|
פרדניזון
פרדניזון (באנגלית: Prednisone) היא תרופה סינתטית, קורטיקוסטרואידית, הניטלת בדרך כלל במתן פומי או תוך שריר עורי. התרופה משמשת לטיפול במצבים רפואיים רבים. האפקט העיקרי של פרדניזון הוא תגובה פרמקולוגית אנטי-דלקתית רב מערכתית, על ידי אפקט גלוקוקורטיקואידי. פרדניזון הוא קדם-תרופה: בכבד הפרדניזון הופך לפרדניזולון שהוא הסטרואיד הפעיל. שימושפרדניזון יעיל במיוחד בדיכוי מערכת החיסון. כלומר, הוא תרופה מדכאת-חיסון, בה משתמשים לצורך דיכוי התגובה הדלקתית של הגוף או הפחתתה. הוא משמש במחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות חריפות שאינן ממקור זיהומי (לדוגמה אסתמה ריאתית), מניעת דחיית שתל ועוד. היסטוריההפרדניזון הומצא בראשית שנות ה-50, על ידי ארתור נוביל במעבדות חברת התרופות שרינג (Schering). ב-1955 פרסם עם חבריו כי החומר פעיל פי 3 עד 4 מקורטיזון והידרוקורטיזון.[1] נוביל הראה שחלק גדול מתופעות הלוואי של קורטיזון, אגירת מים, עליית לחץ דם, והחלשות שרירים, יכולים להימנע על ידי חימצון מולקולת הקורטיזון לפרדניזון.[דרוש מקור] התרופה שווקה לראשונה על ידי שרינג באמצע שנות השישים. תלותבנטילה ממושכת של מעל 7 ימים, נוצרת תופעה של דיכוי בלוטת האדרנל, מצב שבו הגוף לא יכול לייצר קורטיקוסטרואידים אנדוגניים. החוסר ביצור אנדוגני גורם לתלות בהמשך אספקת הפרדניזון על ידי הנוטל. מסיבה זאת ועוד, יש להמעיט בנטילת קורטיקוסטרואידים. במקרה של נטילה ממושכת ישנה חשיבות קריטית להורדה הדרגתית במינון לפני ההפסקה המוחלטת. הפסקה חדה של נטילת פרדניזון לאחר תקופה ממושכת עלולה להוביל למחלת אדיסון המופיעה בצורה חריפה, מצב המסכן חיים. תופעות לוואיתופעות לוואי לטווח קצר: תחושת ריחוף וסחרור קל, עליה ברמות גלוקוז בדם, בצקות, הפרעות שינה ולעיתים נדירות מאוד מאניה. תופעות לוואי לטווח ארוך: תסמונת קושינג, תחושת רעב וצמא, שתן לעיתים קרובות, השמנה מוגזמת, דלדול עצם, גלאוקומה, קטרקט, סוכרת סוג II, דיכאון בזמן ההפסקה וסיכון מוגבר להתקף לב. הוראות הנוגעות לתופעות לוואי שיש לשים אליהם תשומת לב יתרה:
ראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
