מתילפרדניזולון
מתילפרדניזולון (Methylprednisolone) הוא גלוקוקורטיקואיד סינתטי, המשמש במינונים נמוכים לטיפול במחלות כרוניות או במינונים גבוהים במהלך התלקחויות של מחלות, וניתן בזכות האפקט האנטי-דלקתי ודיכוי מערכת החיסון שלו. מבואללא קשר לדרך המתן של התרופה, מתילפרדניזולון נותן אפקט סיסטמי על הגוף. ההתוויות העיקריות למתן הם דלקת מעי, אסתמה, דלקת מפרקים ופסוריאזיס. למרות ההשפעות החיוביות הרבות של התרופה קיימות גם תופעות לוואי חמורות, הכוללות: תסמונת קושינג, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, זיהום וניוון עור. מבחינה כימית, מתילפרדניזולון הוא הורמון סטרואידים סינתטי, שמקורו בהידרוקורטיזון ופרדניזולון. זה שייך לקבוצה של גלוקוקורטיקואידים סינתטיים ובאופן כללי יותר, קורטיקוסטרואידים פועל כאגוניסט לקולטן של מינרלוקורטיקואידים וגלוקוקורטיקואידים. בהשוואה לגלוקוקורטיקואידים אקסוגניים אחרים, למתילפרדניזולון יש זיקה גבוהה יותר לקולטנים של גלוקוקורטיקואידים מאשר לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים. שמו של גלוקוקורטיקואיד זה נגזר לאחר גילוי מעורבותם בוויסות חילוף החומרים של פחמימות בגוף האדם. הפונקציות התאיות של גלוקוקורטיקואידים, כגון מתילפרדניזולון, מובנות כיום כמווסתות הומאוסטזיס, חילוף חומרים, התפתחות, קוגניציה ודלקת. הם ממלאים תפקיד קריטי בהסתגלות ותגובה ללחץ סביבתי, פיזי ורגשי. מתילפרדניזולון סונתז ויוצר לראשונה על ידי חברת Upjohn (כיום פייזר), ואושר על ידי ה-FDA בארצות הברית באוקטובר 1957. בשנת 2020 מתילפרדניזולון ניתן ליותר מ-3 מיליון מטופלים בארצות הברית. מתילפרדניזולון נמצא גם ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשל השפעותיו נגד ממאירויות כגון: ALL וCLL. מנגנון פעולהפרמקוקינטיקהמתילפרניזולון מסולק בעיקר על ידי הכבד והכליה ומופרש בשתן. סולו-מדרול היא הנגזרת היחידה של מתילפרדניזולון המאושרת למתן תוך וירידי.
שימוש רפואיכפי שצוין קודם לכן, השימוש העיקרי במתילפרדניזולון הוא לדכא תגובות דלקתיות ותגובות חיסוניות. מתילפרדניזולון משיג זאת בעיקר על ידי ויסות המספר והתפקוד של לויקוציטים, ציטוקינים וכימוקינים. השליטה הדלקתית הנרחבת שלו תורמת לשימוש בהפרעות מרובות ללא קשר לפתולוגיה. מתילפרדניזולון נפוץ כטיפול קצר טווח בהתלקחויות של מחלות כרוניות, כפי שניתן לראות בהתלקחות של מחלת גאוט (שיגדון). ניתן לתת אותו במהלך טיפול מתמשך במינונים נמוכים יותר, מותנה במעקב רפואי אחר תופעות לוואי. המינון וההרכב המדויק של התרופה מותאמים לפי ההתוויה הספציפית לשימוש. אסתמהבשנים 2001–2002, 11.4% מהחולים שאובחנו עם אסתמה מחוץ לבית החולים קיבלו מרשם לקורטיקוסטרואידים דרך הפה כטיפול בקרה ארוך טווח. התוכנית הלאומית לחינוך ומניעת אסתמה (NAEPP) מציעה שימוש במתילפרדניזולון בצורה סיסטמית בטיפולים קצרים וארוכים כאחד כדי לשלוט במהירות ולדכא אסתמה מתמשכת, בהתאמה. עבור התלקחויות הדורשות טיפול במיון בית חולים או במרכזי רפואה דחופה, מתילפרדניזולון דרך הפה מועדף על פני מתן תוך ורידי, אלא אם יש בעיות בליעה או הקאות. מתילפרדניזולון דרך הפה אינו דורש פעולה פולשנית מקדימה (השגת גישה תוך ורידית) ומחקרים הראו יעילות שווה בהשוואה למתילפרדניזולון בשימוש תוך ורידי מינון. לאחר שחרור ממיון בית החולים מומלץ לרשום המשך טיפול בן חמישה ימים של מתילפרדניזולון כדי להפחית את ההסתברות להישנות המחלה או תסמיני גמילה. מחלות ראומטיותמתילפרדניזולון משמש לטיפול במספר מחלות ראומטיות, כגון זאבת (SLE) ודלקת מפרקים שגרונית (RA). המינון והמתן של מתילפרדניזולון למחלות אלו משתנים מאוד בשל שוני בפתופיזיולוגיה בין המחלות ובקרב חולים אינדיבידואליים. בזאבת (SLE), חולים מקבלים לעיתים קרובות מרשם למתילפרדניזולון במקביל לתרופות מדכאות חיסוניות אחרות. זריקות קורטיקוסטרואידים תוך מפרקיות (IACI) הן קו טיפול שני כדי להקל על כאבי מפרקים הנובעים מדלקת מפרקים שגרונית. הן מוזרקות לרוב למפרקי הברכיים והכתפיים. למרות שההזרקה היא מקומית, מחקרים הראו ספיגה סיסטמית של התרופה המעידה על השפעות מועילות על מפרקים מרוחקים. אי ספיקת אדרנוקורטיקלית ראשונית או שניוניתמתילפרדניזולון אינו מומלץ בדרך כלל לאי ספיקה אדרנוקורטיקלית ראשונית או שניונית בהשוואה לקורטיקוסטרואידים אחרים שיש להם זיקה גבוהה יותר לקולטנים המינרלוקורטיקואידים.
קונטרה-אינדיקציותלאנשים הסובלים מזיהומים פטרייתיים מערכתיים אין ליטול מתילפרדניזולון במתן פומי (PO). מתילפרדניזולון אסור באנשים עם רגישות יתר ידועה למתילפרדניזולון או לאחד ממרכיביו, יש להשתמש בסטרואידים בזהירות בחולים עם קוליטיס, מחלות לב או יתר לחץ דם, כיב פפטי, אי ספיקת כליות, אוסטאופורוזיס, מיאסטניה גרביס, גלאוקומה וסוכרת. ביטויים נפשיים עשויים להופיע בזמן נטילת מתילפרדניזולון, החל מאופוריה, נדודי שינה, שינויים באישיות ועד דיכאון. זהירות נדרשת עבור חולים הנוטים לפסיכוזות, שכן נטיות פסיכוטיות עלולות להחמיר בזמן נטילת קורטיקוסטרואידים. מינון Solu-Medrol 40 מ"ג מכיל לקטוז המופק מחלב פרה, אין ליטול את זה על ידי כל מי שיש לו רגישות יתר ידועה למוצרי חלב או למרכיביו. אירועים רפואיים חמורים נקשרו עם מתן אפידורלי של נגזרות התרופה, כולל אוטם חוט השדרה, פרפלגיה, קוואדריפלגיה, עיוורון קורטיקלי ושבץ מוחי. תופעות לוואיהתגובה של גלוקוקורטיקואידים אקסוגניים בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA) מעכב את הפרשת ההורמון המשחרר קורטיקוטרופין (CRH) וההורמון האדרנו-קורטיקוטרופי (ATCH) בהיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, בהתאמה. דיכוי ממושך מוביל לתגובות לא נאותות ללחצים פיזיים ורגשיים, כגון מחלה וטראומה. דיכוי ATCH עלול לגרום להיפופלזיה של יותרת הכליה או ניוון משני של בלוטת יותרת הכליה תוך שישה שבועות של טיפול במתילפרדניזולון, מה שמשאיר מטופל בסיכון לפתח משבר אי ספיקת יותרת הכליה מסכן חיים. גורמים התורמים למידת דיכוי ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל מושפעים ממינון הורמון סטרואידים סוג התרכובת ודרך המתן, מינון מצטבר, משך הטיפול ושימוש במקביל בתרופות אחרות. כל אדם שנטל הורמונים סטרואידים במשך יותר משבועיים נמצא בסיכון לפתח דיכוי ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל. לפני הפסקת הטיפול במתילפרדניזולון מכל סיבה שהיא נדרשת התייעצות עם רופא, הפסקה פתאומית של התרופה גורמת לרוב לתסמינים חולפים ולא ספציפיים כגון אובדן תיאבון, קלקול קיבה, הקאות, נמנום, בלבול, כאבי ראש, חום, כאבי מפרקים ושרירים, קילוף עור וירידה במשקל. ניתן לייחס תסמינים אלו לתסמונת גמילה מסטרואידים, אי ספיקת יותרת הכליה או הישנות מחלה. מטופלים הנטלו מתילפרדניזולון כטיפול ארוך טווח נדרשים להפחית בהדרגה את השימוש בתרופה כדי למזער את תסמיני הגמילה ופוטנציאל הישנות. במידה והתסמינים מחמירים ניתן להגדיל את המינון של מתילפרדניזולון באופן זמני. קורונה (COVID-19)מתילפרדניזולון שימש כטיפול בחולים במצב בנוני/קשה במהלך מגפת הקורונה (COVID-19), אך אין הוכחות שהוא בטוח או יעיל במטופלים אלו. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|