he יאיר זקוביץ

יאיר זקוביץ
לידה	1945 (בן 79 בערך); חיפה, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	מדעי היהדות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת חיפה ;
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2021)
תרומות עיקריות
	חקר תולדות נוסח המקרא; חקר תולדות הספרות המקראית

יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס^[1] בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשפ"א (2021).

ביוגרפיה

יאיר זקוביץ גדל בחיפה, בן לאב שעבד בנמל חיפה. סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, קיבל תואר שני מהאוניברסיטה העברית ב-1972, וב-1978 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "על שלושה ועל ארבעה: הדגם הספרותי שלושה-ארבעה במקרא".

תחומי מחקרו ופרסומיו: קריאה ספרותית, פרשנות פנים-מקראית ואמונות ודעות במקרא, וכן זיקת הספרות הבתר-מקראית (ימי הבית השני, ספרות חז"ל וראשית הנצרות) אל המקרא.

במחקריו, תר זקוביץ אחר פולמוסים סמויים בסיפורי המקרא, והדים למסורות קדומות שנדחקו מן הקאנון. זקוביץ מאמין בין היתר בשתי דוקטרינות פרשניות למציאת המסורות המוקדמות. הראשונה, המכונה על-ידו "חוק המרכז והפריפריה", היא שהדים למסורות שנדחו יופיעו בסיפורים בהם היא אינה מרכזית. כך, למשל, הדים למסורת לפיה שמו של יעקב ניתן לו מלשון "עוקבה" ולא משום שאחז בעקב אחיו, מופיעות בספר הושע ובמקומות אחרים, ונמחקו מספר בראשית. הדים למסורת זו מופיעים אף בספר בראשית, אך בפי יצחק, בדוקטרינה נוספת אותה זקוביץ מכנה "שסתום הביטחון", בהשאלה לדרך פעולתם של דודי קיטור. במסגרת דוקטרינה זו, נותנים הד למסורת הקוראת תיגר על הזרם המרכזי, אך זאת בתוך הקשר המקטין מאמינותה, ותוך עיבוי הסיפור ברמזים המלמדים שאין מקום להאמין לדמות האומרת אותה. כך בסיפור יעקב ועשיו לעיל, עת עשיו מסביר כי יעקב עקב אותו פעמיים, אך היה מוכן למכור את הבכורה בעד נזיד עדשים. דוגמה מובהקת נוספת לדוקטרינה מופיעה בסיפור על שמעי שמרד במלכות דוד. במהלך המרד, שמעי מציג את המסורת לפיה דוד הוא "איש דמים", שהרג את בית שאול בחרב על-מנת לזכות במלוכה. זאת בניגוד למסורת המרכזית בספר מלכים לפיה כל אחד מהם מצא את מותו בנסיבות שאינן קשורות לדוד, שמצדו נמנע מלפגוע בשאול בהיותו "משיח ה'", ואף קונן על מות שאול ויונתן. זקוביץ מסביר כי המחבר המקראי דואג לשים מסורת זו דווקא בפיו של שמעי, שלאחר המרד מתנצל על דבריו, דבר המצייר את אמירתו באור בלתי אמין.

זקוביץ כיהן כראש החוג למקרא בין השנים 1987–1989, כראש המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל בין השנים 1995–1997, וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בין השנים 1997–2001. הוא גם עמד בראש הוועדה ללימודי תנ"ך במשרד החינוך בשנים 1984-1981 ו-2011-2003.

זקוביץ הוא מיוזמי והוגי תוכנית "רביבים" להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות^[2]. שימש כמרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ובאוניברסיטת הרווארד.

חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשפ"א.

מתגורר בגבעת ישעיהו.

