|
חימילקוחמלכת, הידוע בשמו הרומאי חימילקו (בכנענית: 𐤇𐤌𐤋𐤊𐤕, כלומר "אחי-מלכת"[1]; בלטינית: Himilco) היה ספן קרתגי, הימאי הידוע הראשון שהגיע מאזור הים התיכון לחופים הצפון-מערביים של אירופה (צפון צרפת והאיים הבריטיים). המסע התקיים ככל הנראה במאה השישית לפנה"ס בו זמנית למסעו המפורסם של חנון הספן לחופי מערב אפריקה. חימילקו העלה על הכתב את סיפור מסעו אולם זה אבד. נשתמרו רק מקורות משניים של סופרים רומיים מהם ניתן היה לשחזר את תיאור המסע. שני הסופרים הרומיים מהם שואבים את המידע אודות מסעו של חימילקו לאיי הבדיל (האיים הבריטיים) הם: פליניוס הזקן ואביינוס. המסחר בבדיל בעת העתיקההקשר המסחרי בין ארצות הים התיכון לאיים הבריטיים התקיים מימי קדם כאשר המוצר המרכזי שיובא ממכרות בדרום בריטניה היה הבדיל. חשיבותו של הבדיל הייתה מכרעת מאחר שהוא שימש לייצור ארד (ברונזה) מנחושת ובדיל, ולמהפכה בתחום ייצור המתכת - שכן כלי הברונזה היו קשיחים ועמידים מכלי הנחושת שקדמו להם. בתקופה העתיקה סחרו ימאי כרתים וצור עם איי הבדיל ככל הנראה בתיווכה של העיר טרטסוס בדרום-מערב חצי האי האיברי. עם החרבתה של טרטסוס בידי קרתגו ויצירת ההגמוניה המסחרית הבלעדית שלה במערב הים התיכון עבר המסחר בבדיל (ושאר המסחר באוקיינוס האטלנטי) לידי קרתגו שחסמה למעשה מעבר של אניות זרות דרך מצר גיברלטר. אניות שיטור קרתגיות שייטו במרחבי הים התיכון המערבי והטביעו כל ספינה שניסתה לשבור את ההסגר הימי. הקרתגים נמנעו מלספק מידע גאוגרפי על מסעותיהם מחשש למתחרים והרבו להפיץ סיפורי זוועה דמיוניים על מנת להרתיע אחרים ממסעות באוקיינוס האטלנטי. תיאור המסע לפי פליניוסהמקור הקדום ביותר למסעו מופיע בספרו של פליניוס הזקן (23–79 לספירה) "תולדות הטבע". וכך הוא כותב: "כאשר שגשג כוחה של קרתגו, חנון הפליג מקדיס לקצה ערביה, ופרסם את זיכרונותיו מהמסע, כן עשה חימילקו שיצא באותו הזמן לחקור את חופיה החיצוניים של אירופה."[2] הואיל וחנון ערך את מסעו במאה ה-6 לספירה, ניתן לתארך לפי פליניוס את מסעו של חימילקו לאותו הזמן, כאשר ב"חופים החיצוניים של אירופה" הוא מתכוון ככל הנראה לברטאן בצפון מערב צרפת ולדרום בריטניה. תיאור המסע לפי אביינוסאביינוס, שחי 900 שנה לאחר מועד המסע המשוער, מאזכר בחיבורו "על חופי הימים" (Ora Maritima) את סיפור מסעו של חימילקו שלוש פעמים כשהוא מסתמך לדבריו על ימאי אלמוני ממסליה. הוא כותב: "...מנהג מקובל היה אצל אנשי תרשיש להפליג לאיי האוסטרימנידים, גם המתיישבים מקרתגו והאנשים שגרו סביב לעמודי הרקולס ביקרו באזורים אלה."[3] האוסטרימנידים הם ככל הנראה איי בריטניה אשר היו מוכרים כאמור כבר מלפני מסעו של חימילקו. הוא ממשיך בתיאורו (המאשש את הזיהוי הנ"ל) שהאוסטרימנידים מורכבים מ- "...אי עם שפלות נרחבות ועשיר מאוד בבדיל...עם זה סוחר בכל. סירותיו שטות למרחקים על פני הים הסוער והאוקיינוס, המלא מפלצות ים".[3] ועוד הוא מוסיף: "...חימילקו איש קרתגו שהתנסה בהפלגה כזו אמר, שבקושי יכול לחצות את הים במשך ארבעה חודשים ארוכים, אפילו רוח קלה אינה מנשבת ואינה מניעה את האנייה ודוחפתה קדימה. מימי הים העצל הזה מבעיתים בתרדמתם. הוא מוסיף, שמין המעמקים עולים עשבי ים עבותים הלופתים את האנייה ומעכבים אותה בכוח. ועוד מספר חימילקו שאותם מי ים רדודים ביותר, משטח דק של מים מכסה אך בקושי את קרקע הים, חיות ים סובבות שם ומפלצות ים שוחות בין האניות הנמשכות באיטיות חסרת כוח תנועה."[4] ועוד מוסיף חימילקו ומתאר: "...עד לאופק הנעלם במערב משתרעים מימי הים על תהומותיו למרחק אין גבול, איש לא סייר בהם, איש לא הפליג בהם עם אנייתו, כי רוחות אין להניע את האניה. אפילו משב רוח קל ביותר אינו פוקד את המפרשים. האוויר עטוף ערפל תמיד המסתיר את פני הים ואילו היום נעלם מעוטף בצעיף עננים".[5] תיאורי זוועה אלה אופייניים לפיניקים ושימשו כאמור להניא מתחרים פוטנציאליים (בעיקר יוונים) ממסעות באוקיינוס. הים המתואר מזכיר את ים סרגסו הסמוך לאיים האזוריים ששם מצוי אותו עשב ים אותו מזכיר חימילקו, אולם ייתכן גם כי מדובר באזור סמוך לפורטוגל בקרבת האי באריטה בו הים רדוד ועליו צפים עשבי ים. מקורות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |