מקפת לסקר הירח

Lunar Reconnaissance Orbiter

המחשת אמן של LRO
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	מרכז טיסות החלל גודרד
יצרן	מרכז טיסות החלל גודרד
תאריך שיגור	18 ביוני 2009
משגר	אטלס 5
אתר שיגור	SLC-41, נמל החלל קייפ קנוורל
http://lunar.gsfc.nasa.gov https://www.lroc.asu.edu
משימה
סוג משימה	מקפת
לוויין של	הירח
תאריך כניסה למסלול	23 ביוני 2009
מסלול	מסלול קוטבי
אפואפסיד	50 ק"מ
פריאפסיד	50 ק"מ
משך המשימה הכולל	18 ביוני 2009 – הווה (15 שנים)
משך המשימה	במקור שנה אחת. פעיל כבר 15 שנים, 5 חודשים ו־26 ימים
מידע טכני
משקל	1,846 ק"ג
כוח	1,850 ואט
אורך	2.62 מ'
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	35315
מאגר המידע הלאומי	2009-031A

המקפת לסקר הירח (באנגלית: Lunar Reconnaissance Orbiter או בקיצור: LRO) היא גשושית רובוטית מסוג מקפת של נאס"א ששוגרה אל הירח ב-2009 וכיום ממפה אותו בתלת-מימד ממסלול בגובה 50 ק"מ. אחת המטרות המקוריות של LRO הייתה הכנה לנחיתות מאוישות במסגרת תוכנית קונסטליישן, אך התוכנית בוטלה ב-2010.

הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 יחד עם LCROSS, והייתה למשימה הראשונה של נאס"א אל הירח אחרי 10 שנים. LRO ו-LCROSS הם המשימות הראשונות ששוגרו כחלק מהחזון לחקר החלל של ארצות הברית. העלות הכוללת של המשימה היא 583 מיליון דולר, מתוכן 504 מיליון דולר עבור LRO ו-79 מיליון עבור LCROSS.

LRO שלחה תמונות ראשונות המראות את הציוד ממשימות אפולו שהושאר על הירח.

הגשושית פותחה במרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א. זו גשושית כבדה (1,900 ק"ג) ומתוחכמת שנבנתה על מנת להקיף את הירח ממסלול קוטבי למשך שנת ארץ אחת. במסגרת הרחבת המשימה (עד 5 שנים נוספות) ניתן להשתמש ב-LRO כתחנת תקשורת בין כדור הארץ למשימות נוספות שישלחו אל הירח, כמו למשל נחתות או רכבי סיור.

ב-11 בפברואר 2009, אחרי שבנייתה הסתיימה, הועברה הגשושית ממרכז גודרד אל נמל החלל קייפ קנוורל. התכנון המקורי היה לשגר את ה-LRO באוקטובר 2008 אבל לאחר מספר דחיות הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 מ-SLC-41 בנמל החלל קייפ קנוורל.

LRO נושאת עימה מספר כלים לביצוע משימתה:

בנוסף לציוד זה נושאת המקפת צ'יפ עליו רשומים שמות של 1.6 מיליון אנשים שהכניסו את שמותיהם דרך האינטרנט^[1][2].

ב-23 ביוני 2009 נכנסה המקפת למסלול סביב הירח, לאחר מסע בן 4 וחצי ימים מכדור הארץ. במהלך המסע נעשה תיקון מסלול אחד. כשהגיעה המקפת אל צידו הרחוק של הירח הופעלו מנועיה והכניסו אותה למסלול אליפטי סביב הירח. ב-15 בספטמבר, אחרי בדיקת מערכות, החלה המקפת את משימתה המרכזית - להקיף את הירח בגובה 50 ק"מ למשך שנה ולבצע את מטלותיה. אחרי סיום המשימה העיקרית בספטמבר 2010, הועברה LRO לידי Science Mission Directorate של נאס"א.

ב-15 במאי 2019, כחודש לאחר התרסקותה של הגשושית בראשית, פרסם מרק רובינסון, חוקר ראשי בצוות משימת הצילום של המקפת (LROC), תמונות של אתר ההתרסקות, מתוך שלושת זוגות תמונות שצולמו על ידי צמד מצלמות הזווית הצרה (NAC) שלה ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר ההתרסקות. בתמונות נראה בבירור כתם כהה בקוטר של כעשרה מטרים, המוסבר כשטח מחוספס בנקודת התנגשות הגשושית באדמת הירח, שאינו נראה בתמונות שצולמו בהקפה קודמת של המקפת. עיבוד תמונה המשווה בין התמונות הללו חושף כתם בהיר סביבות הכתם הכהה, בקוטר של כ-30-50 מטרים, וממנו חורגת דרומה קרן בהירה באורך של כמאה מטרים, המוסברים כדפוסים של התפרצות חלקיקים(אנ') עדינים או גזים שהתרחקו במהירות מנקודת ההתנגשות, חשפו את השכבה העליונה של רגולית הירח ופיזרו חלקיקי קרקע עדינים.

