אבו נידאל
סַבְּרִי חַ'לִיל אלְ-בַּנַּא (בערבית: صبري خليل البنا; תעתיק מדויק: צברי ח'ליל אלבנא; 16 במאי 1937 – 16 באוגוסט 2002) המוכר בכוניה אַבּוּ נִדַאל (أبو نضال; תעתיק מדויק: אבו נצ'אל), היה מייסד ומנהיג ארגון טרור פלסטיני שנודע בישראל בשל הקמת ארגון אבו נידאל, שביצע פיגועי טרור לאחר פרישתו מפת"ח. ביוגרפיהאבו נידאל נולד ביפו למשפחת פלאחים. לאחר קום מדינת ישראל גורשה משפחתו לשכם, שם גדל ועבד כמורה. אחרי מלחמת ששת הימים עבר לערב הסעודית, שם היה מורה. הצטרף לפת"ח באמצע שנות השישים, וב-1969 היה ראש נציגות פת"ח בסודאן ולאחר מכן בעיראק. בתקופת שהותו בעיראק יצר קשרי אמון עם המודיעין העיראקי. אבו נידאל היה מידידיו הקרובים של יאסר ערפאת,[1] אולם מאוחר יותר ראה בו בוגד ברעיון הפלסטיני, בשל נכונותו לפעול גם באופן מדיני. ב-1973 נידון למוות על ידי בית דין של הפת"ח. הוא נמלט בסיוע מכרים עיראקים והקים ארגון טרור, שנקרא "פת"ח – המועצה המהפכנית". אבו נידאל נכשל מספר פעמים בניסיונות להתנקש בערפאת, אותו נהג לכנות "בן היהודייה".[1] פיגועיםארגונו ביצע פיגועים באירופה, אסיה והמזרח התיכון, תוך שהוא נהנה מחסות ומקלט בעיראק, לוב וסוריה. אבו נידאל ביצע למעלה מ-100 פיגועים ביותר מ־20 מדינות, בהם:
מספר ימים לאחר ההתנקשות בארגוב, הפיץ אבו נידאל חוברת הסבר על ההתנקשות, שהסבירה כי היא לא הייתה מעשה טרור אלא "תעמולה מזוינת". ארגוב נבחר כמטרה משום שהיה קשור, לדברי אבו נידאל, בניסיונות להפגיש באנגליה נציגים של אש"ף עם "נציגי היהדות הבינלאומית".[1] הארגון הרג מספר אנשי אש"ף בולטים, שהיו מתונים מידי לטעמו, בהם אבו איאד ועיסאם סרטאווי, ונציגים דיפלומטיים של אש"ף ברחבי העולם. כמו כן, הארגון פגע וניסה לפגוע בדיפלומטים ירדניים וכן תקף את ארמון המלוכה הירדני.[4][5] הוא שימש גם כלי בידי שירותי מודיעין של מדינות שנתנו לו את חסותן. כך הוא פעל בשנות ה-70 מטעם עיראק נגד מטרות סוריות, ואחר כך עבר לקבל חסות סורית ופעל נגד עיראק. מותוב-16 באוגוסט 2002 נמצא אבו נידאל ירוי בבגדאד. לא ידוע אם התאבד, נרצח בידי שלוחיו של סדאם חוסיין, או נהרג בהתנקשות על ידי מהמערב (בריטים או אמריקאים).[דרוש מקור] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|