, בפרשני ימי הביניים, וכן במפגש בין המסורות היהודיות לתרבויות שסבבו אותם: השומרונים, הנוצרים ומאוחר יותר האסלאם. כל אחד מחמשת הספרים עוסק בסיפור מקראי אחד (כגון מעשה יהודה ותמר (בראשית לח) או סיפור אברם ושרי היורדים למצרים (בראשית יב)) ודן במכלול ההתייחסויות אל סיפור זה במקרא עצמו ובספרות שנכתבה לאחר ימי התנ"ך. חלקי הסדרה:
- (א) אברם ושרי במצרים: בראשית יב 10–20 בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, סדרת פרסומי מפעלי המחקר של המכון למדעי היהדות: ב, ירושלים תשמ"ג
- (ב) מעשה ראובן ובלהה: בראשית לה 21–26 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ג, ירושלים תשמ"ד
- (ג) 'ויבא יעקב שלם': בראשית לג 18–20 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ה, ירושלים תשמ"ה
- (ד) מעשה הדודאים: בראשית ל 14–18 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ח, ירושלים תשמ"ה
- (ה) מעשה יהודה ותמר: בראשית לח במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: טו, ירושלים תשנ"ב
- מדרש שמות רבה – פרשות א-יד: זהו ספרו המדעי החשוב ביותר של שנאן, שראה אור בהוצאת דביר בשנת תשמ"ד. הוא כולל את חלקו הראשון של מדרש שמות רבה (שהוא יחידה עצמאית העוסקת בסיפורי ספר שמות עד מכות מצרים וכוללת מדרשים רבים שנתחברו בידי חז"ל עד למאה השישית) על סמך כל כתבי היד שבספריות העולם, בתוספת מבוא ופירוש מפורט.
- עולמה של ספרות האגדה: מבוסס על סדרת הרצאות שניתנה במסגרת האוניברסיטה המשודרת ופורסם על ידה בשנת תשמ"ו. הספר מצביע על קשריה של ספרות האגדה של חז"ל אל העולמות שסבבוה: הספרות החיצונית, כתבי כת ים המלח, כתבי היהדות ההלניסטית, הספרות השומרונית וכתבי אבות הכנסייה, וכיוצא בזה. הספר תורגם גם לאנגלית ולרוסית.
- תרגום ואגדה בו: האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל: יצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשנ"ב. הספר עוסק בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל, תרגום ארץ ישראלי המשופע במסורות אגדיות והלכתיות מגוונות. בספר זה – שאפשר לראותו כהמשך לעבודת הדוקטור שלו - בחן שנאן את היסודות הספרותיים, הפרשניים והרעיוניים הבאים לביטוי בטקסט הנדון. זה המחקר הראשון שהוקדש אי פעם לאגדה שבתרגום יונתן לתורה על מכלול מרכיביו.
- מקרא אחד ותרגומים הרבה: יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1993. הספר עוסק בכל תרגומי התורה הארמיים ועורך השוואה מפורטת ביניהם. ניתן לראותו כהמשך לספרו על התרגום המיוחס ליונתן. הספר שם דגש על התפקיד שמילאו התרגומים בעולם בית הכנסת הקדום, כטקסטים שיועדו לציבור הרחב, באי בית הכנסת, והוא בוחן כיצד הועברו מסרים דתיים ומוסריים אל קהל השומעים הרחב תוך כדי תרגום התורה בציבור.
- אותו האיש – יהודים מספרים על ישו: אנתולוגיה שערך שנאן לקראת ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל בשנת 2000, שראתה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 1999. היא עוסקת בדמותו של ישו כפי שבאה לביטוי בספרות היהודית והעברית מאז המאה הראשונה (ימי יוסף בן מתתיהו שחי בדור אחרי ימיו של ישו) ועד לימינו (בכתבי שופט בית המשפט העליון חיים כהן, הרב עובדיה יוסף ועוד). מתברר כי לאורך הדורות עסקו יהודים דרך קבע בדמותו של מחולל הנצרות, וההתייחסויות אליו הן שונות, החל מדחייה טוטאלית עד סקרנות ואפילו סימפתיה מסוימת, הבאה לביטוי ביצירות ספרותיות כגון אלה של אורי צבי גרינברג ועמוס קינן.
