מקפת לסקר הירח
המקפת לסקר הירח (באנגלית: Lunar Reconnaissance Orbiter או בקיצור: LRO) היא גשושית רובוטית מסוג מקפת של נאס"א ששוגרה אל הירח ב-2009 וכיום ממפה אותו בתלת-מימד ממסלול בגובה 50 ק"מ. אחת המטרות המקוריות של LRO הייתה הכנה לנחיתות מאוישות במסגרת תוכנית קונסטליישן, אך התוכנית בוטלה ב-2010. הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 יחד עם LCROSS, והייתה למשימה הראשונה של נאס"א אל הירח אחרי 10 שנים. LRO ו-LCROSS הם המשימות הראשונות ששוגרו כחלק מהחזון לחקר החלל של ארצות הברית. העלות הכוללת של המשימה היא 583 מיליון דולר, מתוכן 504 מיליון דולר עבור LRO ו-79 מיליון עבור LCROSS. LRO שלחה תמונות ראשונות המראות את הציוד ממשימות אפולו שהושאר על הירח. המשימההגשושית פותחה במרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א. זו גשושית כבדה (1,900 ק"ג) ומתוחכמת שנבנתה על מנת להקיף את הירח ממסלול קוטבי למשך שנת ארץ אחת. במסגרת הרחבת המשימה (עד 5 שנים נוספות) ניתן להשתמש ב-LRO כתחנת תקשורת בין כדור הארץ למשימות נוספות שישלחו אל הירח, כמו למשל נחתות או רכבי סיור. ב-11 בפברואר 2009, אחרי שבנייתה הסתיימה, הועברה הגשושית ממרכז גודרד אל נמל החלל קייפ קנוורל. התכנון המקורי היה לשגר את ה-LRO באוקטובר 2008 אבל לאחר מספר דחיות הגשושית שוגרה ב-18 ביוני 2009 מ-SLC-41 בנמל החלל קייפ קנוורל. ציודLRO נושאת עימה מספר כלים לביצוע משימתה:
בנוסף לציוד זה נושאת המקפת צ'יפ עליו רשומים שמות של 1.6 מיליון אנשים שהכניסו את שמותיהם דרך האינטרנט[1][2]. מהלך המשימהב-23 ביוני 2009 נכנסה המקפת למסלול סביב הירח, לאחר מסע בן 4 וחצי ימים מכדור הארץ. במהלך המסע נעשה תיקון מסלול אחד. כשהגיעה המקפת אל צידו הרחוק של הירח הופעלו מנועיה והכניסו אותה למסלול אליפטי סביב הירח. ב-15 בספטמבר, אחרי בדיקת מערכות, החלה המקפת את משימתה המרכזית - להקיף את הירח בגובה 50 ק"מ למשך שנה ולבצע את מטלותיה. אחרי סיום המשימה העיקרית בספטמבר 2010, הועברה LRO לידי Science Mission Directorate של נאס"א. איתור אתר התרסקותה של בראשיתב-15 במאי 2019, כחודש לאחר התרסקותה של הגשושית בראשית, פרסם מרק רובינסון, חוקר ראשי בצוות משימת הצילום של המקפת (LROC), תמונות של אתר ההתרסקות, מתוך שלושת זוגות תמונות שצולמו על ידי צמד מצלמות הזווית הצרה (NAC) שלה ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר ההתרסקות. בתמונות נראה בבירור כתם כהה בקוטר של כעשרה מטרים, המוסבר כשטח מחוספס בנקודת התנגשות הגשושית באדמת הירח, שאינו נראה בתמונות שצולמו בהקפה קודמת של המקפת. עיבוד תמונה המשווה בין התמונות הללו חושף כתם בהיר סביבות הכתם הכהה, בקוטר של כ-30-50 מטרים, וממנו חורגת דרומה קרן בהירה באורך של כמאה מטרים, המוסברים כדפוסים של התפרצות חלקיקים(אנ') עדינים או גזים שהתרחקו במהירות מנקודת ההתנגשות, חשפו את השכבה העליונה של רגולית הירח ופיזרו חלקיקי קרקע עדינים. הגשושית נעה בנחיתתה מצפון הירח לדרומו, והנמיכה תוך כדי מעוף בקשת רחבה כלפי קרקע הירח. עקב תקלת הבלימה ואי התייצבות הגשושית בזווית אנכית לקרקע אותר מיקום ההתנגשות דרומית לאתר הנחיתה המיועד. נקודת הציון, קואורדינטות סלנוגרפיות 32.5956° צפון, 19.3496° מזרח, הוערכה באמצעות השוואת התמונות שצולמו ב-22 באפריל לשבע תמונות שצולמו מוקדם יותר, במרווח טעות של 95%, כעשרים מטרים בקו הרוחב ושמונה בקו האורך. קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הוא מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה לאדמת הירח (פחות מעשר מעלות) מנעו יצירת צורת מכתש.[3] גלריית תמונות
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים |