|
Yle
  Yleisradio Oy (מפינית, "רדיו כללי בע"מ" או "שידור כללי בע"מ"; בראשי תיבות Yle), הוא שמה של חברת השידור הציבורי הלאומית של פינלנד, שנוסדה בשנת 1926. זוהי חברת מניות משותפת אשר 99.98% ממניותיה מצויים בבעלות המדינה ומעסיקה כ-3,200 עובדים בפינלנד. Yle חולקת רבים מהמאפיינים הארגוניים שלה עם מקבילתה הבריטית, ה-BBC, שעליה היא עוצבה במידה רבה.[2][3] בחלק הגדול משנות קיומה של Yle, החברה מומנה על ידי ההכנסות שהתקבלו מאגרות רישיון לשידור ששולמו על ידי בעלי מכשירי רדיו (1927–1976) ומכשירי טלוויזיה (1958–2012), כמו גם קבלת חלק מסכום אגרות רישוי שידור ששולמו על ידי חברות שידור טלוויזיה פרטיות. מתחילת 2013 הוחלפו אגרות השידור במס שידור ציבורי (המכונה מס Yle), אשר נגבה מדי שנה מאנשים פרטיים ותאגידים יחד עם שאר המיסים שלהם. החלק הגדול ביותר של מס Yle נגבה ממשלמי מיסים בודדים. קטינים, כמו גם אנשים עם הכנסה שנתית של פחות מ-1,813 יורו פטורים מתשלום. חישוב המס שיש לשלם מסתכם ב-50 יורו לשנה והמקסימום (שמשולם על ידי אדם בעל הכנסה שנתית של 20,588 אירו ומעלה) נקבע על 140 יורו.[4] הרציונל לביטול אגרת הטלוויזיה הקודמת היה פיתוח אמצעי אספקת שירותים אחרים של Yle, כגון האינטרנט, וחוסר הפרקטיות כתוצאה מכך להמשיך לקשור את האגרה לבעלות על מכשיר ספציפי. Yle לא מקבלת הכנסות מפרסום מכיוון שכל הערוצים הם ללא פרסומות. ל-Yle יש מעמד שניתן לתאר אותו כגוף ציבורי שאינו מחלקתי. היא מנוהלת על ידי מועצת ניהול פרלמנטרית. מחזור המכירות של בשנת 2010 עמד על 398.4 מיליון יורו. בשנת 2018 התקציב השנתי שלה עמד על כ-530 מיליון יורו.[5] Yle מפעילה שלושה ערוצי טלוויזיה לאומיים, 13 ערוצי רדיו ושירותים ו-25 תחנות רדיו אזוריות. מאחר שפינלנד היא חוקתית מדינה דו לשוני — סביב 5.5% מהאוכלוסייה דוברת שוודית כמו שפת אמם — yle מספקת תוכניות ברדיו ובטלוויזיה השוודית דרך המחלקה השוודית שלה, Svenska yle. כמקובל בטלוויזיה ובבתי הקולנוע הפינים, סרטים זרים ותוכניות טלוויזיה, כמו גם קטעים של תוכניות מקומיות המציגות דיאלוגים בשפה זרה (למשל ראיונות חדשות), עולות עם כתוביות בדרך כלל בערוצי Yle. הדיבוב משמש רק בקרטונים המיועדים לילדים צעירים שטרם למדו לקרוא; קריינות מחוץ למסך גם בסרטים תיעודיים מדובבת לעיתים קרובות. בתחום השידור הבינלאומי, אחד השירותים המוכרים ביותר של Yle היה Nuntii Latini, החדשות בלטינית, ששודרה ברחבי העולם והפכה לנגישה דרך האינטרנט. Yle היה אחד מ-23 ארגוני השידור המייסדים של איגוד השידור האירופי בשנת 1950. Yle אירחה את תחרות האירוויזיון 2007 שנערכה בהלסינקי. היסטוריה Suomen Yleisradio (הרדיו הכללי של פינלנד) נוסד בהלסינקי ב-29 במאי 1926. תוכנית הרדיו הראשונה שודרה ב-9 בספטמבר באותה שנה, וזה התאריך שנחשב בדרך כלל ליום הולדת של השידורים בפינלנד. עם זאת, רק בשנת 1928 הפכו שידורי Yle לזמינים ברחבי הארץ כולה. לאחר מכן פותחה רשת השידור ובתחילת שנות השלושים הצליחו 100,000 משקי בית להאזין לתוכניות הרדיו של Yle. בשנת 1957 ערכה Yle את שידורי המבחן הראשונים של הטלוויזיה ובשנה שלאחר מכן החלה תוכנית טלוויזיה סדירה בשם Suomen Televisio (הטלוויזיה של פינלנד), שנקראה מאוחר יותר Yle TV1 