יוסף (סוֹסוֹ) בָּרדָנַשווילי (בגאורגית : იოსებ (სოსო) ბარდანაშვილი ; נולד ב-23 בנובמבר 1948 בבתומי ) הוא מלחין וצייר [ 1] ישראלי ממוצא יהודי-גאורגי . לשעבר סגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה בגאורגיה.
יוסף ברדנשווילי נולד ב-1948 בבתומי שבמחוז אג'ריה גאורגיה במשפחה של אקדמאים יהודים. אביו היה צייר. אמו הייתה סגנית מנהל מוזיאונים בעיר מולדתו. האמצעי בין שלושה אחים.
את לימודי המוזיקה הוא סיים כבוגר בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי שם היה תלמידו של אלכסנדר שברזשווילי. בין השנים 1973 –1995 לימד בעצמו כמרצה בקונסרבטוריון בטביליסי הלחנה ומקצועות של תאוריית המוזיקה אחרים. שם בשנת 1975 סיים את עבודת התואר דוקטור למוזיקה. בשנים 1975–1976 ובשנת 1988 היה מלחין הבית של תיאטרון רוסתוולי בבתומי [ 2]
בין השנים 1986 –1991 היה מנהל המכללה למוזיקה בבתומי. בין השנים 1993 –1994 שימש כסגן שר התרבות של האזור האוטונומי אג'ריה. ברדנשווילי ארגן וניהל שורה של פסטיבלים בינלאומיים למוזיקה קלאסית ולמוזיקה "גבוהה" בת זמננו בעיר בתומי (למשל פסטיבל "מוצרט-200" בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת אזרחים שם ). בשנים 1991–1993 היה המנהל האמנותי של החברה הגאורגית למוזיקה[ 2]
ביוני 1995 עלה לישראל שם כבר חיו הרבה מבני משפחתו[ 3] רחוב שינקין בתל אביב , שם שמח להכיר אנשים מחוגי האמנויות המקומיים. כבר ביולי 1995 ידידו הבמאי הגאורגי רוברט סטורואה שביקר בארץ וביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה "פעורי פה" מאת חנוך לוין , הזמין ממנו מוזיקת במה לאותה הצגה. בהמשך כתב מוזיקה מוערכת גם להצגת "הדיבוק " באותו התיאטרון[ 2] קאמרה אובסקורה (1998 -1999 ). בשנים 1996 –1999 היה מלחין הבית של תזמורת סימפונט רעננה . תזמורת זו ביצעה, בבכורה (עם דוד ד'אור כסולן) את יצירתו "ילדי האלוהים" לפי טקסטים מהתנ"ך , התלמוד , הברית החדשה והקוראן ; על היצירה ניצח יובל צליוק . ברדנשווילי לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב קורס שיזם על "תמונה ומוזיקה" (בין השנים 1998-1999) וכמו כן קורס לקומפוזיציה (בין השנים 1998-2000 ). נמי מלומד הייתה בין תלמידיו. הוא ניהל ביאנלה למוזיקת בת זמננו בתל אביב 2002–2006. כמו כן הוא היה בעבר מלחין הבית של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ושל הקאמרטה הישראלית ירושלים .
בעת פעילותו בגאורגיה בשנות 1980–1990 הלחין ברדנשווילי את האופרה "כוכבים נודדים" לפי ספרו של שלום עליכם (1981), אופרת הרוק "אלטרנטיבה" (1976), אופרת הבלט האפוטרופוס (1979), קונצרט לפסנתר, צ'לו ותזמורת. כתב סימפוניות, מוזיקה קאמרית וכו'. ברדנשווילי כתב בגאורגיה מוזיקה ליותר מ-60 הצגות תיאטרון וליותר מ-45 סרטים . למשל - לסרטים כמו "מסא אל ארץ האור", "הבלש מצ'גם" לפי רומן של פזיל איסקנדר ואחרים. גם בארץ כתב ברדנשווילי את הפסקול למספר סרטים ובהם הסרט "חתונה מאוחרת " ו"שקרים לבנים ". יצירותיו בוצעו בארצות הברית , גרמניה , גאורגיה , רוסיה , צרפת , פינלנד , יוגוסלביה , איטליה , סקוטלנד , יפן, קנדה, שווייץ, וזכו בפרסום רב. הליווי המוזיקלי בסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים ".
