|
מאיר תורג'מן
מאיר תורג'מן (נולד ב-1953) הוא פוליטיקאי מוניציפלי ירושלמי, שימש כחבר מועצת העיר ירושלים במשך 20 שנה שבהן שימש כסגן וממלא מקום ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ביוגרפיהתורג'מן נולד בשנת 1953 בשכונת בקעה בירושלים וגדל בה. שירת כמ"פ מילואים בחטיבת גולני ועבד בשירות הכבאות במשך שני עשורים כקצין חקירות ראשי. בהמשך עבר להתגורר בשכונת גילה בה כיהן כראש המינהל הקהילתי במשך עשור בשנות ה-90 כאשר בחלק מאותה תקופה כיהן כראש המינהלים הקהילתיים של ירושלים, בטרם פנה להתמודד בבחירות למועצת העיר ירושלים. עבר להתגורר בשכונת הר חומה כשזו הוקמה וגר בה 16 שנים. בשנת 2006 עבר להתגורר בקריית היובל. בשנת 1998 נבחר לראשונה למועצת העיר ברשימה עצמאית שקיבלה מנדט אחד. בשנת 2003 רץ ברשימתו של ניר ברקת אך פרש מסיעתו במהלך הקדנציה בעקבות אי הסכמות עם ברקת. בשנת 2008 נבחר לכהן כחבר מועצת העיר, לאחר שרשימתו, "למען ירושלים", קיבלה בבחירות המוניציפליות את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין הרשימות שעברו את אחוז החסימה (7,968 קולות, כ-3.5% בלבד מסך הקולות) וזכתה למנדט אחד. סיעתו של תורג'מן לא נכנסה לקואליציה העירונית הרחבה שהקים ראש העיר הנבחר ניר ברקת, וברובה של הקדנציה היה תורג'מן חבר האופוזיציה היחיד מבין 31 חברי המועצה (בשנת 2011 הצטרפה לאופוזיציה רחל עזריה (סיעת ירושלמים), לאחר שהודחה מן הקואליציה בידי ראש העיר ברקת). כהונתו של תורג'מן כחבר אופוזיציה התאפיינה בקו לוחמני ולעומתי ובחיכוכים מתוקשרים עם ראש העיר ברקת[1]. בבחירות המוניציפליות שהתקיימו בשנת 2013 חבר תורג'מן, בצעד מפתיע, לרשימתו של ניר ברקת "ירושלים תצליח" והתברג למקום השלישי בה[2]. הרשימה זכתה בבחירות לארבעה מנדטים ותורג'מן מונה לסגן ראש העיר ולמחזיק תיק המינהלים הקהילתיים ותיק הטיפול בפרט. בסוף שנת 2015, עם פרישתו של קובי כחלון מכל תפקידיו בעירייה, התמנה תורג'מן ליו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים. במרץ 2016 הועלו כלפיו טענות לניגוד עניינים, לאחר שלפי החשד קידם תוכנית לבנית אלפי יחידות דיור על קרקע שאחד מבעליה הוא הקבלן שלמה דרעי, ידיד ותיק של תורג'מן[3]. בעקבות כך דרש ממנו היועמ"ש של עיריית ירושלים בצעד חריג שלא להשתתף בדיונים שיש בהם חשש לניגוד עניינים[4]. ביולי 2017 פורסם בעיתון ידיעות ירושלים כי תורג'מן ביקש מעבריינית בנייה הנחה משמעותית על קניית ארבעה קברים לא חוקיים בהר המנוחות. תורג'מן טען בתגובה כי פנה לעברינית הבנייה כאדם פרטי ולא כמחזיק תיק התכנון והבניה[5]. בפברואר 2018 הודיע על התמודדותו לראשות עיריית ירושלים בבחירות המוניציפליות של נובמבר 2018, אך לבסוף לא השתתף בהן. בעקבות החשד בפלילים, לא התמודד למועצת עיריית ירושלים בבחירות המוניציפליות של שנת 2018. תורג'מן הוא חבר מרכז הליכוד מתחילת שנות האלפיים[6]. חשדות לפליליםב-12 במרץ 2018 נעצר תורג'מן יחד עם שלושה אנשי עסקים, בחשד לעבירות שוחד והלבנת הון[7] על פי החשד, תורג'מן פעל למתן הקלות לאיש העסקים משה הבא, שביקש להרוס את מבנה הדואר ההיסטורי המיועד לשימור במטרה להופכו לבית מלון, זאת לאחר שהבא חתם ערבות עבור תורג'מן על הלוואה בסך 200 אלף ש"ח, אותם תורג'מן לא השיב והכספים נלקחו מהבא[8][9]. בנוסף, חשדה המשטרה כי תורג'מן קידם את ענייניהם של בעלי עסקים בעיר בתמורה לטובות הנאה. ב-29 ביולי המשטרה הודיעה כי התגבשה תשתית ראייתית, בחשד למעורבות בעבירות מתן וקבלת שוחד, מרמה, הפרת אמונים וגניבה בידי מורשה[10]. ב-21 ביולי 2020 הודיעה הפרקליטות לתורג'מן שנשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לקבלת שוחד בסך כולל של כ-354,895 ש"ח, מרמה והפרת אמונים, גנבה בידי מורשה בסך 69,949 ש"ח, ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס. כתב האישום הוגש ב-10 ביוני 2021[11]. הערות שוליים
|
||||||||||||||||
