|
יחסי הפיליפינים–פקיסטן
יחסי הפיליפינים–פקיסטן הם היחסים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים שבין רפובליקת הפיליפינים לבין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. היסטוריהשתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-8 בספטמבר 1949, יחד עם פתיחת קונסוליה פיליפינית בפקיסטן. בעקבות הביקור הדיפלומטי של ראש ממשלת פקיסטן, חוסיין שהיד סוהראורדי בפיליפינים במאי 1957, ממשלת הפיליפינים החליטה להפוך את הקונסוליה לשגרירות הפיליפינית בפקיסטן.[1][2] פקיסטן פתחה שגרירות במנילה.[3] לאחר מכן, הפיליפינים העבירו את השגרירות לאסלאמאבאד.[4] ב-8 במאי 2015, השגריר הפיליפיני האמון על פקיסטן, דומינגו לוסנריו ג'וניור, נהרג בהתרסקות מטוס בעמק נלטר שבפרובינציה של גילגיט-בלטיסטן בפקיסטן.[5] יחסים כלכלייםבשנת 2016, ייצאה הפיליפינים לפקיסטן סחורה בשווי 48.8 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם שנאים, מחשבים, לתת, מכוניות, נייר סיגריות, חלקי רכב, מוצרי ניקוי, חלב מרוכז, כלים רפואיים, גרוטאות ברזל, גלגלי גומי, חומצה סטארית ושמן קוקוס.[6] לעומתה, פקיסטן ייצאה לפיליפינים סחורה בשווי 135 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם נפט מזוקק, אלכוהול, תרופות, פרי הדר, מוצרי טקסטיל, מכסי פלסטיק, בקבוקי זכוכית, כלים רפואיים, אורז, מכונות שטיפה ושאיבה.[7] הגירהאוכלוסיית הפיליפינים בפקיסטן מוערכת בכ-3,000 פיליפינים, שרובם עוסקים בתחום משקי הבית. 60 תלמידים דתיים שמוצאם ממינדנאו, העיר השנייה בגדולה בפיליפינים לומדים בסמינר האסלאמי בפקיסטן. בשנת 2005, חיו בפיליפינים מעל 1000 פקיסטנים. בשל האוכלוסייה הגדולה של המהגרים הפקיסטנים והפיליפינים בחו"ל, נוצר קשר חברתי משמעותי בין העם הפקיסטני והפיליפיני במדינות המזרח התיכון.[דרוש מקור] שיתוף פעולה ביטחוניפקיסטן לוקחת חלק פעיל במלחמות כנגד ארגון הטרור "טליבאן", וכך גם הפיליפינים שנאלצת להילחם כנגד חזית השחרור האסלאמית של המורו. שתי המדינות עומדות בפני איום טרור משותף, מה שהוביל את שניהן לחתום על מזכר הבנות, המאפשר לשתי המדינות לשתף פעולה בין רשויות הביטחון, המודיעין ואכיפת החוק של שתי המדינות.[8] ביקורים מדרג גבוה
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
