שימוש ממושך בדקסמתזון עלול לגרום קנדידיאזיס, אובדן עצם, קטרקט, חבורות קלות, או חולשת שרירים.[1] בארצות הברית מוגדר דקסמתזון כתרופה בקטגוריית סיכון בהיריון C כלומר השימוש בתרופה נעשה רק במקרה שבו ברור שהפונטנציאל הטיפולי עולה על הסיכונים שבכך.[2] באוסטרליה, דקסמתזון נמצא בקטגוריה A, כלומר נעשה בתרופה שימוש נפוץ בהריון ולא נצפו נזקים לעובר.[3] אין לקחת את התרופה בתקופת הנקה.[1] לדקסמתזון יש השפעות אנטי-דלקתיות ודיכוי של מערכת החיסון.[1]
דקסמתזון נרקח לראשונה ב-1957 ואושר לשימוש רפואי בשנת 1961.[4][5] התרופה נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, רשימת התרופות היעילות והבטוחות ביותר במערכת הבריאות.[6] דקסמתזון אינה תרופה יקרה,[7] כשבארצות הברית טיפול חודשי בתרופה עולה פחות מ-25 דולר.[1] התרופה זמינה ברוב המקומות בעולם.[7] בשנת 2016 הייתה התרופה במקום ה-259 במספר המרשמים שלה בארצות הברית עם יותר ממיליון מרשמים.[8]
התרופה ניתנת גם בכמויות קטנות[11] לפני ולאחר ניתוחי שיניים מסוימים, כגון הוצאת שיני בינה, פעולה אשר לעיתים קרובות משאירה את המטופל עם לחיים נפוחות.
דקסמתזון ניתן לעיתים קרובות כטיפול בדלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות בילדים, מאחר שמנה אחת יכולה להפחית את הנפיחות של דרכי הנשימה, וכך לשפר את הנשימה ולהפחית את אי הנוחות.[12]
כאשר התרופה ניתנת במינונים גבוהים, היא שימושית כדי לטפל בהלם אנפילקטי אלרגי.
דקסמתזון נמצא במגוון תכשירים כדוגמת טיפות עיניים, תרסיסים לאף ובטיפות אוזניים. דקסטמזון בצורה של שתל תוך עיני המטופל (שם מסחרי Ozurdex) אושר על ידי ה-FDA לטיפול בבעיות עיניים כגון בצקת מקולרי סוכרתית, חסימת וריד הרשתית המרכזית, ודלקת הענבייה.[13] דקסמתזון שימש גם בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול דלקת תוך עינית חריפה (endophthalmitis).[14]
דקסמתזון פוספט להזרקה
סרטן
חולי סרטן העוברים כימותרפיה מקבלים לעיתים קרובות דקסמתזון כדי לנטרל תופעות לוואי של הטיפולים נגד הגידול. דקסמתזון יכול להגדיל את האפקט נגד בחילה של אנטגוניסטים לקולטן 5-HT3, כגון אונדאנסטרון.[15] המנגנון המדויק של אינטראקציה זו אינו מוגדר היטב, אבל משערים כי השפעה זו עשויה לנבוע בין היתר כתוצאה מעיכוב של סינתזה פרוסטגלנדין, השפעות אנטי דלקתיות, השפעות של דיכוי מערכת החיסון, ירידה בשחרור של אופיואידים אנדוגניים, או שילוב של הנ"ל.[16]
בגידולים במוח (ראשוני או גרורתי), דקסמתזון משמש כדי להפחית את התפתחות הבצקת, אשר עלולה בסופו של דבר לדחוס מבנים אחרים במוח. דקסמתזון ניתן גם בטיפול במצבים של דחיסת חוט השדרה על ידי גידול.
דקסמתזון יכול לשמש לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל במתבגרים ומבוגרים כדי לדכא את הייצור של ACTH. דקסמתזון ניתן בדרך כלל בלילה.
הריון
השימוש בדקסמתזון בהריון מצריך אישור רופא ומעקב. דקסמתזון עשוי להינתן לנשים בסיכון ללידה מוקדמת כדי לקדם את ההבשלה של ריאות העובר. השימוש בתרופה נקשר לתופעות של משקל לידה נמוך, אם כי ללא שיעור מוגדל של מוות ילודים.[20]
דקסמתזון שימש גם במהלך ההריון כמו תרופה שלא בהתוויה לטיפול טרום לידתי עבור הסימפטומים של היפרפלזיה מולדת של האדרנל (CAH) בתינוקות בנות. CAH גורם למגוון של ליקויים פיזיים, בעיקר תופעות של אינטרסקס ואיברי מין שאינם חד משמעיים. טיפול ב-CAH לפני הלידה מפחית סימפטומים של CAH, אך הוא אינו מטפל בהפרעה מולדת. שימוש זה שנוי במחלוקת: הוא נחקר באופן לא מספק, ורק בערך אחד מכל עשרה עוברים של נשים שטופלו נמצאים בסיכון להיפגע מכך, ומנגד תועדו תופעות לוואי חמורות. השימוש הניסויי בדקסמתזון בהריון עבור טיפול CAH הופסק בשוודיה כאשר אחד מחמישה מקרים סבלו מתופעות לוואי.[21]
מחלות גבהים
דקסמתזון משמש בטיפול בבצקת מוח תלוית גובה (HACE) ובצקת ריאות תלוית גבוה (HAPE). משלחות של מטפסי הרים מצוידות לרוב בתרופה כדי לעזור למטפסים להתמודד עם סיבוכים של מחלת גובה.[22][23]
בחילה והקאה
דקסמתזון במתן תוך ורידי יעיל למניעת בחילה והקאות אצל אנשים שעברו ניתוח.[24]
כאב גרון
מנה אחת של דקסמתזון או סטרואיד אחר מעודד את ההבראה מכאב גרון.[25]
השכיחות המדויקת של ההשפעות השליליות של דקסמתזון אינן זמינות, ולכן נעשו אומדנים לגבי ההיארעות של ההשפעות השליליות שלהלן על בסיס ההשפעות השליליות של סטרואידים קשורים ועל תיעוד אודות דקסמתזון.[28][29][30][31][32][33]
משרי פעולה של אנזימים מיקרוזומליים בכבד כגון ברביטורט, פניטואין, וריפמפיצין עשויים להפחית את מחצית החיים של דקסמתזון.
טיפול יחד עם גלולות למניעת הריון יכול להגדיל את נפח הפיזור.
פרמקולוגיה
כמו גלוקוקורטיקואיד, דקסמתזון הוא אגוניסט של קולטן גלוקוקורטיקואיד (GR). אין לו פעילות מינרלוקורטיקואידית.[34][35] יחס ההמרה של דקסמתזון לפרדניזון הוא 3 מ"ג דקסמתזון ל-20 מ"ג פרדניזון.
כימיה
דקסמתזון הוא קורטיקוסטרואיד פרגנאן סינתטי והוא נגזרת של קורטיזול (הידרוקורטיזון). הוא ידוע גם בשם 1-dehydro-9α-fluoro-16α-methylhydrocortisone או כ־9α-fluoro-11β, 9α-fluoro-11β,17α,21-trihydroxy-16α-methylpregna-1,4-diene-3,20-dione.[36][37]
סינתזת דקסמתזון
היסטוריה
דקסמתזון סונתז לראשונה בשנת 1957.[4] הוא הוכנס לשימוש רפואי בשנת 1958.[35]
^"Dexamethasone Use During Pregnancy". www.drugs.com. ארכיון מ-17 במאי 2016. נבדק ב-9 ביוני 2016. Dexamethasone is only recommended for use during pregnancy when there are no alternatives and benefit outweighs risk.{{cite web}}: (עזרה)
^"Prescribing medicines in pregnancy database". Australian Government. 3 במרץ 2014. ארכיון מ-8 באפריל 2014. נבדק ב-22 באפריל 2014. Drugs which have been taken by a large number of pregnant women and women of childbearing age without any proven increase in the frequency of malformations or other direct or indirect harmful effects on the fetus having been observed.{{cite web}}: (עזרה)
^"Croup- Diagnosis & Treatment". Mayo Clinic. נבדק ב-13 באוקטובר 2017. Dexamethasone is usually recommended because of its long-lasting effects (up to 72 hours).{{cite web}}: (עזרה)
^Hirvikoski, Tatja; Nordenström, Anna; Wedell, Anna; Ritzén, Martin; Lajic, Svetlana (ביוני 2012). "Prenatal Dexamethasone Treatment of Children at Risk for Congenital Adrenal Hyperplasia: The Swedish Experience and Standpoint". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 97 (6): 1881–1883. doi:10.1210/jc.2012-1222. {{cite journal}}: (עזרה)
^Nicolas C. Nicolaides, Aikaterini N. Pavlaki, Maria Alexandra Maria Alexandra, George P. Chrousos, Glucocorticoid Therapy and Adrenal Suppression, South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc., 2000
