דיכוי מערכת החיסון
דיכוי מערכת החיסון הוא הפחתה של ההפעלה או היעילות של מערכת החיסון. לחלקים מסוימים של מערכת החיסון עצמה יש השפעות חיסוניות על חלקים אחרים של מערכת החיסון, ודיכוי חיסוני עלול להתרחש כתגובה שלילית לטיפול רפואי במצבים שונים.[1][2] לרוב, דיכוי מערכת החיסון הוא אקט מכוון, כדי למנוע מהגוף לדחות איבר מושתל.[3] בנוסף, הוא משמש לטיפול במחלת השתל נגד המאכסן לאחר השתלת מח עצם, או לטיפול במחלות אוטו-חיסוניות כגון זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שיגרונית, תסמונת שגרן או מחלת קרוהן. זה נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות, אך עשוי להיות כרוך בניתוח (כמו כריתת טחול), פלסמפרזיס או הקרנות. אומרים כי אדם שעובר דיכוי חיסוני, או שמערכת החיסון שלו חלשה מסיבות אחרות (כימותרפיה או HIV), הוא בעל כשל חיסוני.[4] דיכוי מכווןתרופות לדיכוי חיסון או מדכאי חיסון הן השיטה העיקרית לדיכוי חיסוני מכוון. בנסיבות אופטימליות, תרופות מדכאות חיסון מכוונות רק לכל מרכיב היפראקטיבי של מערכת החיסון[5] לאנשים הסובלים מסרטן קודם הזקוקים לדיכוי חיסוני אינם נוטים לחזור על עצמם.[6] לאורך ההיסטוריה, נעשה שימוש בטיפול בהקרנות להפחתת חוזק מערכת החיסון.[7] ד"ר ג'וזף מורי מבית החולים בריגהאם לנשים קיבל בשנת 1990 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודתו בנושא דיכוי מערכת החיסון.[8] לתרופות המדכאות את מערכת החיסון יש פוטנציאל לגרום לכשל חיסוני, העלול לגרום לרגישות מוגברת לזיהומים אופורטוניסטים ולירידה בהתחסנות נגד סרטן.[9] אפשר לרשום תרופות נגד חיסון כאשר תגובה חיסונית תקינה אינה רצויה, למשל במחלות אוטואימוניות.[10] סטרואידים היו מדכאי החיסון הראשונים שזוהו, אך תופעות הלוואי הגבילו את השימוש בהם. אזתיופרין ספציפי יותר זוהה כבר בשנת 1960, אך גילוי הציקלוספורין בשנת 1980 (יחד עם אזתיופרין) הוא שאפשר התרחבות ניכרת של תחום ההשתלה גם להתאמה טובה פחות. זוגות מקבלי תורמים וכן יישום רחב להשתלת ריאות, השתלת לבלב והשתלת לב.[3] כמעט תמיד ידחה הגוף את האיברים החדשים בשל הבדלים באנטיגן הלויקוציטיים האנושיים בין התורם למקבל – מערכת החיסון מזהה שהרקמה החדשה היא "זרה" ומנסה לחסל אותה על ידי תקיפתה בתאי דם לבנים. כדי למנוע את הדחייה ניתנים מדכאי חיסון, אך הם הופכים את הגוף לפגיע יותר לזיהומים ומחלות ממאירות.[11][12][13] דיכוי חיסוני לא מכווןדיכוי חיסוני לא מכוון יכול להתרחש, למשל, באטקסיה –טלנגיאקטזיה, חסרים משלימים, סוגים רבים של סרטן וזיהומים כרוניים מסוימים כמו נגיף האיידס (HIV). ההשפעה הלא רצויה בדיכוי חיסוני לא מכוון היא כשל חיסוני שגורם לרגישות מוגברת לפתוגנים כמו חיידקים ו-ווירוסים.[1] מערכת חיסון מוחלשת מהווה גם השפעה שלילית פוטנציאלית של תרופות מדכאות חיסון רבות, במובן זה, היקף המונח "דיכוי חיסוני" באופן כללי כולל הן תופעות לוואי מועילות והן פוטנציאליות למקרה של הפחתת תפקוד מערכת החיסון.[14] מחסור בתאי B ומחסור בתאי T הם פגיעה חיסונית שאנשים נולדים איתם או תכונה נרכשת במהלך חייהם, מה שבתורו עלול להוביל לבעיות במערכת החיסון[15] (כמו תסמונת נזלוף שהיא דוגמה למחסור חיסוני של תאי T).[16] לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|