|
פרנססק ארנאו
פרנססק צ'אבייר ארנאו גרבולוסה (בקטלאנית: Francesc Xavier Arnau Grabulosa, 23 במאי[דרושה הבהרה] 1975 – 22 במאי 2021) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת השוער. גדל והחל את הקריירה שלו בברצלונה, ולאחר מכן שיחק במשך 10 שנים במאלגה. קריירת מועדוניםברצלונהארנאו נולד וגדל בכפר הקטן לס פלאנס שבקטלוניה, ספרד, ובנעוריו הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה, אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בספרד. ב-1995, בגיל 20, קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, ששיחקה אז בליגה השנייה. ב-9 בנובמבר 1996 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, במשחק הליגה נגד אתלטיקו מדריד שהסתיים בתיקו 3-3.[1] ארנאו המשיך לשחק בקבוצת המשנה, אף לאחר שירדה לליגה השלישית ב-1998, תוך שהוא עוזר לה לחזור לליגה השנייה תוך עונה בודדת. הופעתו השנייה בקבוצה הבוגרת הייתה רק שלוש שנים אחרי הופעת הבכורה, בעונת 1998/1999, במשחק גביע המלך נגד בנידורם ב-4 בפברואר 1999. מאוחר יותר ערך הופעה נוספת בליגה, בניצחון 3 - 1 על אתלטיק בילבאו ב-29 במאי. בסוף העונה, בה זכתה ברצלונה באליפות ספרד, קודם באופן מלא לקבוצה הבוגרת. בעונת 1999/2000 החל את העונה כמחליפו של רוד הספ, אך בהמשך החליט המאמן לואי ואן חאל להעניק לארנאו את המקום בשער הקבוצה, וכך ערך 16 הופעות בליגה במהלך העונה, עד שהספ שב למקומו כשוער הבכיר בקבוצה. בעונת 2000/2001, עם לורנס סרה פרר כמאמן, היה ארנאו שוער שלישי, אחרי פפה ריינה וריצ'רד דוטרואל. הוא ערך 8 הופעות בלבד במהלך עונה זו. מאלגהבקיץ 2001 עזב ארנאו את ברצלונה ועבר למאלגה בתמורה לסכום העברה של 2.1 מיליון אירו. בשתי העונות הראשונות בקבוצתו החדשה שימש שוער מחליף לפדרו קונטררס, והוא מיעט לשחק. לאחר שקונטררס עזב לריאל בטיס ב-2003, הוא תפס את מקומו בהרכב הקבוצה, ובהמשך אף מונה לקפטן הקבוצה.[2] בסוף עונת 2005/2006 ירד עם מאלגה לליגה השנייה, ולמרות זאת הוא נשאר עמה. בעונת 2007/2008, בעוד הקבוצה בליגה השנייה, תפס איניאקי גויטיה את מקומו כשוער הראשון, ובסיום העונה שבה מאלגה לליגה הראשונה.[3] בעונת 2008/2009 שימש ארנאו לרוב השוער השני אחרי גויטיה וערך 13 הופעות בליגה. גויטיה עזב את הקבוצה, אך מאלגה החתימה את גוסטבו מונואה ואת רוברטו סנטמריה, מה שאומר שבעונת 2009/2010 היה למעשה השוער השלישי, והוא לא שותף באף משחק רשמי. מונואה עזב את הקבוצה בסוף העונה, ובמשחק ראשון לעונת 2010/2011 פתח ארנאו בשער הקבוצה, והוא המשיך להופיע מספר פעמים, שכן השוער החדש רודריגו גלטו הציג יכולת חלשה, ורובן מרטינס, שוער חדש גם הוא בקבוצה, היה פצוע. וילי קבאז'רו חתם בקבוצה בינואר 2011 והפך מידית לשוער הפותח של הקבוצה. ב-21 במאי שיחק בפעם האחרונה כמקצוען, כשנכנס כמחליף במקומו של קבאז'רו בהפסד הביתי לקבוצת נעוריו, ברצלונה. ארנאו פרש ממשחק בסוף העונה, בגיל 36. קריירת נבחרותארנאו שיחק במדי נבחרת ספרד הצעירה במשך שנתיים, בסך הכול הופיע ב-13 משחקים במדיה. הוא השתתף עם הנבחרת הצעירה באליפות אירופה לנוער ב-1998. ארנאו הוביל את נבחרתו לזכייה בתואר והוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.[4] לאחר הפרישהלאחר פרישתו ממשחק, נשאר ארנאו במאלגה. הוא החל לאמן במחלקת הנוער של המועדון, לצד חברו לקבוצה סלבה באייסטה.[5] בדצמבר 2015 מונה למנהל הטכני של המועדון, תוך שהוא מחליף את ארמנו הוסיוס.[6] ארנאו מת ב-22 במאי 2021 באוביידו שבספרד, לאחר שככל הנראה שם קץ לחייו. בן 45 במותו. גופתו של ארנאו, ששימש מאז דצמבר 2019 כמנהל הספורטיבי של אוביידו מהליגה השנייה, נמצאה על פסי הרכבת בתחנת לה קורדוריה בעיר. הוא הותיר אחריו אישה (מריה חוסה) ושני ילדים. בנו פול ארנאו (יליד 2005) הוא המגן של קבוצת לוגרונייס. תאריםברצלונה
מאלגה
נבחרת ספרד עד גיל 21קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
