Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

בלה אחמדולינה

בלה אחמדולינה
Изабелла Ахатовна Ахмадулина
לידה 10 באפריל 1937
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בנובמבר 2010 (בגיל 73)
פרדלקינו, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכון גורקי לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה
  • פרס פושקין (1994)
  • פרס ברית המועצות
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
  • עיטור הידידות בין העמים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלה אחמדולינה (ברוסית: Белла Ахмадулина; ‏ 10 באפריל 1937, מוסקבה - 29 בנובמבר 2010, פרדלקינו בפרברי מוסקבה) הייתה משוררת רוסיה וסובייטית.

בלה אחמדולינה נולדה במוסקבה. אביה היה ממוצא טטרי וכיהן בתפקיד בכיר בממשל, ואמה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקיים. עוד בתקופת לימודיה בבית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.

בשנים 1955-1958 היא הייתה נשואה למשורר יבגני יבטושנקו.

כבר במהלך שנות ה-50 פורסמו שיריה בירחונים ספרותיים. בשנת 1959 כתבה את אחד מהשירים המפורסמים שלה, אשר הולחן בשנת 1975 על ידי מיכאל טריברדייב לסרט של אלדר ריאזנוב צחוק הגורל. עוד מספר שירים שלה הולחנו על ידי אנדריי פטרוב ושולבו בסרטים סובייטים.

בשנת 1960 אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות במוסקבה. במהלך הלימודים היא סולקה לזמן מה עקב התנגדותה לרדיפות נגד בוריס פסטרנק.

ספר השירים הראשון שלה התפרסם בשנת 1968. בהמשך פרסמה כל כמה שנים ספר חדש. ספרה האחרון יצא לאור בשנת 2000. על היצירות שלה הוענק למשוררת פרס ברית המועצות בשנת 1989 ופרס הפדרציה הרוסית בשנת 2004. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.

בשנת 1964 אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של ואסילי שוקשין. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של הסופר יורי נגיבין שהיה בעלה דאז.

בשנת 1970 המשוררת ביקרה בגאורגיה שהרשימה אותה מאוד. אז החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגיים כניקולוז ברתשווילי, גלקטיון טאבידזה ומשוררים נוספים.

בשנת 1974 בלה אחמדולינה התחתנה בפעם הרביעית והאחרונה עם מעצב התפאורות ואמן התיאטרון בוריס מסרר.

אחמדולינה הייתה ידועה כתומכת בתנועת הדיסידנטים. פעמים רבות היא התבטאה להגנת אנדריי סחרוב, ולדימיר ווינוביץ' ופעילים נוספים. דבריה פורסמו בעיתון הניו יורק טיימס ושודרו בתחנות רדיו קול אמריקה ובקול השלום. בשנת 1979 השתתפה בהכנת אלמנך ספרותי בשם "מטרופול", שפורסם בפריז ללא ידיעת הצנזורה הסובייטית. בשנת 1993 היא הייתה בין חותמי "מכתב 42" שתמך במדיניותו של בוריס ילצין.

בשנים האחרונות לחייה אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-29 בנובמבר 2010. היא נטמנה בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

חלק משיריה תורגמו לעברית בספר "אגדה של גשם" (Сказка о дожде) בתרגום של אריה אהרוני.

יוסף ברודסקי כינה את אחמדולינה "ממשיכה של קו פושקין-לרמונטוב בשירה הרוסית". בפברואר 2013 הציע ולדימיר פוטין לכלול את שיריה בתוכנית הלימודים של בתי הספר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה אחמדולינה בוויקישיתוף
Kembali kehalaman sebelumnya