ספריו

על שלושה... ועל ארבעה, הוצאת מקור, 1979.
חיי שמשון: שופטים י"ג-ט"ז – ניתוח ספרותי ביקורתי, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1982.
ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה (יחד עם אביגדור שנאן), 1986-1983, 1992.
גבה מעל גבה – ניתוח ספרותי של מלכים ב פרק ה, הוצאת עם עובד, 1985.
על תפיסת הנס במקרא, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1987.
רות עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1990.
מבוא לפרשנות פנים מקראית, הוצאת רכס, 1992.
שיר השירים עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), הוצאת עם עובד, 1992.
יהושע, עולם התנ"ך (יחד עם ג' גליל), תל אביב, 1994
מקראות בארץ המראות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
דוד מרועה למשיח, יד יצחק בן-צבי, 1995.
"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" – על תחפושת וגמולה בסיפורי המקרא, אקדמון, 1998.
כאפיקים בנגב, הוצאת בית הנשיא, 1998.
"משמיע שלום מבשר טוב" – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, אוניברסיטת חיפה, 2004.
לא כך כתוב בתנ"ך, (יחד עם אביגדור שנאן), הוצאת משכל, 2004.
"אביעה חידות מימי קדם" – חידות וחלומות – חידה בסיפורת המקראית, הוצאת עם עובד, 2005^[3].
ישוע קורא בספרי הבשורה, הוצאת עם עובד, 2007^[4].
גם כך לא כתוב בתנ"ך, (יחד עם אביגדור שנאן), הוצאת משכל, 2009.
צבת בצבת עשויה, מה בין מדרש פנים-מקראי למדרש חוץ-מקראי, הוצאת עם עובד, 2009.
הספר הקטן על טבע המלאכים, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010.
יעקב, הסיפור המפתיע של אבי האומה, הוצאת דביר, 2012^[5].
המשרת, כרמל, 2013.
המילון המקראי הסמוי מן העין, הוצאת כרמל, 2014^[6].
בראשית היה הדבר, שמונה שיחות על הבשורה הרביעית, (יחד עם סרג' רוזר), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014^[7].
ספר יונה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם אביגדור שנאן), ידיעות ספרים, 2015^[8].
ילדוּת בגינת עדן (תש"ה-תשי"א), הוצאת כרמל, 2015.
כי דבר האלוהים חי הוא, שמונה שיחות על האיגרת אל העברים (יחד עם סרג' רוזר), הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2016^[9].
מגילת איכה - פירוש ישראלי חדש (יחד עם אביגדור שנאן), ידיעות ספרים, 2017.
מגילת שיר השירים - פירוש ישראלי חדש (יחד עם אביגדור שנאן),ידיעות ספרים,2019
התנ"ך מהפכת אלוהים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2019^[10].
.The Concept of the Miracle in the Bible, MOD Books, 1991
.And You shall Tell Your Son” – The Concept of the Exodus in the Bible, Magnes Press, 1991"
.Das Buch Rut, Ein Jüdischer Kommentar, Sttutgarter Bibel Studien 177, Sttutgart, 1992
.Das Hohe Lid (Herders Theologishes Kommentar zum Alten Testament), Freiburg, 2004
From Gods to God: How the Bible Debunked, Suppressed, or Changed Ancient Myths and Legends, (with A. Shinan), The Jewish Publication Society and University of Nebraska Press, 2012
.Jacob: Unexpected Patriarch, Yale University Press, 2012

עריכת ספרים

ספר יצחק אריה זליגמן (כרכים א-ג) (יחד עם א' רופא), הוצאת אלחנן רובינשטיין, 1983.
.Jewish and Christian Approaches to Psalms (together with M. Grohmann), Herders Biblische Studien 57, Herder, Freiburg, 2009
כחלום יעוף וכדיבוק יאחז – על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים (יחד עם ר' אליאור, י' בילו, א' שנאן), מאגנס, 2013.

