|
סטטוס קווסטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה". בשפת הדיבור המונח מציין את המצב כפי שהוא. בדיונים פוליטיים לעיתים מניחים שיש יתרון בשמירה על המצב הקיים, יתרון פנימי שאינו נגזר מאופיו של המצב הקיים, אלא מהסכנות הגלומות בשינויים באשר הם. במונח 'שמירה על הסטטוס קוו' משתמשים לצורך תיאור התנגדות לשינויים קיצוניים במצב החברתי או המדיני. דוגמאות לשימוש במונח סטטוס קוו ניתן למצוא במאבקים החברתיים המתמשכים במדינת ישראל בין חילוניים לדתיים או במעמדה של טאיוון אל מול התביעה הסינית לריבונות על האי. שימוש פוליטי במונחתנועות חברתיות הן דוגמה לפעמים בהן הסטטוס קוו עלול להתערער. במקרים כאלה, הסטטוס קוו מתייחס למצב הקיים סביב נושא מסוים או לאקלים התרבותי/חברתי בחברה או באומה מסוימים.[1] הסטטוס קוו נתפס לעיתים כשלילי, בעיקר על ידי תנועות חברתיות, השואפות לשינוי. האנשים אשר דוגלים בשימור הסטטוס קוו נתפסים לעיתים כמתנגדים לקידמה.[2] פוליטיקאים מתייחסים לפעמים לסטטוס קוו. לעיתים קרובות ישנה מדיניות של עמימות מכוונת שרק מזכירה את הסטטוס קוו מאשר הופכת אותו למצב הרשמי. קלארק קר צוטט כאומר: "הסטטוס 'קוו הוא הפתרון היחיד שלא ניתן להטיל עליו וטו",[3] כלומר לא ניתן להחליט כנגד הסטטוס קוו, אלא צריך להפעיל לטובת השינוי.[4] קרל מרקס ראה בדת מאורגנת כאמצעי לבעלי ההון לשמור על מעמד הפועלים מרוצה מסטטוס קוו לא שוויוני, וחינוך נראה בעיני אחרים כאמצעי לשמירת הסטטוס קוו בחברה.[5] ראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
|