והיוותה את הבסיס לערוץ הטלוויזיה הראשון במדינה. הפופולריות של הטלוויזיה בארץ גדלה במהירות. בשנת 1964, Yle השיגה TES-TV ו-Tamvisio, אשר אוחדו לערוץ Yle TV2. בשנת 1969, חברת השידור הפינית החלה לשדר תוכניות טלוויזיה בצבע, אך בשל עלות הטכנולוגיה הגבוהה, כמעט כל התוכניות הופיעו בצבע רק בסוף שנות השבעים. ב-1 במאי 1977, Tv-uutiset (~ חדשות טלוויזיה) ו-TV-nytt עברו לשידור בצבע. בתחילת המאה ה-21, ייסדה Yle מספר ערוצי רדיו וטלוויזיה חדשים. בשנת 2007 הוחל בהחלפת לטלוויזיה דיגיטלית. הוצג ערוץ דיגיטלי חדש לגמרי, Yle Teema, ו-FST בשפה השוודית (Finlands Svenska Television, ~ הטלוויזיה השוודית של פינלנד) הועבר מזמן מערוץ אנלוגי שמור לערוץ הדיגיטלי YLE FST5, שמאוחר יותר שמו שונה ל-Yle Fem. בנוסף לארבעת הערוצים הללו (TV1, TV2, Teema ו-Fem), הושק בשנת 2001 ערוץ חמישי בשם YLE24 לתוכניות חדשותיות 24 שעות ביממה. עם זאת, ערוץ זה הוחלף בערוץ YLE Extra, ערוץ המנסה לתת מענה לבני הנוער, אשר בתורו הופסקו שידוריו בשנת 2007.[6] עד 4 באוגוסט 2008 שימש הערוץ החמישי לשידור Yle TV1 עם כתוביות פיניות המשודרות בתוכניות בשפות זרות. לוגו
טלוויזיה
רדיו
Yle ביטל את שידורי האודיו הדיגיטליים עד סוף 2005. שלושה ערוצים המשיכו להיות זמינים כשירותי וידאו דיגיטליים, אלה הושבתו לבסוף ב-30 ביוני 2016.
מס Yleעד סוף 2012, אזרחי פינלנד שילמו ל-Yle אגרת רישוי עבור שימוש בטלוויזיה, שנקבעה על 252 יורו בשנה בשנת 2012. האגרה הייתה תקפה לכל מקום שיכול להכיל מספר סטים (למשל בסלון ובחדר שינה). מס השידור הציבורי, המכונה גם מס Yle, החליף את אגרת הרישוי בשנת 2013. המס נע בין 50 יורו ל-140 יורו לאדם לשנה, בהתאם להכנסה. קטינים ואנשים בעלי הכנסה נמוכה פטורים ממס זה בפינלד.[8] מחלוקותברדיו, Yle היה מונופול חוקי עד 1985, אז הורשו תחנות רדיו מקומיות, ושמרו על מונופול לאומי עד 1995, כאשר הורשו רשתות רדיו לאומיות אחרות. Yle ספגה ביקורת על רכישת סדרות HBO רבות. Yle הגיבה לביקורת והדגישה את התאמת הסדרות לערוצים ללא הפסקות פרסומות, איכות ומחיר נמוך של תוכניות HBO וקבעה כי תוכניות אמריקאיות אפילו עם HBO מהוות רק 7% מתכני השידור של Yle.[9] שידורי הגל הקצר מ-Yle נסגרו בסוף 2006. ארגונים גולים ניהלו קמפיין להמשך שירות, אך מאמציהם לא הצליחו לשמור על השירות ואפילו לא להאט את התהליך. ההחלטה השפיעה גם על גל בינוני בעל עוצמה גבוהה ב-963 kHz (312m). גל בינוני קטן יותר המכסה את אזור מפרץ פינלנד (558 kHz, 538m) נשאר באוויר עוד כמה שנים. המועצה לתקשורת המונים בפינלנד מתחה ביקורת על Yle על החדשות המוגבלות על עסקים והשקעות של ראש הממשלה דאז יוהה סיפילה בשנת 2017. העורך הראשי של YLE איים על YLE להתפטר מהמועצה הפינית לתקשורת המונים. סיפילה כעס על חדשות YLE שבבעלות מכרות טלביווארה ופלדת קטרה (שבבעלות קרובי משפחה של סיפילה). מספר עיתונאים נדחו מלהודיע על הפוליטיקה של סיפילה הקשורה לחברות בבעלות קרובי משפחה של סיפילה ומימון ממלכתי של מכרות טלביווארה.[10] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
60°12′11″N 24°55′32″E / 60.203135°N 24.92549°E |
||||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
