סטורן IB
הסטורן IB (אחד B) היה משגר אמריקאי שהוזמן על ידי נאס"א לשימוש בתוכנית אפולו. הטיל היה משגר סטורן 1 שהשלב השני שלו הוחלף לשלב חדש וחזק יותר. המשגר שימש לבחינת החללית אפולו בזמן שהטיל שיועד לשאת את חלליות אפולו לירח, הסטורן 5, עדיין היה בפיתוח. הטיל שימש לשיגור שתי משימות לא מאוישות של תאי הפיקוד והשירות של החללית אפולו למסלול סביב כדור הארץ, לשיגור משימה אחת של רכב הנחיתה על הירח במשימה לא מאוישת ולשיגור המשימה המאוישת הראשונה של תאי הפיקוד והשירות. לאחר סיום תוכנית אפולו, שימש הסטורן IB לשיגור שלוש משימות מאוישות אל תחנת החלל האמריקאית סקיילאב ולשיגור חללית אפולו למשימת אפולו־סויוז. תכנון הסטורן IB החל בתחילת 1962 והוא יועד במקור להטסת חלקי חללית לנקודת מפגש בחלל ממנו תטוס החללית לירח.[1] בסופו של דבר הועדפה התוכנית לטיסה ישירה לירח. שיגוריםהסטורן IB המקוריים של תוכנית אפולו שוגרו מנמל החלל קייפ קנוורל מכני השיגור 34 ו־37. השיגורים למשימות סקיילאב ואפולו־סויוז בוצעו מכן השיגור 39B ממרכז החלל קנדי. בשיגורים אלו השתמשו במגבה מיוחד שהגביה את המשגר לגובה שאיפשר לאסטרונאוטים להיכנס לחללית שבראש המשגר דרך ה"חדר הלבן" שבראש כן השיגור (כני השיגור במרכז קנדי נבנו עבור משגרי הסטורן 5 שהיו גבוהים יותר מהסטורן IB). קישורים חיצונייםהערות שוליים
|