Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

דוכסות מילאנו

דוכסות מילאנו
Ducatus Mediolanensis
דגל
דוכסות מילאנו בשנת 1402
ממשל
משטר דוכסות
ראש המדינה דוכס מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
דוכס מילאנו פרנצ'סקו ספורצה
שפה נפוצה מילאנזית, איטלקית
עיר בירה מילאנו
רשות מחוקקת Milan Senate עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה רכישה
תאריך 1395
פירוק הסכם קמפו פורמיו
תאריך 17 באוקטובר 1797
ישות קודמת בית ויסקונטי
ישות יורשת הרפובליקה האיטלקיתהרפובליקה האיטלקית הרפובליקה האיטלקית
דמוגרפיה
דת נצרות קתולית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוכסות מילאנו הייתה ישות מדינית בין 1395 ל-1797. בראש הדוכסות ניצב דוכס מילאנו, ומילאנו הייתה בירתה והעיר הגדולה ביותר בה. שטח הדוכסות השתנה לאורך ההיסטוריה שלה. בשיאה השתרעה כמעט על פני כל לומברדיה ופיימונטה וערים מרוחקות כאסיזי, לוקה ופיזה נמצאו תחת השפעתה. במשך שנות המלחמות האיטלקיות במאה ה-16 עברה מיד ליד בין האימפריה הרומית הקדושה, בית הבסבורג וצרפת.

היסטוריה

מאז המאה ה-11 הייתה מילאנו עיר חופשית. בשנת 1277 החל שלטון בית ויסקונטי.

בשנת 1395 רכש שליט מילאנו, ג'אן גָלֵאָצוֹ ויסקונטי את תואר הדוכס מאת ונצסלאוס, מלך הרומאים (מלך שנים 13761400) ב-100,000 פלורינים. הדבר הקנה לו את הגנת האימפריה הרומית הקדושה מפני צבאות שכנותיו, מדינת האפיפיור והרפובליקה של ונציה. ויסקונטי הרחיב את שטחי הדוכסות וכלל בהם את ערי הליגה הלומברדית לשעבר ושטחים נוספים.

מותו של פיליפו מריה ויסקונטי ללא יורש זכר הטיל את הדוכסות לסכסוך ירושה ולהקמת רפובליקה קצרת-ימים (הרפובליקה האמברוזית בין 1447 ל-1450). ב-1450 ביקש סנאט הרפובליקה מהמצביא וחתנו של ויסקונטי, פרנצ'סקו ספורצה, לשוב לעיר וליטול את הדוכסות. בעוד הוא קיבל הכרה מהערים השכנות כדוכס מילאנו, הוא לא קיבל הכרה כזו מאת קיסר האימפריה הרומית הקדושה. רק ב-1492 הוכר בנו, לודוביקו ספורצה כדוכס על ידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. דוכסים אלה לבית ספורצה היו לשליטים המפוארים ביותר של הדוכסות ועסקו במפעלי בנייה רחבי היקף ובמדיניות שחתרה לשלום ולאיחוד ערי-המדינה של חצי האי האפניני.

עידן השלום בא אל קיצו ב-1499 עם פלישת לואי השנים עשר, מלך צרפת לדוכסות. המלך ראה עצמו יורש הדוכסות עקב היותו נכדה של ולנטינה ויסקונטי, בתו של ג'אן גלאצו. צרפת שלטה בדוכסות עד 1512 אז עברה הדוכסות לידי שווייץ, שהעמידה בראש הדוכסות את מסימיליאנו ספורצה. ב-1515 שבו הצרפתים בראשות פרנסואה הראשון, מלך צרפת וכבשו את הדוכסות בקרב מאריניאנו (Marignano; ‏ 14 בספטמבר 1515). ב-1521 כבש בית הבסבורג (שליט אוסטריה וספרד) את הדוכסות והעמיד בראשה את אחיו של מסימיליאנו, פרנצ'סקו ספורצה השני, שהיה לדוכס מילאנו האחרון מבית ספורצה.

