|
הקש בגגנוהל "הקש בגג" הוא נוהל של השב"כ וצה"ל שנחשף ב-2009 ועל פיו במקרה שבבית שהוגדר כמטרה עבור חיל האוויר הישראלי יש חשש להימצאות אזרחים, מתקשרים בטלפון ליושבי הבית ומזהירים אותם מפני תקיפה קרובה. לאחר מכן, וכדי לוודא שהם אכן יצאו מהבית, משגרים טיל קטן שפוגע בסמוך לבית או על הגג, ורק לאחר מכן משגרים את הפצצה שמשמידה את הבית. הנוהל מופעל רק כאשר המטרה היא המבנה עצמו, ולא אנשים הנמצאים בו ויכולים לברוח.[1] צה"ל הפעיל את הנוהל ברצועת עזה מאז מבצע עופרת יצוקה והלאה.[2][3] חמאס קרא לאזרחים שלא לפנות בתים גם כאשר צה"ל מזהיר מפני ירי.[4] בעקבות כך חמאס הואשם בשימוש באזרחים כמגן אנושי.[5] בדצמבר 2018 פורסם כי צה"ל חוקר את נסיבות מותם של שני נערים פלסטיניים חצי שנה קודם לכן במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה. לטענת בצלם השניים נהרגו מטיל בעל חימוש מופחת שנורה במסגרת נוהל "הקש בגג"[6]. באפריל 2016 פורסם כי צבא ארצות הברית אימץ את נוהל "הקש בגג" במלחמתו נגד דאעש.[7] היסטוריהב-2006 החל צה"ל להנהיג אזהרות של דיירי בניינים מושא התקפותיו. "הקש בגג" היה בשימוש במבצע עופרת יצוקה, במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן. בששת החודשים שקדמו להפעלתו, ישראל אספה מידע על חברי ארגון החמאס, אשר בו נעשה שימוש בבחירת המטרות כלפיהן הופעל הנוהל. על פי רוב, קציני המודיעין הישראלי ושירות הביטחון הכללי יצרו קשר עם תושבי הבניין שהם חשדו בו כמטרה צבאית ואמרו להם שיש להם 10–15 דקות להתפנות בטרם יותקף הבניין, אף שבמקרים מסוימים דובר היה במרחק זמנים של 5 דקות. אימוץ בידי צבא ארצות הבריתבשנת 2016 פורסם שצבא ארצות הברית אימץ את הטקטיקה במלחמתו נגד דאעש. נעשה שימוש בנוהל זה נגד מתקני מחסנים של דאעש בעיר מוסול שבעיראק. לאור העובדה שנשים וילדים שהו בבית, טיל מסוג Hellfire נורה תחילה על גג המבנה כאזהרה. התנגדות/התרסהבמספר מקרים, תושבים שהוזהרו מההפצצה המתקרבת עלו לגגות הבניינים כדי להפגין שאינם מתכוונים לעזוב. כשניזאר ריאן, שהיה מראשי החמאס בעזה, הוזהר אך לא עזב את ביתו, הוא ו-14 בני משפחתו הנוספים נהרגו במתקפה. עמדת הפרקליטות הצבאית הישראלית היא כי ירי במצב כזה חוקי לאור קיומם של אמצעי לחימה במקום[8]. כשניצבו מול סיטואציה דומה, מפקדי צה"ל הורו או לתקוף, או לבטל את המתקפה או לירות ירי אזהרה בדמות טיל על חלק ריק של הגג; זאת במטרה להפחיד את אלה שהתקהלו על גג הבניין ולהביא אותם לעזבו. העיתון הניו יורק טיימס טען שלפי ישראל, חמאס ביקש מתושבים לעמוד על גגות בניינים כדי לסכל מתקפות של חיל האוויר הישראלי על בתיהם. טענות אלו נתמכות בידי סרטון בו מרואיין דובר חמאס, סאמי אבו זוהרי. לעומת זאת, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל טען שהצהרת חמאס כנראה "הונעה על ידי הרצון למנוע פאניקה" בקרב אזרחים, בהתחשב בהיעדרם של מקלטים בעזה והעובדה שאזרחים אשר נשמעו לאזהרות צה"ל נפלו קורבן להתקפותיו. כתבים רבים, בין היתר מה-BBC, ה-Independent וה-Guardian, טענו שלא מצאו ראיות לכך שחמאס כופה