מבחר מאמרים

"שמש בגבעון דום: גלגוליו של נס", בתוך: גל וינשטין, שמש בגבעון דום, אוצרת: תמי כץ-פרימן, הביתן הישראלי, הביאנלה לאומנות בבוונציה, 2017, עמ' 144–148.
"קונקרטיזציה של מטפורות ולשון מטפורית בפרשנות המקרא - פנימית וחיצונית", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כד (תשע"ו) עמ' 5–55.
"האלף לך שלמה" (שיר השירים ח, יב) : לתולדות המסורת על אלף נשות שלמה", שדמות ורוח, מחוות הוקרה וידידות לאברהם שפירא (עורכים: א' זכאי, פ' מנדס-פלור, ז' גריס), ירושלים תשע"ה, עמ' 255–263.
"בני, בני אבשלום" – קינת אב ולא קינת מלך", לב אבות על בנים - יחסי הורים וצאצאים, לע"נ יהונתן דבירי הי"ד, עורכים: י' שביב וב' אופן, אלון שבות תשע"ד, עמ' 252–259.
"על מגפות, ניסים, מלאכים וחסינות ירושלים", קטלוג התערוכה: ירושלים גיליון רפואי, בעריכת נ' שלו-כליפא, ירושלים 2014, עמ' 29–36.
"על ארבעה מלכים חולים בירושלים", קטלוג התערוכה: ירושלים גיליון רפואי, בעריכת נ' שלו-כליפא, ירושלים 2014, עמ' 51–56.
"על גבולות וחצייתם", פתח דבר לספרה של ל' רמון, בעד החלון נשקפה, הקיבוץ המאוחד, ת"א 2012, עמ' 11–23 (יחד עם א' שנאן).
דברים ברב-שיח: "האם אנחנו עדיין עם הספר?", זהויות, כתב עת לתרבות ולהגות יהודית, גיליון 1, תשע"ב, עמ' 102–106.
"לגיון הזרים בעדרי חזירים – מקרא, מדרש, אליגוריה (מתי ח, כח-לד; מרקוס ה, א-כ; לוקס ח, כו-לט)", כחלום יעוף וכדיבוק יאחז – על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים (ערכו: ר' אליאור, י' בילו, י' זקוביץ, א' שנאן), מאגנס, ירושלים תשע"ג, עמ' 235–256.
"על שלוש שאלות 'מי זאת' בשיר השירים", מרקמים: תרבות, ספרות, פולקלור, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כח / מחקרי ירושלים בספרות עברית כה (ערכו: ה' סלומון וא' שנאן), כרך א', ירושלים תשע"ג, עמ' 33–40.
"תהלים קלה – פסיפס כתובים, טעמו וכוונתו", זר רימונים, מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופ' רימון כשר (עורכים מ' אביעוז, א' עסיס, י' שמש), אטלנטה 2013, עמ' 286–296.
"פרשנות פנים מקראית", בתוך: ספרות המקרא, מבואות ומחקרים (בעריכת צ' טלשיר), כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 429–453.
"משבר לתיקון: השיבה לגן ה', עיון בישעיה נא, א-ג", בתוך: שבר ותיקון בהגות, באמנות, בחברה (בעריכת א' שנאן, א' בילסקי), ירושלים 2010, עמ' 28–34.
"עץ הדעת הוא עץ החיים?" בתוך: גן עדן מקדם (ערכה ר' אליאור), ירושלים 2010, עמ' 63–70.
"יציאת מצרים המפץ הגדול, עיון בתהילים קי"ד", ספר מיכאל (עורך א' שגיא), ירושלים –אבן-יהודה, 2008, עמ' 81–96.
"אישה (במקרא)", זמן יהודי חדש, כרך א', ירושלים 2007, עמ' 174–178.
"'לחם נס ופלא" (יחד עם א' שנאן), בתוך: לחם בקרב דתות ועדות בארץ (בעריכת נ' בן-יוסף), מוזיאון ישראל, ירושלים תשס"ו, עמ' 29–45.
"ספר משה בספר דוד", בתוך: משה אבי הנביאים, דמותו בראי ההגות לדורותיה (עורכים מ' חלמיש, ח' כשר, ח' בן-פזי), רמת-גן תשע"א, עמ' 45–52.
"על חילופי ד-צ בלשון המקרא", ספר היובל לאבי הורביץ (מחקרים בלשון יא-יב), ירושלים תשס"ט, עמ' 113–120.
"אנכי ואנחנו בשירת תהלים", על יחיד ויחד בהגות ובאמנות במדע ובחברה, ערכו א' בילסקי, ת' זליגמן, א' שנאן, תל אביב 2007, הקיבוץ המאוחד, עמ' 46–51.
"רומזים, נרמזים וביקורת הנוסח", ש"י לשרה יפת: מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, (עורכים: מ' בר אשר ואחרים), ירושלים תשס"ח, 331-323.
"מדרשי השם ציון: מחורבן לגאולה, מקללה לברכה", ארץ ישראל כ"ח (ספר טדי קולק), ירושלים תשס"ח, עמ' 203–208.
"חוק-יסוד ויסודותיו - חוק-יסוד: מקרקעי ישראל" שורשים במשפט (דינה זילבר עורכת, 2020), עמ' 151 הוצאת נבו (עם אורית קוטב)

