משה סַפְדִּיֶה (Moshe Safdie; מבוטא "סַפְדִּי"; נולד ב-14 ביולי1938) הוא אדריכל ומתכנן עריםישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי. שמו קשור בתכנון מספר פרויקטים ציבוריים רחבי-היקף ובולטים בקנדה, ישראל ובמדינות נוספות.
לאחר מלחמת ששת הימים משפחתו של ספדיה הייתה מהראשונות להתיישב ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הוא תכנן את הקומפלקס של ישיבת פורת יוסף ואת המרחב בין רחבת הכותל המערבי והרובע היהודי, הציע עיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי והשתתף בתחרות על עיצוב רחוב היהודים ברובע היהודי[1]. בשנת 1974 החליטה ועדת שרים למנות ועדה של אדריכלים לדון בתוכניתו לעיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי[2], אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה, בין השאר בגלל התנגדות של חוגים דתיים[3].
בשנות ה-70 נבחר ספדיה להיות חלק מן הצוות המתכנן של מתחם ממילא בירושלים, בפרויקט שיקום רחב היקף של שכונת הגבול המוזנחת, שלאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים מצאה עצמה בלב העיר ומקשרת בין העיר העתיקה לירושלים המערבית. תוכניתו של ספדיה הייתה שנויה במחלוקת, היות ששיקמה מעט מאוד מן המבנים המקוריים וכללה בעיקר את הריסת השכונה תוך פינוי תושביה, והקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי על חורבותיה. ביצוע התוכנית התעכב והתארך שנים רבות מסיבות שאינן קשורות לספדיה, ורק בשנת 2011 הושלם.
בשנות ה-90 נבחר ספדיה לתכן את החלק האווירי של פרויקט נתב"ג 2000, שהושלם בשנת 2004. כמו כן תכנן את מבנה המוזיאון החדש ביד ושם, שנחנך בשנת 2005 והשתתף בתכנון העיר מודיעין. שמו של ספדיה נכרך גם בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה.
עבודותיו האחרות של ספדיה פזורות ברחבי העולם, רבות מהן בקנדה, בארצות הברית וסינגפור וכוללות מבני ציבור, פרויקטים למגורים ומיזמי תיירות.
