|
פאינה קירשנבאום
פאינה (פניה) קירשנבאום (ברוסית: Фаина Киршенбаум;[1] נולדה ב-27 בנובמבר 1955) היא פוליטיקאית ישראלית. הייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו ומזכ"לית המפלגה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים נחקרה במשטרה כחלק מפרשת השחיתות בישראל ביתנו, חקירה שהובילה לפרישתה מהפוליטיקה. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום, ובמרץ 2021 היא הורשעה בלקיחת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ומרמה והפרת אמונים[2] ביולי 2021 גזר בית המשפט את עונשה ל־10 שנות מאסר, קנס בסך 900 אלף ש"ח וחילוט בסך מיליון ש"ח. ב-15 בדצמבר 2021 החלה לרצות את עונשה. באוגוסט 2022 קוצר עונש המאסר ל-7.5 שנות מאסר והקנס הורד לחצי מיליון שקלים. ביוגרפיהקירשנבאום נולדה בעיר לבוב שבאוקראינה, ברית המועצות ועלתה לישראל ב-1973. למדה כעתודאית בבית הספר לאחיות בבילינסון, אולם לא שירתה בצה"ל בשל כניסתה להיריון. בשנת 1981 עברה להתגורר ביישוב ניל"י שבמטה בנימין ובהמשך כיהנה כמזכירת היישוב ובתפקידים שונים במועצה האזורית מטה בנימין. בעלת תואר שני במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל. פעילותה הציבורית ודעותיהשימשה כחברת דירקטוריון בהנהלת בית התפוצות וכסגנית יושב ראש הסניף הישראלי של "הקונגרס היהודי העולמי". קירשנבאום כיהנה משנת 2003 כמזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו". בשנת 2009 מוקמה במקום העשירי ברשימתה לכנסת ה-18 וממקום זה, נבחרה לכהן בכנסת. היא הייתה חברה בוועדת הכספים ושימשה כיושבת-ראש ועדת המשנה לביטוח. כמו כן, הייתה חברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ב-5 בינואר 2011 אישרה הכנסת הצעה לסדר של קירשנבאום בדבר "הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק מעורבות גופים וממשלות זרות במימון פעולות המופנות כנגד המדינה ובניסיונות לרכישה מאורגנת של אדמותיה", יחד עם הצעה דומה שהגיש דני דנון[3]. ב-20 ביולי 2011 החליטה הכנסת לדחות את ההצעה להקמת ועדת החקירה. ב-24 בינואר 2012 העבירה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון לחוק המזונות (הבטחת תשלום) בנושא ביטול התניית תשלום דמי מזונות באיסור יציאה מחוץ לישראל. תיקון אשר מטרתו לסייע לאמהות חד הוריות לקבל את קצבתן המגיעה להן כחוק, ללא התניה באי יציאתן מהארץ. בראיונות לכלי תקשורת שיבחה קירשנבאום את המסקנות של ועדת הריכוזיות במשק אך הביעה ספק במידת הריכוזיות הקיימת כיום בישראל. לדעתה[4], מעט מדי חברות נפלו להגדרת ה"ריכוזיות" במסקנות הוועדה ולכן צריך להדק את ההגדרות או שהמשתמע מכך הוא שאין למעשה ריכוזיות במשק. לדבריה[4], לפי מסקנות הוועדה "מדובר על שלוש-ארבע חברות, שהגדולה בהן היא קבוצת הבנק הבינלאומי ופז. אם יש שלוש-ארבע חברות או עוד שתי חברות, אולי אנו לא משק ריכוזי וזה רק נראה לנו". כמו כן, הביעה חשש שלא יהיו קונים לחברות שיוצעו למכירה בשל הפרדת האחזקות. בדבריה צידדה למעשה בעמדת הטייקונים שנפגעו משינוי מדיניות הממשלה שהביאה לשינוי החוזים שנחתמו עמם (ועדת ששינסקי), טענה שהוועדים הגדולים או ההסתדרות מהווים אף הם מעין סוג של טייקונים, ואף הביעה חשש מתוצאות פירוק "פירמידות השליטה" הגדולות. קירשנבאום סבורה כי זכויות מלאות מוקנות לקבוצות אזרחים רק אם הן ממלאות את חובותיהם. לגבי ערבים, טענה קירשנבאום[5] כי ”הערבים במדינת ישראל רוצים שוויון זכויות אבל לא תורמים למדינה. בשביל לקבל שוויון זכויות, עליהם לתרום למדינה כמו כל אזרח ולשרת 3 שנים, בשירות לאומי בקהילות שלהם. 38% מאזרחי מדינת ישראל בלבד משלמים מסים וחלק קטן מהם הם מיעוטים. אזרחי המדינה משלמי המסים נושאים על גבם את כל יתר האוכלוסייה”. לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כמזכ"לית "ישראל ביתנו" מוקמה שביעית ברשימת המועמדים לכנסת. עם איחוד הרשימות עם הליכוד ויצירת "הליכוד ביתנו", הוצבה במקום ה-19 ברשימה המשותפת לכנסת[6]. ממקום זה נבחרה לכהן קדנציה שנייה בכנסת, ועם כינונה של הממשלה ה-33 במרץ 2013, מונתה לתפקיד סגנית שר במשרד הפנים. הרשעה בפליליםב-24 בדצמבר 2014 עוכבה קירשנבאום לחקירה לאחר שנחשדה במסגרת פרשת השחיתות בישראל ביתנו[7]. בתה, רנית, נעצרה באותו יום כחשודה בקבלת שוחד. בעקבות החקירה, הודיעה קירשנבאום ליו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כי אינה מתכוונת להגיש מועמדות לרשימת המפלגה בבחירות לכנסת העשרים, אולם חזרה בה מאוחר יותר[8]. ב-12 בינואר 2015 הודיעה קירשנבאום על פרישה מפוליטיקה, בנימוק שבחירתה בניצול זכות השתיקה מחייבת זאת[9]. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום. ב-25 במרץ 2021 הורשעה ב-15 עבירות לקיחת שוחד, 4 עבירות בקשת שוחד, 3 עבירות מרמה והפרת אמונים, 15 עבירות וגם עבירות של הלבנת הון, שימוש במרמה, בעורמה ובתחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס בחלק מהאישומים, וזוכתה מעבירות של בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד והלבנת הון בחלק אחר מהאישומים[10]. ביולי אותה שנה גזר בית המשפט את עונשה ל־10 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס בסך 900 אלף ש"ח וחילוט בסך מיליון ש"ח מכלל הנכסים שנתפסו במהלך החקירה[11]. קירשנבאום ערערה לבית המשפט העליון על הרשעתה ועל חומרת עונשה, ובקשה לדחות את הכניסה לכלא עד לאחר פסק הדין בערעור. אולם בקשת נדחתה[12] וב-15 בדצמבר 2021 החלה לרצות את עונש המאסר[13]. ביולי 2022 חזרה בה, בהמלצת השופטים, מהערעור על הרשעתה[14]. ב-24 באוגוסט 2022 בית המשפט העליון קיצר עונשה של קירשנבאום לשבע וחצי שנות מאסר והוריד את הקנס לחצי מיליון שקלים[15]. על קיצור העונש כתבה השופטת ענת ברון[16]:
ב-13 בדצמבר 2022 פורסם כי מדינת ישראל הגישה נגד קירשנבאום תביעה אזרחית בסך 6 מיליון שקלים, להשבת חלק מכספי השוחד שהורשעה בלקיחתם[17]. חיים אישייםקירשנבאום נשואה למיכאל ואם לשלושה ילדים. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