- סידור אבי חי: סידור מבואר שערך שנאן וראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת תש"ס ונמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים. הוא מיועד למתפלל שרוצה לדעת על התפילה וגם למי שהסידור זר לו. שנאן מסביר את הרקע של כל תפילה, את תפקידה ואת תולדותיה. בסידור שני כרכים: אחד המלווה את תפילת השבת מכניסתה ועד צאתה והשני עוסק בכל התפילות והטקסים שמקומם הטבעי הוא מחוץ לבית הכנסת (במחזור החיים, במחזור השנה, בשבת ובימות החול).
- לא כך כתוב בתנ"ך: ספר זה – ששהה למעלה משלושים שבועות ברשימות רבי המכר הישראליים – נכתב יחד עם יאיר זקוביץ וראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2004. הפסר בוחן שלושים סיפורים מקראיים מתוך מטרה לראות כיצד סופרו בקרב עם ישראל קודם שהועלו על הכתב בתנ"ך. מסתבר כי פעמים רבות מעדן התנ"ך, משנה או מקצר, מסורות סיפוריות שהיו נפוצות בקרב עם ישראל הקדום, וזאת מסיבות חינוכיות ומוסריות, וזקוביץ-שנאן מנסים לשחזר את המסורות הקדומות האלו על פי הדהודן במקורות חוץ מקראיים או בתר-מקראיים.
- מגילת השואה: ראה אור בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות בשנת תשס"ה 2005 ותורגם לאנגלית, רוסית, צרפתית וגרמנית. זהו טקסט ליטורגי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה המיועד להיאמר בבתי הכנסת, אך בינתיים יש לו שימוש רק באלה של התנועה הקונסרבטיבית.
- תפילות הקבע והחובה של שבת ויום חול (יחד עם י' היינימן), הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ז.
- פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש, קרן אבי חי וידיעות ספרים, 2009. פירוש למסכת אבות, בשילוב עבודות אומנות מודרנית שעניינן יהדות.
- גם כך לא כתוב בתנ"ך, 2009 (יחד עם יאיר זקוביץ). בלקט זה מובאות מבחר פרשנויות לתנ"ך, השונות מן הביאור הפשוט. החל בספרים חיצוניים, מדרש, פיוטים, הברית החדשה ועוד. הכותבים מנתחים את הסיבות שגרמו לפרשנים לסטות מן הביאור הפשוט, ואת הצורך שלהם בפירוש החדש.
- אלפי שנאן, הוצאת ידיעות ספרים, 2014 (עורכות: דליה מרקס וגילה וכמן). שישה עשר מאמרים בחקר המדרש, הסיפור המקראי המורחב, התרגום הארמי לתורה וסידור התפילה. לצד כל מאמר מובאת תגובה, תוספת, הארה, ניתוח או יישום בשדות חדשים מהדוקטורנטים שאותם הדריך פרופ' שנאן.
- ספר יונה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם יאיר זקוביץ), ידיעות ספרים, 2015.
- מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם יאיר זקוביץ), ידיעות ספרים, 2017.
- מגילת שיר השירים - פירוש ישראלי חדש (יחד עם יאיר זקוביץ), ידיעות ספרים, 2020.
- מגילת קהלת - פירוש ישראלי חדש, ידיעות ספרים, 2021.