על פלסטינים להישאר ולהפוך למגן אנושי בניגוד לרצונם. אמנסטי אינטרנשיונל דיווח כי "אין לו ראיות בשלב זה" שאזרחים פלסטיניים אולצו במתכוון על ידי חמאס או ארגון פלסטיני חמוש אחר במהלך ההיתקלויות הנוכחיות "להגן" על מיקומים ספציפיים או אנשי צבא או ציוד ממתקפות ישראליות. הארגון הוסיף כי "דינן של אמירות כלליות המתייחסות לאזורים אינו זהה להוראות הניתנות לאזרחים ספציפיים להישאר בבתיהם ולשמש כ"מגנים אנושיים" עבור לוחמים, תחמושת או ציוד צבאי ושאפילו אם אנשי חמאס או לוחמים או קבוצות חמושות פלסטיניות אחרות... אכן הורו לאזרחים להישאר במקום ספציפי כדי לשמש כמגן למטרות צבאיות..., כל המחויבות הישראליות להגן על אזרחים אלה עדיין חלות." הקש בגג כנוהל שנוי במחלוקתהשימוש בטקטיקה נחשב לשנוי בחלוקת, שכן ארגוני זכויות אדם ותקשורת הראו שהשימוש בו מביא להרג של אזרחים. ביולי 2014, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל קרא לארגון האו"ם לחקור את מה שלטענתו הוא פשעי מלחמה שנעשו על ידי לוחמים ישראלים.[9] בדו"ח גולדסטון נכתב כי אזרחים בבתיהם "לא יכולים להיות מצופים לדעת האם פיצוץ קטן הוא אזהרה מהתקפה מגיעה או התקפה של ממש". נאמר שם כי הפרקטיקה אינה מהווה אמצעי אזהרה אפקטיבי, ובמקום זאת נוטה "ליצור טרור ולבלבל את האזרחים המושפעים ממנה". לפי המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, האזהרות של התושבים בידי הכוחות הישראליים מהוות לוחמה פסיכולוגית, ואחרי השבוע הראשון של מבצע עופרת יצוקה, רק 37 בתים נהרסו חרף קיומן של מאות תקיפות "אזהרה". כך, לפי הנטען, אף שמדובר באיום שכדאי לאזרח להישמע לו, השימוש שנעשה בו אקססיבי במכוון ולא משקף נאמנה את המטרות שישראל רוצה לתקוף. במקרים אחרים, בתים ברצועת עזה הופצצו ללא כל אזהרה. למשל, ב-12 ביוני 2014, תקיפה ישראלית ללא כל אזהרה על ביתו של טייסר אל-באטש, הממונה על המשטרה בעזה, ועל מסגד סמוך עם סיום תפילות הערב, הביאה למותם של 18 אזרחים, כולל ילדים, ופצעה 45 נוספים. ממשלת ישראל טענה ש"אף שהאזהרות הללו לא יכלו למנוע כליל את הנזק לאזרחים, הן בדרך כלל היו אפקטיביות". הממשלה הוסיפה כי בסרטון אווירי שצולם בידי צה"ל ניתן לראות אזרחים בורחים ממטרה טרם שזו הופצצה כתוצאה ישירה של האזהרות. לגישת הצבא הישראלי, הפצצת בתים החשודים כמחסני נשק, כשניתנת אזהרה מספקת לאזרחים, היא חוקית בהיותה נכנסת במגבלות הדין הבינלאומי והיא לגיטימית. בנובמבר 2014 גנרל מרטין דמפסי ציטט את "הקש בגג" כדוגמה למקרה בו ישראל "עשתה צעדים יוצאי דופן כדי להגביל את האבדות בקרב אזרחי האויב" במבצע צוק איתן. בעיתון "מקור ראשון", הכתב אסף גבור מבקר את נוהל הקש בגג שלטענתו מגיע עם מחיר הרתעתי, וזאת בלא להביא להישגים בינלאומיים. לגישתו, הביקורת הבינלאומית תיוותר איתנה בלא תלות במעשי ישראל, ועל כן הסיבה היחידה להפעלת הנוהל צריכה להיות מוסרית. עם זאת, גבור גורס כי הפרוגרמה המוסרית שגויה, שכן מדובר במדיניות עדינה בתוך מציאות הדורשת הפעלת כוח אלימה יותר.[10] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