יוסף ברדנשווילי כתב מוזיקה לכ־60 הצגות תיאטרון ושיתף פעולה עם במאים בולטים וביניהם, רוברט סטורואה , מיקי גורביץ' , יוסי יזרעאלי , חנן שניר , עודד קוטלר , אודי בן-משה , משה קפטן , עמרי ניצן ועוד. עבד עם כל התיאטרונים הבולטים בישראל, תיאטרון הבימה ("הדיבוק בין שני העולמות", "טנגו", "נעצר בחצות"), התיאטרון הקאמרי ("פעורי פה" "בית ספר לנשים ", "כטוב בעיניכם ", "הילד חולם " [הפקה משותפת עם תיאטרון הבימה]), תיאטרון בית ליסין ("סינית אני מדבר אליך"), תיאטרון החאן ("מילה של אהבה ", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו ", "חיל פרשים אנו", "האשליה ", "הקיץ", "הקסם הגדול ", "הדוד וניה " ועוד) ותיאטרון חיפה ("מלאכים באמריקה ").
בשנת 2002 הלחין עבור האופרה הישראלית את המוזיקה עבור האופרה מסע אל תום האלף על פי ספרו של א.ב. יהושע [ 4]
הוא מתגורר בבת ים ובנוסף למוזיקה עוסק גם בציור. מציוריו הוצגו בתערוכות בגאורגיה ובישראל.
אחיו הבכור של יוסף ברדנשווילי, ראובן, חי בעיר קרקוב בפולין שם הוא אדריכל מוערך ומשורר מוערך. האח הצעיר הוא מהנדס אלקטרוניקה בניו יורק.
אלטרנטיבה - אופרת רוק רוברט סטורואה , ראובן ברדנשווילי, נוגזר ארגמלידזה, 1976כוכבים נודדים - אופרה בשתי מערכות, לברית מאת המלחין וג'מאל אדגיאשוילי, 1982חווה - מונו-אופרה למצו-סופרן ופסנתר , על לברית מאת אלכסנדר פארין, 1998מסע אל תום האלף - אופרה על פי ספרו של א. ב. יהושע , על פי ליברית מאת א. ב. יהושע, 2005הדיבוק -אופרה בשתי מערכות, לברית מאת עידו ריקלין על פי הדיבוק (בין שני עולמות) מת ש.אנ-סקי 2020
בלדה לאשה - בלט במערכה אחת, לברית מאת המלחין - 1972האפוטרופוס - בלט רוק , כוריאוגרפיה מאת בוריס אייפמן נשמה נעה - בלט בשתי מערכות, לפי לברית של המלחין ושל גוגי אלכסידזה, 1991גורג'י חטון (Georgian Queen) -בלט במערכה אחת, לברית דתו טורשווילי 2014
קונצ'רטו לגיטרה ותזמורת קטנה, 1978.סימפוניה מס. 1 (ווקליזה ), לקול טנור ותזמורת, 1980קונצ'רטו לצ'לו , פסנתר ותזמורת קטנה (13 כלי נשיפה וכלי הקשה ), 1981.
קונצ'רטו-סרנדה לכינור ותזמורת כלי מיתר , 1985.
סוויטת בלט , 1992.סוויטת בלט מס. 2, "הדרך ל...", 1995.
תפילת ערבית לתזמורת קטנה, 1995.אדאג'יו , 1995.כמו פנטזיה לפסנתר, צ'מבלו (+צ'לסטה ), ותזמורת מיתרים, 1996.
אלגיה (תהילים 21) לתזמורת מיתרים, 1997.סטפס לתזמורת קטנה (13 נגנים), 1998.פואמה סימפונית לכליזמר (קלרינט ) ולתזמורת, 1998.מטמורפוזיס לתזמורת קטנה
קונצ'רטו לחליל ותזמורת, 2000.
שיר פרידה, 1999.
