יהושפט הרכבי

יהושפט הרכבי

לידה	21 בספטמבר 1921 חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באוגוסט 1994 (בגיל 72) ירושלים
מקום קבורה	הר הרצל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת הרווארד בית הספר הריאלי העברי בחיפה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1943–1959 (כ־16 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות   מבצע קדש
עיטורים
פרס ישראל (1993) עיטורי צה"ל
תפקידים אזרחיים
משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, פרופסור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ, יועץ לשר הביטחון

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 – י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) היה איש צבא וסופר ישראלי, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955–1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992. הרכבי נחשב לאיש מודיעין מבריק, ובתקופתו כראש אמ"ן בוצעה ההתנקשות בקולונל מוסטפא חאפז, ראש המודיעין המצרי ברצועת עזה, שהנחה והפעיל את פעילות הפדאיון שביצעו פיגועים בישראל, אחת הסיבות לכך שצה"ל יצא למלחמת סיני. הודח מתפקיד ראש אמ"ן בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים.

הרכבי נולד בחיפה, בנם של חיה (לבית שטמפפר) והשופט צדקיהו הרכבי. סיים לימודיו בבית הספר הריאלי, ומיד עם סיום לימודיו בתיכון, החל ללמוד פילוסופיה ולימוד המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. מגיל צעיר האמין שישראל צריכה להשתלב במרחב האזורי ולכן למד ערבית ותרבות ערבית. ב-1939 עזב את לימודיו באוניברסיטה כדי להצטרף לאנשי ההגנה בקיבוץ חניתה^[1].

ב-1943 התגייס לרגימנט הארץ-ישראלי של הצבא הבריטי, שירת בגדוד השני (שבשורותיו שירתו הרמטכ"לים לעתיד חיים לסקוב ומרדכי מקלף) והשתתף במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה חזר לאוניברסיטה וב-1947 השתתף בקורס הראשון שקיימה הסוכנות היהודית להכשרת דיפלומטים, בהדרכת ולטר איתן, שמשתתפיו יועדו להיות העתודה הדיפלומטית של המדינה בדרך^[1].

במלחמת העצמאות לחם בגזרת ירושלים כמפקד פלוגת הסטודנטים בגדוד מוריה של חטיבת עציוני. במלחמה שכל את אחיו הצעיר מאיר (איריק), שנפל בעת הניסיון לכבוש את גבעת הרדאר מידי הלגיון הירדני. במהלך ההפוגה הראשונה מונה לשמש כקצין קישור ונפגש ארבע פעמים עם המלך עבדאללה במהלך המלחמה^[1].

לאחר המלחמה היה חבר המשלחת הישראלית לרודוס בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. בינואר 1949 הצטרף לסגל משרד החוץ והיה קצין קישור בין המשרד לצה"ל וראש לשכת שר החוץ משה שרת. ב-1950 חזר לשורות צה"ל ושרת כקצין מטה לוועדות שביתת הנשק בדרגת סגן אלוף^[2].

בדצמבר 1953 מונה לסגן ראש אגף המודיעין במטכ"ל^[3]. הרכבי שהה בצרפת לצורך לימודים, ובעקבות העסק הביש מונה לראש אגף המודיעין במטכ"ל במאי 1955^[4]. הרכבי הוביל את איסוף המודיעין והשתתף בתכנון מבצע קדש. באוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף^[5]. ב-1959 הודח מתפקידו בעקבות אחריותו לפרשת ליל הברווזים^[6], ויצא לחופשת לימודים בארצות הברית^[7].

הרכבי למד שנה וחצי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית לתואר שני במדיניות ציבורית, וחזר לישראל בדצמבר 1960^[8]. ב-1961 הושאל למשרד החוץ^[9], ובין היתר עמד בראש משלחת ישראלית לטנגניקה, שמטרתה הייתה לקשור קשרים דיפלומטיים עם המדינה שקיבלה את עצמאותה באותה עת^[10]. בינואר 1962 מונה למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה^[11].

ב-1967 השלים את הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא "העמדה הערבית בקונפליקט הערבי-ישראלי" בהנחייתם של יעקב טלמון וגבריאל בר^[12]. בשנת 1969 צורף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר^[13] ובהמשך היה פרופסור בקתדרה על-שם מ' הקסטר ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון. במהלך תקופה זו הוסיף לשמש לפרקים בשירות הציבורי. בשנת 1964 היה הממונה על המחקרים האסטרטגיים במשרד החוץ. היה יועץ אסטרטגי לשר הביטחון שמעון פרס בשנים 1974 עד 1975^[14].

ב-1968 ראה אור ספרו "עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב" בו הוא מציג את העמדות הערביות כלפי היהודים, הציונות, ומדינת ישראל. הרכבי מציג את תפיסתם העצמית של הערבים, לפיה "אין בעולם כולו טובים כערבים והם עם אציל", "הערבים הם הטובים שבבני אדם" וכן "הפלשתינאים עשויים ללא חת בהעדיפם את המוות", וכי הם נחושים בעמדתם נגד מדינת ישראל והעם היהודי, המתואר על ידם כעם "בעל אופי פראי וברברי, תכונות יסוד של היהודים". בספרו קורא הרכבי "לראות את המצב לאמיתו ללא כחל וסרק, בלי עיוותים שמקורם באידאולוגיות או בנחמות עצמיות ובתקוות שווא", הגם ש"עלינו לטפח בנו עיקשות הבאה מהכרה אכזרית של המצב והקשיים שבו. עם זאת לא לחסוך עמל כדי להביא ליישוב הקונפליקט תוך הבנת מגבלותינו"^[15].

