אנדרס צלזיוס
אנדרס צלזיוס (בשוודית: Anders Celsius, נהגה "אַנְדֶרְשׁ סֵלְסְיוּס", ⓘⒾ); (27 בנובמבר 1701 – 25 באפריל 1744) היה אסטרונום ופיזיקאי שוודי. צלזיוס נולד באופסלה בשוודיה, והיה לפרופסור לאסטרונומיה מ-1730 עד 1744. מ-1732 עד 1735 ערך ביקורים במצפי כוכבים בגרמניה, איטליה וצרפת. בנירנברג הוא פרסם ב-1733 אוסף של 316 תצפיות של זוהר הקוטב שנעשו על ידיו ועל ידי אחרים בתקופה שבין 1716 עד 1732. הוא ערך תצפיות בזוהר הצפוני, וב-1736 השתתף במשלחת צרפתית ללפלנד, אשר ערכה מדידות שהוכיחו את ניבוי ניוטון כי כדור הארץ פחוס במקצת בקטביו. ב-1742 הציע סולם טמפרטורות עשרוני, המבוסס על נקודות הקיפאון והרתיחה של המים, שהמרווח ביניהן מחולק למאה חלקים שווים (מעלות). בסולם המקורי שהציג צלזיוס, נקודת הרתיחה של המים נקבעה כ-0 מעלות והקיפאון כ-100. זאת כדי להמעיט במספרים שליליים, בשים לב למזג האוויר בשוודיה הקרה; ואולם תלמידיו, ובראשם קארל פון לינה הפכו את הסולם על ראשו, כמקובל היום. צלזיוס נפטר באופסלה ב-1744, ממחלת השחפת[1]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|