קונצ'רטו ? לכינור ולתזמורת קטנה (12/18 כינורות), 2000
סימפוניה השנייה "הדרך", 2001
The Yellow Blues לתזמורת קטנה (12 נגנים), 2001
דו-שיח לצ'לו ותזמורת, 2002.
קונצ'רטינו לחליל, בסון ותזמורת קטנה (12 נגנים), 2003.
פוסטלוד לוויולה ולתזמורת, 2003
סימפוניה השלישית "במה מדליקים", 2006
"אשליות באור ירח" - יצירה לחליל, קלרינט, גיטרות, ויולה, צ'לו, סינתסייזר ופסנתר[ 5]
"מסכות" - יצירה קאמרית - 2009 - בוצעה לראשונה על ידי הקאמרטה הישראלית ירושלים [ 6]
חמישייה לפסנתר ומיתרים, 1973.
פואמת-דו-שיח ל4 קרנות יער , גיטרה, ושני פסנתרים, 1975.
שלישייה עם פסנתר מס. 1 "לזכרו של ביזה - לכינור, צ'לו ופסנתר.
רביעיית מיתרים מס.1, 1985שלישייה עם פסנתר מס.2, 1976.
רביעייה "רומטנית" לכינור, צ'לו ופסנתר מס. 2, 1988.
פוסטלוד לחליל וקלרינט, 1995.
סצנה לחליל, 2 פיקולו , חליל אלט, עוד, צ'מבלו וכלי הקשה, 1992
שיר פרידה, 1997
רביעייה למיתרים, חליל אלטו, נבל , קונטרבס ותופים , 1997.
מתאמורפוזות לכינור ופסנתר, 1999.
מומנט מוזיקלי לדולי , לרביעית מיתרים ולשתי מרימבות , 1999.
הליכה על חבל ל4 צ'לי, 2001.אימאז' (תמונות) לחליל ושני כלי הקשה
"מזרח" - פואמה סימפונית לקלרינט ותזמורת, בוצעה לראשונה על ידי לגיורא פיידמן [ 7]
שביל של שתיקה - מחזור שירים למילים מאת גארגי פקחובלי
שישה קולות מעורבים עם פסנתר, 1971.
ארבע מיניאטורות - על טקסטים מאת אבן גבירול , אבן עזרא ושמואל הנגיד למקהלה מעורבת, 1977.
מניאטורות מקהלתיות מס. 1 (ווקליזה) למקהלה מעורבת. 1986
תפילת ערבית על טקסטים מהתפילה הזכה
מיניאטורות מקהלתיות מס. 2 על טקסט מאת יהודה הלוי למקהלה מעורבת, 1989.
שאלו שבת (טקסטים מתהילים 32, 122 ותפילות לשבת למקהלה מעורבת ותזמורת קטנה, 1996.
תהילים 121 למקהלת גברים, 1996.
תהילים 123 למקהלה מעורבת, 1999.
שלשה קטעים על טקסטים של ניקיטה זבולוצקי ולאו דזה למקהלה מעורבת, 1986 - 2001.
"פסיון של רבי שמעון בר־יוחאי" - 2016[ 8]
'"על מה ולמה" - פואמה - 2017[ 9]
בלדה לבובה (מחזור שירים למילים של וינקאס מיקולאיטיס-פוטינאס ומיכלאנג'לו באונארוטי לקול ופסנתר.
סצנה מס. 1 על טקסט מאת יהודה אלחריזי לקול ושני כינורות 1971–1972.
סצנות מס. 2 -3 (למילים של עמנואל הרומי ) לקול, ונבל, 1976, ולגיטרה וכלי הקשה, 1986.
תהלים 22 לקול ופסנתר, 1996.
ילדי האלהים (על טקסטים מהתלמוד , הקוראן , הברית החדשה וספר תהלים לקונטרה-טנור ולתזמורת, 1997.
געגועים (על טקסטים מהתפילה הזכה , ברכות וספר קהלת לקול ותזמורת, 1999.
זמן לאהבה (טקסטים משיר השירים, מהאוונגליון , משירי שמואל הנגיד ונחאפט קוצ'אק למקהלת גברים, 4 קרנות יער אד ליביטום ותזמורת מיתרים, 1999.