הגשושית נעה בנחיתתה מצפון הירח לדרומו, והנמיכה תוך כדי מעוף בקשת רחבה כלפי קרקע הירח. עקב תקלת הבלימה ואי התייצבות הגשושית בזווית אנכית לקרקע אותר מיקום ההתנגשות דרומית לאתר הנחיתה המיועד. נקודת הציון, קואורדינטות סלנוגרפיות 32.5956° צפון, 19.3496° מזרח, הוערכה באמצעות השוואת התמונות שצולמו ב-22 באפריל לשבע תמונות שצולמו מוקדם יותר, במרווח טעות של 95%, כעשרים מטרים בקו הרוחב ושמונה בקו האורך.

קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הוא מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה לאדמת הירח (פחות מעשר מעלות) מנעו יצירת צורת מכתש.^[3]

• 
  התמונה הראשונה מ-LRO (30 ביוני 2009)
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 11
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 12
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 14
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 15
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 16
• 
  אתר הנחיתה של אפולו 17
• 
  מודול הנחיתה של אפולו 17
• 
  אתר הנחיתה של סרוויור 1
• 
  הצד הקרוב של הירח
• 
  הצד הרחוק של הירח
• 
  גבעה קטנה במרכז מכתש טיכו בעת זריחה

• סלן
• צ'אנדריאן 1

• אתר האינטרנט הרשמי של מקפת לסקר הירח (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא מקפת לסקר הירח בוויקישיתוף

• LRO באתר נאס"א (באנגלית)
• הניו יורק טיימס, במשך 50 שנה ירו לייזר על הירח כדי למדןד כמה הוא רחוק. מה עושים כשהמכשיר מזייף?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2020
• מקפת לסקר הירח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

משימות לחקר הירח
משימות מאוישות	יעפים ומקפות אפולו 8 • אפולו 10 • אפולו 13 נחיתה על הירח אפולו 11 • אפולו 12 • אפולו 14 • אפולו 15• אפולו 16 • אפולו 17 • אסטרונאוטים שהלכו על הירח
משימות פעילות	מקפות תמיס (סדרת לוויינים) • צ'אנג-אה 5 T1 • מקפת לסקר הירח • צ'אנדריאן 2 • דאנורי נחתת צ'אנג-אה 4 • SLIM רוברים יוטו 2
משימות שהושלמו	מקפת לונר פרוספקטור • לונה 19 • צ'אנג-אה 1 • צ'אנג-אה 2 • סלן • האגורומו • GRAIL • צ'אנדריאן 1 • סמארט-1 • LADEE • קלמנטיין אימפקטור לונה 2 • לונה 18 • ריינג'ר 8 • LCROSS • MIP • בראשית נחתת לונה 9 • סרוויור 1 • סרוויור 3 • סרוויור 5 • סרוויור 6 • סרוויור 7 • לונה 17 • לונה 21 • לונה 23 • צ'אנג-אה 3 • לונה 25 • צ'אנדריאן 3 • פרגרין רובר יוטו • רכב הנדידה הירחי • לונוחוד 1 משימות להחזרת דגימות מהירח לונה 16 • לונה 20 • לונה 24 • צ'אנג-אה 5 • צ'אנג-אה 6 יעפים M4 (אנ') • PAS-22 (אנ') • Geotail (אנ') • ICE (אנ') • לונה 1 • לונה 3 • נוזומי (אנ') • פיוניר 4 (אנ') • ריינג'ר 5 • STEREO (אנ') • טלסקופ החלל TESS • לווין WIND (אנ') • זונד 3 (אנ') • זונד 5 (אנ') • זונד 6 (אנ') • זונד 7 (אנ') • זונד 8 (אנ') • היטן
משימות בתכנון	מאוישות אוריון (חללית) מקפות נחתות בראשית 2 • צ'אנג-אה 7 תוכניות נוספות Lunar Orbital Platform-Gateway (אנ')
תוכניות חקר	אמריקאיות תוכנית אפולו • לונר אורביטר • תוכנית פיוניר • תוכנית ריינג'ר • תוכנית סרוויור • תוכנית ארטמיס תוכניות חלל סובייטיות תוכנית זונד • תוכנית לונה • תוכנית לונוחוד • תוכנית החלל הסובייטית המאוישת לירח (אנ') • ‏תוכנית חקר הירח הרוסית אחרות תוכנית החלל ההודית לחקר הירח (אנ') • תוכנית החלל הסינית לחקר הירח • תוכנית החלל היפנית לחקר הירח (אנ')
תוכניות שבוטלו	אלטאיר
ראו גם	SpaceIL • גוגל לונאר אקס פרייז • מושבת ירח