ב-1535, כאשר פרנצ'סקו ספורצה השני נפטר ללא יורש עלתה שוב שאלת הירושה כאשר הן קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והן פרנסואה הראשון, מלך צרפת טוענים לזכות על הדוכסות. כחלק מהנסיון לפתור את השאלה נלקחו מהדוכסות שטחיה מדרום לנהר הפו, שהפכו לדוכסות פארמה כפייף של בנו הלא חוקי של האפיפיור פאולוס השלישי, פייר לואיג'י פרנזה, דוכס פארמה. עם מותו של קרל החמישי עברה הדוכסות לשלטונו של פליפה השני, מלך ספרד. זכותה של ספרד על הדוכסות הוכרה לבסוף על ידי צרפת במסגרת שלום קאטו-קמברזי שסיים את המלחמות האיטלקיות.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית (17011714) עברה הדוכסות מידי ספרד לידי אוסטריה. סיפוח הדוכסות לאוסטריה נחתם בחוזה באדן ב-7 בספטמבר 1714. ב-1796 נכבשה הדוכסות על ידי נפוליאון בונפרטה. שנה לאחר מכן חדלה להתקיים עם סיפוחה בהסכם קמפו פורמיו ל"רפובליקה הטרנס-אלפינית" שצורפה תוך מספר חודשים לרפובליקה האיטלקית.

קונגרס וינה יצר את ממלכת לומברדיה-ונציה ושטחי הדוכסות הפכו לחלק מממלכה זו, שהריבון שלה היה קיסר אוסטריה. ממלכה זו חדלה להתקיים עם איחוד איטליה ויצירת ממלכת איטליה ב-1866.

דגל הדוכסות

דגל הדוכסות מורכב מסמל בית ויסקונטי, ה-biscione, נחש בולע נער ו-capo dell'impero: נשר אימפריאלי גרמני שחור על רקע מוזהב המסמל זיקה לאימפריה הרומית הקדושה.

לקריאה נוספת

  • Jane Black, Absolutism in Renaissance Milan: Plenitude of Power under the Visconti and the Sforza 1329-1535, Oxford University Press, 2009 ISBN 978-0199565290

קישורים חיצוניים

Kembali kehalaman sebelumnya


Index: pl ar de en es fr it arz nl ja pt ceb sv uk vi war zh ru af ast az bg zh-min-nan bn be ca cs cy da et el eo eu fa gl ko hi hr id he ka la lv lt hu mk ms min no nn ce uz kk ro simple sk sl sr sh fi ta tt th tg azb tr ur zh-yue hy my ace als am an hyw ban bjn map-bms ba be-tarask bcl bpy bar bs br cv nv eml hif fo fy ga gd gu hak ha hsb io ig ilo ia ie os is jv kn ht ku ckb ky mrj lb lij li lmo mai mg ml zh-classical mr xmf mzn cdo mn nap new ne frr oc mhr or as pa pnb ps pms nds crh qu sa sah sco sq scn si sd szl su sw tl shn te bug vec vo wa wuu yi yo diq bat-smg zu lad kbd ang smn ab roa-rup frp arc gn av ay bh bi bo bxr cbk-zam co za dag ary se pdc dv dsb myv ext fur gv gag inh ki glk gan guw xal haw rw kbp pam csb kw km kv koi kg gom ks gcr lo lbe ltg lez nia ln jbo lg mt mi tw mwl mdf mnw nqo fj nah na nds-nl nrm nov om pi pag pap pfl pcd krc kaa ksh rm rue sm sat sc trv stq nso sn cu so srn kab roa-tara tet tpi to chr tum tk tyv udm ug vep fiu-vro vls wo xh zea ty ak bm ch ny ee ff got iu ik kl mad cr pih ami pwn pnt dz rmy rn sg st tn ss ti din chy ts kcg ve 
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9