דוכסות מילאנו

דוכסות מילאנו
Ducatus Mediolanensis

דגל
דוכסות מילאנו בשנת 1402
ממשל
משטר	דוכסות
ראש המדינה	דוכס מילאנו
דוכס מילאנו	פרנצ'סקו ספורצה
שפה נפוצה	מילאנזית, איטלקית
עיר בירה	מילאנו
רשות מחוקקת	Milan Senate
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	רכישה
תאריך	1395
פירוק	הסכם קמפו פורמיו
תאריך	17 באוקטובר 1797
ישות קודמת	בית ויסקונטי
ישות יורשת	הרפובליקה האיטלקית הרפובליקה האיטלקית
דמוגרפיה
דת	נצרות קתולית

דוכסות מילאנו הייתה ישות מדינית בין 1395 ל-1797. בראש הדוכסות ניצב דוכס מילאנו, ומילאנו הייתה בירתה והעיר הגדולה ביותר בה. שטח הדוכסות השתנה לאורך ההיסטוריה שלה. בשיאה השתרעה כמעט על פני כל לומברדיה ופיימונטה וערים מרוחקות כאסיזי, לוקה ופיזה נמצאו תחת השפעתה. במשך שנות המלחמות האיטלקיות במאה ה-16 עברה מיד ליד בין האימפריה הרומית הקדושה, בית הבסבורג וצרפת.

מאז המאה ה-11 הייתה מילאנו עיר חופשית. בשנת 1277 החל שלטון בית ויסקונטי.

בשנת 1395 רכש שליט מילאנו, ג'אן גָלֵאָצוֹ ויסקונטי את תואר הדוכס מאת ונצסלאוס, מלך הרומאים (מלך שנים 1376–1400) ב-100,000 פלורינים. הדבר הקנה לו את הגנת האימפריה הרומית הקדושה מפני צבאות שכנותיו, מדינת האפיפיור והרפובליקה של ונציה. ויסקונטי הרחיב את שטחי הדוכסות וכלל בהם את ערי הליגה הלומברדית לשעבר ושטחים נוספים.

מותו של פיליפו מריה ויסקונטי ללא יורש זכר הטיל את הדוכסות לסכסוך ירושה ולהקמת רפובליקה קצרת-ימים (הרפובליקה האמברוזית בין 1447 ל-1450). ב-1450 ביקש סנאט הרפובליקה מהמצביא וחתנו של ויסקונטי, פרנצ'סקו ספורצה, לשוב לעיר וליטול את הדוכסות. בעוד הוא קיבל הכרה מהערים השכנות כדוכס מילאנו, הוא לא קיבל הכרה כזו מאת קיסר האימפריה הרומית הקדושה. רק ב-1492 הוכר בנו, לודוביקו ספורצה כדוכס על ידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. דוכסים אלה לבית ספורצה היו לשליטים המפוארים ביותר של הדוכסות ועסקו במפעלי בנייה רחבי היקף ובמדיניות שחתרה לשלום ולאיחוד ערי-המדינה של חצי האי האפניני.

עידן השלום בא אל קיצו ב-1499 עם פלישת לואי השנים עשר, מלך צרפת לדוכסות. המלך ראה עצמו יורש הדוכסות עקב היותו נכדה של ולנטינה ויסקונטי, בתו של ג'אן גלאצו. צרפת שלטה בדוכסות עד 1512 אז עברה הדוכסות לידי שווייץ, שהעמידה בראש הדוכסות את מסימיליאנו ספורצה. ב-1515 שבו הצרפתים בראשות פרנסואה הראשון, מלך צרפת וכבשו את הדוכסות בקרב מאריניאנו (Marignano; ‏ 14 בספטמבר 1515). ב-1521 כבש בית הבסבורג (שליט אוסטריה וספרד) את הדוכסות והעמיד בראשה את אחיו של מסימיליאנו, פרנצ'סקו ספורצה השני, שהיה לדוכס מילאנו האחרון מבית ספורצה.

ב-1535, כאשר פרנצ'סקו ספורצה השני נפטר ללא יורש עלתה שוב שאלת הירושה כאשר הן קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והן פרנסואה הראשון, מלך צרפת טוענים לזכות על הדוכסות. כחלק מהנסיון לפתור את השאלה נלקחו מהדוכסות שטחיה מדרום לנהר הפו, שהפכו לדוכסות פארמה כפייף של בנו הלא חוקי של האפיפיור פאולוס השלישי, פייר לואיג'י פרנזה, דוכס פארמה. עם מותו של קרל החמישי עברה הדוכסות לשלטונו של פליפה השני, מלך ספרד. זכותה של ספרד על הדוכסות הוכרה לבסוף על ידי צרפת במסגרת שלום קאטו-קמברזי שסיים את המלחמות האיטלקיות.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית (1701–1714) עברה הדוכסות מידי ספרד לידי אוסטריה. סיפוח הדוכסות לאוסטריה נחתם בחוזה באדן ב-7 בספטמבר 1714. ב-1796 נכבשה הדוכסות על ידי נפוליאון בונפרטה. שנה לאחר מכן חדלה להתקיים עם סיפוחה בהסכם קמפו פורמיו ל"רפובליקה הטרנס-אלפינית" שצורפה תוך מספר חודשים לרפובליקה האיטלקית.

קונגרס וינה יצר את ממלכת לומברדיה-ונציה ושטחי הדוכסות הפכו לחלק מממלכה זו, שהריבון שלה היה קיסר אוסטריה. ממלכה זו חדלה להתקיים עם איחוד איטליה ויצירת ממלכת איטליה ב-1866.

דגל הדוכסות מורכב מסמל בית ויסקונטי, ה-biscione, נחש בולע נער ו-capo dell'impero: נשר אימפריאלי גרמני שחור על רקע מוזהב המסמל זיקה לאימפריה הרומית הקדושה.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוכסות מילאנו

• הערך "מילאנו" באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
• היסטוריה של מילאנו (באנגלית)