|
בס (אל)  .jpg) בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה. לימים התפתחה דמותו, והוא הפך לאל המביא מזל טוב, ולאל המגן על הטוב מפני הרע. מקור פולחנו של האל בס בנוביה, ופולחנו הגיע למצרים העתיקה כבר בתקופת הממלכה הקדומה. הוא נפוץ גם באיקונוגרפיה הפיניקית ואף בישראל ויהודה הקדומות.[1] תיאור דמותו של בס במיתולוגיה המצרית ופולחנובכתובות קדומות בהן מופיע האל בס לראשונה הוא מתואר כאריה העומד על שתי רגליו האחוריות, שרגליו הקדמיות מונפות באוויר. בתקופות מאוחרות יותר (החל מתקופת הביניים השלישית) בס מתואר כפני אריה או כאדם הלובש עור אריה על גבו. בס הוא האל המגן על נשים בשעת לידתם, ועל הילודים מיד אחרי הלידה. לימים התפתחה דמותו והוא הפך לאחד מהאלים המגינים על הבית - האל המגן על בית המשפחה מפני נחשים, ורוחות רעות ושומר על הילדים. בשל מעמדו כמגן על הבית והדברים החשובים המצויים בו התפתחה דמותו לאל המגן על כל דבר טוב - והוא נחשב לאל המוזיקה, הריקוד ואף לאל המגן על הזוג המקיים יחסי מין. רקדנים וזמרים קיעקעו את דמותו על ירכיהם. ציור דמותו של בס ורעייתו בסתת על קיר הבית נועד להגן על החדר, ולעודד פריון. בס הוא גם אל הגמדים. השפעה תרבותית פולחנו התפשט לקפריסין ובאמצעות מתיישבים פיניקים גם לאיטליה ונשתמר בצורה מסוימת בפולחנו של הקדוש הנוצרי בסוס המגן על הפיריון. המתיישבים הפיניקים שהגיעו לאי איביזה קראו לאי בשם "איבשם", שמשמעותו אולי "אי־בס" (האי של האל בס)[2]. בארכאולוגיה של ארץ ישראלבחפירות באזור נחל ברקאי (משנת 1999) נמצאה צלמית ברונזה בדמות בס בין שרידי יישוב מתקופת הברזל II.[3] בתל בית שמש נמצא (בשנת 2018 במסגרת חפירת הצלה בעת עבודות להרחבת כביש 38) פסל אבן בדמות בס.[4] בחניון גבעתי בעיר דוד התגלה (במרץ 2019) שבר כלי חרס ועליו דמותו של האל בס, המתוארך לתקופה הפרסית, מהמאות ה־5 או ה־4 לפנה"ס.[5] שתי הדמויות שעל פיטס א' מחורבת תימן, המזוהות על־ידי חלק מהחוקרים עם "יהוה ואשרתו", מעוצבות בדמות בס.[1] ראו גםקישורים חיצוניים
לקריאה נוספתDasen, Veronique (2013). Dwarfs in Ancient Egypt and Greece. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-199-68086-8 הערות שוליים
|
||||||||||||
