ערך זה עוסק ברשימת אישים שנתית. אם התכוונתם למותג סיגריות ישראלי, ראו דובק.
טיים 100 (באנגלית: TIME 100) היא רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם שנערכת על ידי מגזין החדשות האמריקאיטיים. הרשימה פורסמה לראשונה בשנת 1999 כתוצאה מדיבייט בין אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ועיתונאים אמריקאים. אף על פי שהיכללות ברשימה נתפסת לעיתים קרובות ככבוד, המגזין טוען שהנכללים ברשימה מוכרים על גודל תרומתם לשינוי העולם, ללא קשר לטיב השינוי ולהשלכות מעשיהם.
המועמדים לרשימה מוצעים על ידי צוות הכתיבה הבינלאומי של המגזין וכן על ידי אנשים שנכללו בה בעבר. הרשימה הסופית נקבעת באופן בלעדי על ידי עורכי המגזין, למעט המנצח בסקר קוראים שנערך מספר ימים לפני חשיפת הרשימה.
הרשימה פורסמה לראשונה בשנת 1999, אז פרסם המגזין את רשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. בעקבות הפופולריות לה זכתה הרשימה, החליט המגזין בשנת 2004 לפרסם בכל שנה רשימה הכוללת את 100 האנשים משפיעים ביותר בעולם. הנכללים ברשימה נחלקים לאחת מחמש קטגוריות: מנהיגים ומהפכנים, בונים וטיטאנים, אמנים ובדרנים, מדענים והוגי דעות, גיבורים וסמלים. מאז, שונו שמות הקטגוריות לצורה הבאה:
טיטאנים
חלוצים
אמנים
מנהיגים
סמלים
קריטריון הבחירה
בשנת 2004 הגדירו עורכי המגזין "שלוש איכויות" שלפיהן הם בוחרים את הרשימה. אחד העורכים, מייקל אליוט, אמר:
ראשית, היו מי שהגיעו למעמדם באמצעות החזקתם הפומבית בכוח; הנשיא ג'ורג' בוש הוא הדוגמה המצוינת לכך. לאחרים, אף על פי שרק לעיתים רחוקות הם נשמעים בציבור, יש בכל זאת השפעה אמיתית על האירועים הגדולים של זמננו. תחשבו על עלי חוסייני סיסתאני, האייתוללה הגדול של השיעים בעיראק. אחרים עדיין משפיעים על חיינו דרך הדוגמה המוסרית שלהם. כך סליחתו של נלסון מנדלה לשוביו ונכונותו להתרחק מנשיאות דרום אפריקה לאחר קדנציה אחת.[1]
בשנת 2007 הסביר עורך המשנה של הרשימה, ריצ'רד סטנגל, שהטיים 100 איננה רשימה של האנשים הפופולריים ביותר או החזקים ביותר, אלא של המשפיעים ביותר:
השפעה היא דבר שקשה למדידה, ומה שאנחנו מחפשים הוא אנשים שרעיונותיהם, הדוגמה שלהם, כשרונותיהם ותגליותיהם יהפכו את העולם בו אנו חיים. השפעה היא פחות על העוצמה הקשה של הכוח אלא יותר העצמה הרכה של רעיונות ודוגמה אישית. כן, יש נשיאים ודיקטטורים שיכולים לשנות את העולם דרך צו, אבל אנחנו מתעניינים יותר במחדשים כמו מונטי ג'ונס, המדען מסיירה לאונה שפיתח זן של אורז שיכול להציל את החקלאות באפריקה. או גיבורים כמו רב האמן גארי קספרוב, המוביל את המאבק הבודד לדמוקרטיה גדולה יותר ברוסיה. או זוכה פרס האקדמיה, השחקן ג'ורג' קלוני שמינף את הסלבריטאות שלו כדי למשוך תשומת לב לטרגדיה בדרפור.[2]
ההחלטה שלא לכלול את ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ברשימת 2004 גררה ביקורת. עורך המגזין מייקל אליוט הגן על ההחלטה: "גם גרהרד שרדר וז'אק שיראק לא שם. זוהי רשימה כלל עולמית. אין בה מנהיגים פוליטיים במערב אירופה כי הם לא כל כך חזקים או משפיעים בשלב זה".[24]
למרות שג'ורג' בוש נכלל ברשימה מספר פעמים, התעוררה מחלוקת כשלא נכלל בה בשנת 2007 בשל הניצחון הדמוקרטי בבחירות לקונגרס 2006.[25] הסנטור לשעבר ריק סנטורום אמר לפוקס ניוז: "העובדה הפשוטה היא שנשיא ארצות הברית, ולא אכפת לי מיהו זה שבמשרד, הוא האיש החזק ביותר על פני כדור הארץ ויש לו השפעה רבה יותר על ההיבטים שונים של חיי, לא רק במדינה הזאת, אלא בכל העולם. וכשבטיים מגזין מתעלמים מכך זה רק מראה לך כמה מוטים, והייתי טוען, מלאי שנאה הם".[26]
"לכל נשיא אמריקאי יש השפעה מובנית מסוימת", הסביר אדי איגנטיוס, סגן עורך במגזין שפיקח על הרשימה באותו הזמן. "בוש למעשה בזבז את ההשפעה המובנית הזאת. עמדתו בעיראק עלתה לו בתמיכה במפלגתו שלו... עד לנקודה מסוימת, הוא סוג של הגיע למעמד ברווז צולע".[27]
הרשימה עוררה ביקורת גם על הכללת אנשים שנויים במחלוקת. בשנת 2005 הפרשנית השמרנית אן קולטר נכללה ברשימה, מה שעורר ביקורת מצד אתר החדשות סלון: "כשטיים מגזין הכריז על אן קולטר כאחת מבין "100 האנשים המשפיעים ביותר" בשבוע שעבר, לצד אנשים כבדי משקל כמו אריאל שרון, ביל קלינטון, נלסון מנדלה, קים ג'ונג איל והדלאי לאמה, הבחירה יצרה פרצי צחוק ברשת. בקשר לנושא אמרה ברשת פוקס ניוז בשבוע שעבר העורכת הראשית של טיים פריסילה פיינטון התעקשה כי היה זה השימוש של קולטר ב"הומור" שגרם לה להיות כל כך משפיעה... אבל אפילו שדרן פוקס ביל אוריילי לא קנה את זה. הוא לחץ על פיינטון: "האם את חושבת שאנשים, אמריקאים, מקשיבים לאן קולטר? האם את חושבת שיש לה השפעה על דעת הקהל?"[28]
טיים מגזין הגן על הבחירה בקולטר בטענה שהיא מחברת של רבי מכר שפרשנויותיה השנויות במחלוקת השפיעו מאוד על הוויכוחים הפוליטיים בארצות הברית.
רשימת טיים 100 נקסט
בשנת 2019 החל המגזין לפרסם את רשימת "טיים 100 נקסט" (באנגלית: Time 100 Next). המגזין מתאר את הרשימה כ”הרחבה של רשימת הדגל שלנו, טיים 100, המדגישה 100 מנהיגים מתפתחים המעצבים את העתיד”.[29] הרשימה מחולקת לחמש קטגוריות: אמנים (Artists), פנומים (Phenoms), מנהיגים (Leaders), תומכים (Advocates) וחדשנים (Innovators). הפרופילים של אנשי הרשימה נכתבו על ידי אישים שהופיעו בעבר ברשימת הדגל.