n the Looking for Closenensess to God", in: A. Brenninkmeijer-Werhahn (ed.) Marriage - Constancy and Change in Togetherness, Symposion - Towards an Interdisciplinary Understanding vol. 15, Wien 2017, 156-169
Do the Last Verses of Malachi (Mal 3:22-24) Have a Canonical Function? : A Biblical Puzzle", in: E. Di Pede and D.Scaiola (ed.), The Book of the Twelve - One Book or Many?, Tübingen 2016, 60-81
“Keep your thousand Solomon!” (Song of Songs 8, 12), A History of the Tradition of Solomon’s Thousand Wives”, in: Attard S. M., Pavan M., (éd.), « Cantero in eterno le misericordie del Signore » (Sal 89,2). Studi in onore del prof. Gianni Barbiero in occasione del suo settantesimo compleanno, coll. Analecta Biblica 3, Rome, Gregorian and Biblical Press, 2015, pp. 359-370
Why Is ‘A’ Placed Next to ‘B’? Juxtaposition in the Bible and Beyond, Tradition, Transmission, and Transformation from Second Temple Literature through Judaism and Christianity in Late Antiquity (ed. M. Kister et.al.) Leiden 2015, pp.322-342 (with A. Shinan)
.Reading Biblical Narrative, The Jewish Study Bible, Second ed., (ed. A. Berlin, M.Z. Brettler), Oxford University Press, N.Y, 2014, pp. 2191-2201
.On the Ordering of Psalms as Demonstarted by Psalms 136-150, The Oxford Handbook of the Psalms (ed. W.P. Brown), Oxford University Press, 2014 pp. 214-228
The Bible’s Hidden Dictionary, The Example of Psalms, in: A. Grund, A.Krüger, F. Lippke (Hg.), Ich will dir danken unter den Völkern. Studien zur israelitischen und altorientalischen Gebetsliteratur. Festschrift für Bernd Janowski zum 70. Geburtstag, Gütersloher Verlagshaus, München 2013, pp. 299-305
.Intermarriage and Halachic Creativity: The Book of Ruth, INTAMS Review 19, 1 (2013), pp. 56-69
.Inner-biblical Interpretation, in: M. Henze, ed. A Companion to Biblical Interpretation in Early Judaism, Grand Rapids 2012, pp. 27-63.
Scripture and Israeli Secular Culture – Past, Present, Future in: B.D. Sommer (ed.), Jewish Concepts of Scripture – A Comparative Introduction, New York and London 2012, pp. 299-316
A Woman of Valor, Eshet Hail (Proverbs 31, 10–31: A Conservative Response to the Song of Songs, in: A Critical Engagement, Essays on the Hebrew Bible in Honour of J. Cheryl Exum (ed. D.J.A Clines and E. van Wolde), Hebrew Bible Monograph Series, Sheffield 2011, pp. 401-413
.Ruth”, “Jonah”, The New Oxford Annotated Bible, New York 2010, pp. 392–298, 1301–1305“.
.Inner Biblical Interpretation, in R. Hendel (ed.), Reading Genesis – Ten Methods, Cambridge University Press, Cambridge 2010, pp. 92–118.
.The Interpretative Significance of the Sequence of Psalms 111–112, 113–118, 119, in: E. Zenger (ed.), The Composition of the Book of Psalms, Leuven 2010, pp. 215–227.
What Makes an Interpretation Jewish? Psalm 126 as an Example, in: Jewish and Christian Approaches to the Psalms (ed. M. Grohmann and Y. Zakovitch), Herders Bibel Studien 57, Freiburg 2009, pp. 161–171