|
מוסול
מוֹסוּל (בערבית: الموصل, בתעתיק מדויק: אלמוצל, בהגייה מקומית: אֶל-מ֫וֹסֶל; בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה. העיר משתרעת על שטח של 180 קילומטרים רבועים כ-350 קילומטרים מצפון-מערב לבירה בגדאד, על שני עברי נהר החידקל ובה חמישה גשרים המחברים בין שני עבריו. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.36 מיליון בני אדם. במשך שנים הייתה מוסול מרכז לייצור הבד מוסלין. מוצר אחר שהעיר הצטיינה בייצורו היה שיש. במהלך שנות שלטונו של סדאם חוסיין נעשה ניסיון להפוך את אוכלוסיית העיר לערבית על ידי סילוק הכורדים מהעיר והושבת ערבים בבתיהם. בעיר מוסול נמצאת אוניברסיטת מוסול שהיא בין מרכזי המחקר המובילים בעיראק. אוניברסיטה זו נוסדה בשנת 1967, אך הפקולטה לרפואה הייתה קיימת עוד משנת 1959. היסטוריהמוסול תחת שלטון המדינה האסלאמיתבראשית יוני 2014 נכבש רוב שטחה של העיר בידי מורדים חמושים סונים, המשתייכים לארגון הטרור המדינה האסלאמית.[2] בתוך שבועות ברחו ממוסול כל תושבי העיר הנוצרים, לאחר שארגון המדינה האסלאמית הורה לנוצרים שבעיר להמיר את דתם לאסלאם או לשלם מס גולגולת. באפריל 2015 פוצצה מצודת באשטאביא, שהייתה אתר ארכאולוגי, חלק מחומת העיר מוסול ואתר תיירות בעיר.[3] בשנת 2016, כשנתיים לאחר השתלטות המדינה האסלאמית על העיר, הפכו שירותים עירוניים רבים לשירותים בתשלום, למרות מצבם הכלכלי הקשה של תושבי העיר.[4] באוקטובר 2016 פתח צבא עיראק במבצע לכיבוש העיר מידי ארגון המדינה האסלאמית. ב-10 ביולי 2017 הכריז ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי באופן רשמי, על שחרור העיר מוסול מידי ארגון המדינה האסלאמית.[5] יהודי מוסולהעיר מוסול בגדת נהר החדקל, כאשר בגדתו השנייה נמצאת נינוה העתיקה. בנימין מטודלה ביקר בעיר בשנת 1165 ודיווח על שבעת אלפים תושבים יהודים שהיו במצב טוב. בראש קהילת היהודים עמד רבי זכאי שיוחס לשושלת בית דוד. בשנת 1289 ישב במוסול ראש הגולה אשר חתם על כתב תמיכה ברמב"ם. בשנת 1848 היו במוסול 450 יהודים ובשנת 1903 דווח על 1,100 יהודים מתוך 45,000 תושבי העיר. מסורת יהודית טוענת שבעיר קבורים הנביאים עובדיה, יונה ונחום. במחוז בסביבות מוסול היו בשנת 1903 עוד כשלושת אלפים יהודים, בהם תושבי הכפר "בר תנורא" אשר כל תושביו יהודים. את העלייה ההמונית של קהילת מוסול ליוותה פעילות מחתרתית. עלייתה של הקהילה התרחשה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה" בשנת 1951. רובם של הקהילה היהודית עזבה רכוש רב מאחור. חלק עלו ארצה עוד קודם המבצע בדרכים שונות. כעת, מספר היהודים במדינה, על פי אומדן הסוכנות היהודית, הוא כשמונה נפשות. במהלך השנים השלטונות עשו ככל יכולתם בכדי לטשטש את ההיסטוריה היהודית בת 2000 שנות קיום בעיר תוך כדי הריסה שיטתית של מבנים ברובע היהודי ובנייה ואכלוס מחדש על ידי ערבים. בשנת 2020 יצא לאור ספרו של עלי שית מחמוד אלחיאני היהודים במוסול ("אליהוד פי אלמוצל", הוצאת דאר אלראפדי, ביירות). הספר הוא מחקר על הקהילה היהודית במוסול בין השנים 1952-1921.[6] לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
