שלמה ניצן נולד ב-14 בדצמבר[1] 1921 בליבאו שבלטביה למשפחת סוחרים דתית. הוא למד בתלמוד תורה וגם למד עברית מילדותו. בשנת 1932, כשהיה בן אחת עשרה, הועלה עם הוריו לארץ ישראל, והמשפחה השתקעה בראשון לציון. בשנת 1933, כשהיה בן 12, שנה אחרי שעלה לארץ, הוא כבר ידע עברית מצוין ואמר שישראל זאת 'ארץ הכיף' בשבילו. הוא סיים את בית הספר העממי בעירו, והשלים את לימודיו בלימודי ערב בתל אביב. עד מלחמת הקוממיות עסק בעבודות נגרות, בניין ומסגרות.
במלחמת העצמאות שירת ככתב צבאי, וערך ספריית ספרי כיס לחיילים. בשנת 1950 שימש כעורך עיתון הילדים "משמר לילדים" ביחד עם הסופר, המשורר והמתרגם בנימין טנא. שלמה ניצן עבד יחד עם בנימין טנא עד שנת 1979, ואז נתמנה לעורך הבלעדי של העיתון.
שלמה ניצן נחשב לאחד היוצרים החשובים בפרוזה של סופרי דור תש"ח, ותרומתו לפרוזה של הדור היא גדולה. עיקר פרסומו היא הטרילוגיה הגדולה "צבת בצבת", רומן העוסק בגיבור הישראלי של מלחמת העצמאות, וביום השני, האפור, שלאחר המלחמה. על רקע סיפור משפחה רחב ובו יחסי בנים אבות מאוד מורכבים.
אשתו, נחמה ניצן, הייתה מחנכת ומבקרת ידועה של ספרי ילדים. בנו היה הבמאי, המחזאי ומנהל התיאטרון עמרי ניצן. בתו היא אורית ניצן.
התגורר בבית מגורי העיתונאים, בניין מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, שבתי דון-יחייא, דוד לאזר וברוך אדלר.