הרכבי הרבה להתריע שנים רבות על הסכנות הנשקפות למדינת ישראל מצד אש"ף, אך במרוצת השנים שינה את דעתו וצידד במשא ומתן עם ארגון זה.

בשנים 1976–1978 שימש כיועץ ראש הממשלה למודיעין, תחת ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין.

יהושפט הרכבי נפטר בי"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, לאחר שסבל במשך מספר שנים מגרורות בעצמות^[16]. נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

• אופקיה של מדיניות ביטחון (עיונים באתמול ובמחר: קונטרס בענייני צבא וביטחון), מוזיאון צה"ל ומערכות, תשכ"ז
• בין ישראל לערב - עיונים באתמול ובמחר (קובץ מאמרים), הוצאת משרד הביטחון/מערכות, תשכ"ט-1968
• בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא, ירושלים: מוסד ון ליר, תשמ"א-1981
• האמנה הפלסטינית במבחן הזמן והמעשה: הסברים והשלכות (יהושפט הרכבי ומתי שטיינברג), ירושלים: שירות הפרסומים - מרכז ההסברה, תשמ"ח-1988
• האמנה הפלסטינית ומשמעותה: הסברים והשלכות, ירושלים: מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, תשל"ה-1974, תשל"ז-1977
• האנטישמיות הערבית, תל אביב: קצין חינוך ראשי - ענף ההסברה, 1966
• האסטרטגיה המדינית הערבית: שלוש תפיסות, ירושלים: מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, תשל"ה
• החלטות המועצות הלאומיות הפלסטיניות (עריכה והקדמה), תל אביב: עם עובד, תשל"ה-1975
• הכרעות גורליות, תל אביב: עם עובד, תשמ"ו-1986
• הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת ראותה של ישראל: האנטישמיות הערבית. אשליותינו והאנטישמיות הערבית, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי / ענף הסברה והשכלה, 1965
• הפלסטינים - מתרדמה להתעוררות, ירושלים: י"ל מאגנס, תשל"ט
• הרהורים על מדיניותנו בסכסוך, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, תש"ל
• חזון, לא פנטזיה: לקחי מרד בר כוכבא וריאליזם במדיניות בימינו, ירושלים: דומינו, 1982
• ימין מול שמאל - כיצד נכריע?, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1994
• יסודות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, תשל"א
• ישראל מול מדיניות-השלבים הערבית, ירושלים: צוות העיון הבינאוניברסיטאי לענייני המזרח התיכון, תשל"ד
• כיצד הוסברה העמדה הערבית נגד ישראל בצבא המצרי, מטכ"ל - קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשכ"ח-1967
• לקח הערבים מתבוסתם, קובץ תרגומים מערבית (עריכה והקדמה), ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1969
• מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, תל אביב: מערכות, תשכ"ד-1964
• מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990. זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
• משמעויות חברתיות לתבוסת הערבים, תל אביב: צה"ל - ענף הסברה והשכלה, 1967
• סכסוך ערב-ישראל בראי הספרות הערבית (יהושפט הרכבי, יהושע פורת ושמואל מורה), ירושלים: המכון למחקר ע"ש הרי ס' טרומן - האוניברסיטה העברית ומוסד ון ליר, 1975
• עדות אישית: הפרשה מנקודת ראותי, תל אביב: רמות, תשנ"ד-1994
• עיקרי הסכסוך בין ישראל לערב, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים - המכון ליחסים בינלאומיים על שם לאונרד דייוויס, 1988
• על הגרילה (עריכה, אליקים רובינשטיין עורך משנה) תל אביב: מערכות, תשל"א, תשמ"ג-1983
• עמדת הערבים בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשכ"ח-1968, תשכ"ט, תשל"א
• עמדת ישראל בסכסוך ישראל-ערב, הוצאת דביר, תשכ"ז
• ערב וישראל: קובץ תרגומים מערבית, (יהושפט הרכבי ועמנואל סיון), תל אביב: עם עובד, תשל"ד
• פת"ח באסטרטגיה הערבית - עיונים באתמול ובמחר, הוצאת משרד הביטחון, 1969
• תמורות בסכסוך הערבי ישראלי, תל אביב: המכללה לביטחון לאומי, 1967
• תמורות בסכסוך ישראל-ערב, תל אביב: דביר, תשל"ט 1978
• המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,

מדיה וקבצים בנושא יהושפט הרכבי בוויקישיתוף

• יעל פז־מלמד, הנביא יהושפט, מעריב, 13 בפברואר 1987
• פנחס גינוסר וזכי שלום, ריאיון עם יהושפט הרכבי, 14 בינואר 1994, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015,
• יהושפט הרכבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יהושפט הרכבי, דף שער בספרייה הלאומית
• יהושפט הרכבי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין	איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין	בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה • שלומי בינדר