ספרים שערך
- דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ג (ירושלים תשל"ב), ד (תשל"ג), ה (תשל"ג); דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות א (תשל"ז), ב (תשל"ו), ג (תשל"ז)
- י' היינימן, עיוני תפילה (אוסף מאמרים), מאגנס, ירושלים תשמ"א
- הגירה והתיישבות בישראל ובעמים (אוסף מאמרים), מרכז שז"ר, ירושלים תשמ"ב
- ליקוטי תרביץ ד: מיקראה בספרות האגדה, מאגנס, ירושלים תשמ"ג
- כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת, אסופת מחקרים מוגשת לעזרא פליישר, יד בן צבי ומכון בן צבי, ירושלים תשנ"ה (יחד עם ש' אליצור, מ"ד הר וג' שקד)
- ישראל - עם, ארץ, מדינה: פרקים בזיקת העם לארצו (עורכי משנה: א' אופנהיימר, א' גרוסמן, י' קניאל), יד בן צבי, ירושלים תשנ"ח. (Israel – People, Land, State: A Nation and its Homeland)
- מתיה קם, מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואביה בטקסטים יהודים ובאמנות, תחקיר : רון מרגולין, ייעוץ מדעי: אביגדור שנאן, הוצאת מט"ח, תל אביב, מרגולין רון פנחס, תל אביב, תשנ"ח, 1998
- גבולות של קדושה – בחברה בהגות ובאמנות (יחד עם א' בילסקי), כתר, ירושלים 2003. (הספר בקטלוג ULI)
- אורים – האור בספרות, בהגות ובאמנות (יחד עם א' בילסקי וא' מנדלסון), עם עובד, תל אביב וירושלים 2005. (הספר בקטלוג ULI)
- מגילת רות - פירוש ישראלי חדש, פירוש: גילה וכמן, ידיעות ספרים, 2018
- מגילת אסתר - פירוש ישראלי חדש, פירוש: מישאל ציון, ידיעות ספרים, 2019
לקריאה נוספת
- מאמרים מאת אביגדור שנאן באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- אביגדור שנאן, "גלגולה של אגדת חז"ל: מעשה בבנו של דואג בן יוסף", מחניים, מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי, סיוון ה'תשנ"ד (1994) (באתר דעת)
- אביגדור שנאן, ""וכל המרבה הרי זה משובח": דיון במגילת אסתר ", עמודים, הקיבוץ הדתי, אדר ב ה'תשנ"ה (1995)
- רימון כשר, "היכן זה כתוב?", קתרסיס 5, אביב תשס"ו (2006)
- פנינה גפן ויואב שורק, ישראלים מדברים יהודית, מקור ראשון, יולי 2009 (באתר כותבים מחוקים וכתובים - המילים ומה שביניהן)
- אדמיאל קוסמן, שירה ארמית-ארצישראלית: קריאה בספר "שירת בני מערבא", אוניברסיטת פוטסדאם, 2011
- שמואל פאוסט, מחזיר לעם ישראל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 במאי 2016
קישורים חיצוניים
הרצאות ומאמרים
- מסורות המקרא המשוכתב בספרות חז"ל, באתר אוניברסיטה מצולמת
- מחשבות, אירועים מוסרטים בהנחית אביגדור שאנן באתר בית אבי חי
- "הזוג המוזר: יהושע ורחב" הרצאה בסדרת "מדוע", תשס"ז (יחד עם פרופ' יאיר זקוביץ).
- "לידתו וילדותו של דוד המלך בראי ספרות האגדה" הרצאה בסדרת "מדוע", תשס"ט.
- כך הגענו מההמנונות של פילון איש אלכסנדריה, באתר הארץ, 12 באפריל 2006
- פותחים ספר: פרקי אבות, באתר הארץ, 25 במאי 2009
- לקצר עוד יותר את שעון הקיץ, באתר ynet, 23 בספטמבר 2012
כתבות
- דרור אידר המדריך לחיים, על פרקי אבות - פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, ישראל היום 30 ביולי 2009
- צביה ולדן, משנה, חוכמת הצמצום, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2009
- ירעם נתניהו, שליפות עם פרופ' אביגדור שנאן, באתר nrg, 7 ביולי 2009
 דרור בורשטיין, "אלפי שנאן": מסע בעקבות הדמיון של חז"ל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2014- אריאל הורוביץ, "לתקן את מה שצריך, לא את מה שאפשר": שיחה עם פרופ' אביגדור שנאן על ההוצאה מחדש של ספר האגדה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
הערות שוליים
|
