1903 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1903.

• הושקו שתי מכליות-נהר, "וַנְדָל" הרוסית ו"פֶּטִיט-פְּיֶיר" הצרפתית, אוניות ראשונות המונעות על ידי מנוע דיזל.
• בניית טורבינת גז ראשונה על ידי מהנדס נורווגי אגידיוס אלינג (Ægidius Elling).
• המצאה של זכוכית מחוסמת.

• 16 בפברואר – טראיאן וויה (Traian Vuia) היציג בישיבת האקדמיה הצרפתית למדעים את עבודתו בהקשר לטיסות באמצעות מכונות כבדות מהאוויר. התאוריה נדחתה על הסף כלא ישימה.
• 31 במרץ – טענות של ריצ'רד פירס על ביצוע טיסה ראשונה בשמי ניו זילנד.
• 1 באפריל – קונסטנטין ציולקובסקי, מדען רוסי, מתחיל בפרסום מספר מאמרים בנושא טילים וטיסות בחלל.
• 18 באוגוסט – טענות של קארל יאטו (Karl Jatho) על ביצוע טיסה ראשונה בשמי גרמניה.
• 12 בנובמבר – טיסה ראשונה של ספינת אוויר במסלול מבוקר מפריז למואסון.
• 19 בדצמבר – טיסה ראשונה של האחים רייט.

• משלחת בראשות רואלד אמונדסן לחקר ארקטיקה. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1906. ההישג העיקרה היה במעבר דרך הים בהמעבר הצפון-מערבי.
• 14 ביוני – משלחת נורווגית בראשות ויליאם זיגלר יוצאת במטרה להגיע לקוטב הצפוני. הניסיונות נמשכו עד לשנת 1905, אך ללא הצלחה.

• בניית נורת כספית על ידי פיטר קופר יואיט (Peter Cooper Hewitt).
• הבוטניקאי הרוסי מיכאיל צבט ממציא שיטה אנליטית בשם כרומטוגרפיה.

• הצגת שיטת רונגה-קוטה על ידי קרל רונגה, מתמטיקאי גרמני.
• אדמונד לנדאו, מתמטיקאי גרמני-יהודי, מפרסם מספר מאמרים בנושא משפט המספרים הראשוניים ומציג הוכחה פשוטה בהרבה מהידוע לפניו.
• פרנק נלסון קול זיהה את הגורמים של מספר מרסן M67.

• המצאת אלקטרוקרדיוגרם על ידי וילם איינטהובן, רופא הולנדי.
• גילוי הפרוטיסט Trypanosoma האחראי על מחלת השינה על ידי המיקרוביולוג הסקוטי דייוויד ברוס (David Bruce).
• 10 במאי – תיאור ראשון של מחלת קרוהן על ידי הרופא הפולני אנטוני לסנובסקי (Antoni Leśniowski).
• פיתוח אמלוקאין (Amylocaine), חומר להרדמה מקומית המלאכותי הראשון על ידי ארנסט פורנה (Ernest Fourneau) ממכון פסטר.

• פרס נובל לפיזיקה – אנרי בקרל, פייר קירי ומארי קירי, פיזיקאים צרפתים.
• פרס נובל לכימיה – סוונטה אוגוסט ארהניוס, כימאי שוודי, ממייסדי מדע הכימיה הפיזיקלית, על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה.
• פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – נילס ריברג פינסן, רופא דני, על פיתוח הפוטותרפיה, לטיפול במחלת שחפת העור (lupus vulgaris).