!come and go לסופרן , חליל, 3 גיטרות חשמליות, 2 כינורות, הרמוניום חשמלי, וכלי הקשה, 2001.
שיר לשרה ולקול נשי ותזמורת, 1999.
סונטה מס.1, 1974.
ארבע מיניאטורות, 1975.
סונטה מס.2, 1984.
פוסטלוד, 1993.
פרפטואום מובילה ל4 פסנתרים ול16 ידיים, 2000.
לברדנשווילי הוענקו פרסים רבים בארץ הולדתו ובישראל, ביניהם:
פרס המוזיקאי המצטיין ע"ש זכריה פאליאשווילי (גאורגיה 1987)
"אמן בר כבוד" של גאורגיה (1988)
פרס "אמן השנה" ע"ש מנחם אבידום של אקו"ם (1998)
פרס מרגלית (1999)
פרס ראש הממשלה (2000)[ 10]
"מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי", עבור המוזיקה למחזה דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו , בתיאטרון גשר (2003)[ 11]
פרס "מפעל חיים" מטעם אקו"ם (2002)
פרס "מלחין השנה" של אקו"ם (2004)
ופרס אמנויות הבמה ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו (2005)
פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה עייש מיכאל לנדאו (2005)
פרס השר לקליטת העלייה עייש יורישטרן (2008)
"מלחין השנה" ב"פרס התיאטרון הישראלי", עבור המוזיקה למחזה "הלילה ה-12" של תיאטרון החאן (2011)[ 12]
פרס ראש הממשלה (2011)[ 10]
פרס היצירה הציונית (2016)[ 13]
פרס אקו"ם ע"ש מנחם אבידום על הישג שנה (2018)
אתר האינטרנט הרשמי של יוסף ברדנשווילייוסף ברדנשווילי IMDb (באנגלית) יוסף ברדנשווילי MusicBrainz (באנגלית) יוסף ברדנשווילי Discogs (באנגלית) יוסף ברדנשווילי ספרייה הלאומית יוסף ברדנשווילי האופרה הישראלית תל אביב-יפו יוסף ברדנשווילי , במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית) ריאיון עם המלחין על ידי העיתונאי מקסים ריידר , "וסטי ", 1 בפברואר 1999 (ברוסית) נעם בן זאב , יוסף והסגנונות , באתר הארץ , 21 באוקטובר 2011
^ יוסף ברדנשווילי , באתר המכון למוסיקה ישראלית (ארכיון )^ 1 2 3 דליה קרפל , המאסטרו , באתר הארץ , 10 במאי 2005^ אסף שלג , עם השם "ברדנשווילי" נדמה לי שאי־אפשר לטעות מנין הגעת , באתר הארץ , 12 באוגוסט 2024^ יוסף ברדנשווילי ילחין אופרה על פי "מסע אל תום האלף" של א"ב יהושע , באתר הארץ , 20 בנובמבר 2002^ נעם בן זאב , רוחני כמו בודהה , באתר הארץ , 28 במרץ 2008^ נעם בן זאב , צעצוע בידי המלחין , באתר הארץ , 9 במרץ 2009^ קול המוסיקה , באתר הארץ , 26 ביולי 2006^ ספר "הזוהר" בלבוש זוהר שתפר יוסף ברדנשווילי , באתר הארץ , 25 ביוני 2016^ המלים המיותרות של המלחין יוסף ברדנשווילי , באתר הארץ , 6 ביולי 2017^ 1 2 חגי חיטרון, הוכרזו זוכי פרס ראש הממשלה למלחין , באתר הארץ , 10 באוגוסט 2011
^ ציפי שוחט , "העבד" של גשר היא הצגת השנה בתיאטרון , באתר הארץ , 30 במרץ 2003^ ציפי שוחט , אף לא זכייה אחת להבימה בפרסי התיאטרון , באתר הארץ , 15 במאי 2011^ יאיר אשכנזי, הכוריאוגרף תמיר גינץ והמלחין יוסף ברדנשווילי בין זוכי פרס היצירה הציונית , באתר הארץ , 3 בינואר 2016
.svg){kind=logo}