• 27 בינואר – ג'ון קריו אקלס, נוירופיזיולוג אוסטרלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 1963, (נפטר ב-1997).
• 28 בינואר – קתלין לונסדייל, קריסטלוגרפית בריטית.
• 29 בינואר – ישעיהו ליבוביץ, ביוכימאי, נוירופיזיולוג, כימאי והוגה דעות ישראלי.
• 13 בפברואר – אנטולי אלכסנדרוב, פיזיקאי סובייטי, היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים, וזכה לעיטורים ולפרסים רבים, (נפטר ב-1994).
• 22 בפברואר – פרנק רמזי, מתמטיקאי בריטי.
• 26 בפברואר – ג'וליו נטה, כימאי איטלקי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1963, ,על חלקו במחקר בתחום הפולימרים הכבדים (נפטר ב-1979).
• 24 במרץ – אדולף בוטנאנדט, ביוכימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1939 על חלקו במחקר על הורמוני מין. ממשלת גרמניה הנאצית הכריחה אותו לוותר על הפרס, והוא קיבל אותו רק ב-1949 (נפטר ב-1995).
• 6 באפריל – הרולד יוג'ין אדג'רטון, פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. זכור במידה רבה עם הפיכתו של הסטרובוסקופ (מבזק) ממכשיר מעבדה לא מוכר למכשיר ידוע ונפוץ (נפטר ב-1990).
• 25 באפריל – אנדריי קולמוגורוב, מתמטיקאי רוסי.
• 2 במאי – בנג'מין ספוק, רופא וסופר אמריקאי.
• 9 ביוני – שרה רטנר, ביוכימאית אמריקאית יהודייה, עיקר עיסוקה היה במחקר מעגל האוריאה. תרומתה לחקר המטבוליזם של החנקן הביאה להבנה טובה יותר של הפרעות בסינתזת האוריאה בגוף (נפטרה ב-1999).
• 14 ביוני – אלונזו צ'רץ', מתמטיקאי ולוגיקן אמריקאי, תרם רבות לפיתוח מדעי המחשב.
• 6 ביולי – אקסל הוגו תאודור תאורל, מדען שוודי, עסק בביוכימיה ובאנזימים, חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1955 על גילוייו לגבי האופי ודרכי הפעולה של אנזימים מחמצנים (נפטר ב-1982).
• 7 באוגוסט – לואיס ליקי, ארכאולוג בריטי.
• 5 באוקטובר – מריון הוברט (M. King Hubbert), גאולוג אמריקאי בתחום חיפושי נפט.
• 22 באוקטובר – ג'ורג' בידל היה גנטיקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1958 על חלקו בגילוי התפקיד של הגנים בניהול התהליכים הביוכימיים בתא (נפטר ב-1989).
• 7 בנובמבר – קונראד לורנץ, חוקר טבע אוסטרי, אבי מדע האתולוגיה וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973.
• 27 בנובמבר – לארס אונסאגר, כימאי-פיזיקאי נורווגי-אמריקאי. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1968.
• 5 בדצמבר – ססיל פאוול, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים (נפטר ב-1969).
• 7 בדצמבר – לואי ליקי, ארכאולוג ופליאואנתרופולוג בריטי, המוכר בזכות עבודתו בתחום התפתחות האדם באפריקה.
• 22 בדצמבר – הלדן קפלר הרטליין, מדען אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1967, על חלקו בתגליות לגבי תהליכי הראייה הפיזיולוגיים והכימיים הראשוניים בעין (נפטר ב-1983).
• 28 בדצמבר – ג'ון פון נוימן, מתמטיקאי הונגרי-אמריקאי ממוצא יהודי. היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה העשרים - פיתוח פצצת האטום ופיתוח המחשב האלקטרוני, אך זכור בעיקר כיוצרה של תורת המשחקים.

• 1 בפברואר – ג'ורג' סטוקס, מתמטיקאי ופיזיקאי אירי, ממציא משוואות נאוויה-סטוקס
• 28 במרץ – אמיל בודו ( Émile Baudot), מהנדס צרפתי, ממציא קוד בודו
• 28 באפריל – ג'וסיה וילארד גיבס, מתמטיקאי, פיזיקאי וכימאי אמריקאי
• 14 ביוני – קרל גגנבאור (Karl Gegenbaur), ביולוג גרמני (נולד ב-1826)
• 8 בדצמבר – הרברט ספנסר, פילוסוף וסוציולוג בריטי.

מדיה וקבצים בנושא 1903 במדע בוויקישיתוף