אליקים כרמולי

אליקים כרמולי
Eliakim Carmoly

לידה	5 באוגוסט 1802 Soultz-Haut-Rhin, צרפת
פטירה	15 בפברואר 1875 (בגיל 72) פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית
שם לידה	Goschel David Behr
מדינה	צרפת
השקפה דתית	יהדות

אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.

אליקים בן דוד בן יששכר בן יהודה בן אליעזר בן מאיר כרמולי^[1], נקרא גם "גשטל בן דוד בֶּר". כפי הנראה שם המשפחה "כרמולי" אינו מקורי וייתכן שנבחר על ידו בגלל העיר קולמאר, בירתו של אחד מחבלי אלזס, שבה למד כרמולי תורה. אמו שרה לבית בלוך^[2]. רבותיו היו הרב אהרן וורמס ממץ (תלמיד רבי אריה לייב גינצבורג, בעל ה"שאגת אריה") והרב דוד טבלי שייאר ממיינץ. ילדותו ונעוריו בחבל אלזס בעל האוכלוסייה המעורבת גרמנית - צרפתית הקנו לו שליטה הן בגרמנית והן בצרפתית. יש בעובדה זו כדי להסביר את התחנות הגאוגרפיות השונות בחייו.

כרמולי התמחה במחקר ביבליוגרפי של כתבי יד עבריים. שנים אחדות עשה כרמולי כספרן בספרייה הלאומית בפריז, שם היה אחראי על מדור כתבי היד העבריים.

בשנת 1832 מונה כרמולי לרבה של הקהילה היהודית בבריסל. לצד עיסוקיו כרב קהילה וכאב"ד עסק גם בשיפור החינוך שניתן באותה העת לילדיהם של עניי הקהילה. בכהנו שם נחשב כרמולי לרב 'מתקדם', שכן נשא את דרשותיו בצרפתית ולא ביידיש. תדמית זאת עמדה לו לרועץ שכן ב-1839 נאלץ כרמולי לפרוש משום שנחשד בנטייה ליהדות הרפורמית. לאחר עזיבתו את בריסל ישב תחילה בפריז ולאחר מכן בפרנקפורט. בשנים אלה עסק במחקרים ענפים בתחום הביבליוגרפיה העברית.

כרמולי החזיק ברשותו אוסף ספרים גדול שהתפזר אחרי פטירתו. כרמולי אף העביר כתב יד של מדרש פסיקתא דרב כהנא שהיה בידו לרבי שלמה בובר על מנת שיוציא לאור מהדורה מדעית של המדרש. קטלוג של האוסף יצא לאור ב-1885.

את חיבורו הראשון, "תולדות גדולי ישראל", התחיל כרמולי לכתוב עוד כשהיה תלמיד של הרב שייער במיינץ. הכרך הראשון והיחידי יצא לאור בפריז בשנת 1828. בזמן עבודתו בספרייה הלאומית בפריז פרסם מספר מאמרים מדעיים בתחום הביבליוגרפיה העברית, ובזכותם התפרסם כחוקר. הוא פרסם את מחקריו בצרפתית, גרמנית ועברית, דבר שהעצים את התהודה שעוררו מחקריו. לצד מחקריו בביבליוגרפיה, כרמולי עסק גם בהיסטוריה של אישים, משפחות וקהילות.

• בשנת 1829 כתב מחקר בצרפתית בשם Wessely et ses e'crits (וייזל וכתביו).
• בשנת 1831 הוציא לאור את ספר המסע של רבי פתחיה מרגנשבורג בתוספת תרגום לצרפתית.
• בשנת 1833 פרסם מחקר בצרפתית על תולדות הכוזרים במאה העשירית.
• בשנת 1834 פרסם בבריסל את האגרות המיוחסות לאלדד הדני.
• בשנת 1840 פרסם מחקר על תורת הרפואה של הרמב"ם (רק חלק א' התפרסם).
• ביו השנים 1841 ו-1844 ערך את כתב העת המחקרי Revue orientale שיצא בבריסל ובו פורסמו מרבית המאמרים שכתב. בקרב מאמרים אלו בולטים במיוחד מחקריו ההיסטוריים על תולדות הקהילות היהודיות במרוקו, אלג'יר, תוניס, טריפולי שבלוב, צרפת, איטליה ובלגיה.
• בשנות השישים של המאה ה-19 פרסם את ספר אמרי שפר לרבי אבשלום מזרחי. לספר מצורפים הקדמה ונספח שכתב כרמולי. בתוספות אלו מצורפים גם פיוטים פרי עטו של כרמולי.

בשנת 1842 פרסם חיבור בשם עקטאן דמר יעקב, שהציג ככתב יד עתיק שבו דברי הנוסע "מר יעקב" שהגיע לארץ כוזריא ומצא שם את בני שמעון, שמלכיהם התגיירו והפכו יהודים. היו שפקפקו באמיתות הדברים^[3].

חוקרים מסוימים מאסכולת חכמת ישראל כגון שד"ל^[4] ולפי האנציקלופדיה העברית גם צונץ, שטיינשניידר ושלמה יהודה רפפורט (שי"ר) לא החשיבו את מחקריו של כרמולי. הם טענו שעבודתו כמהדיר וחוקר אינה דקדקנית די הצורך ועקב כך נופלות בה טעויות. יוסט ראה בו רמאי^[4], וכמוהו גם גרשם שלום^[5], ומיכאל איש-שלום^[6] דורות אחריו, האשימו את כרמולי בזיוף מכוון של האיגרת המיוחסת לרבי יצחק חילו.^[7]

לצד הטענה שלא תמיד ניתן להסתמך על מחקריו, הרי שבאנציקלופדיה היהודית נטען שגם פסילה גורפת של עבודתו אינה מבוססת דיה.

אליקים כרמולי הדפיס ופרסם שיר הזדמנות לכבודו של מלך צרפת, לואי פיליפ הראשון. ובכך חידש שימוש נושן בסוגת "שירי ההזדמנות". השיר נדפס בשנת תק"צ 1830, בעיר מץ, בדפוס יהודי כנראה, של פרוספר ויטרסהיים.

• שיר לכבוד לואיס פילפוס הראשון מלך הצרפתים, ביום נשאו כתר מלכותו, מאת אליקים כרמולי, מץ: פרוספר ויטרסהיים, תק"ץ. (עברית וצרפתית)

• אלה המסעות: אשר הם נוסעים כל הרוצה ללכת להשתטח על קברי האבות, אשר בארץ ישראל, עם סימני כתבי הקברות, על ידי כמוהר"ר אליקים כרמולי, דפוס א. מ. לונץ, ירושלים תרמ"ה.
• דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט על המיין: י’ קויפמאן: (דפוסי לעהרבערגער ושותפו), תר"י.
• חקקי אבן: בפטיש יפוצץ סלע, על מצבות וציונים, אשר נקבצו ונאספו יחד על ידי הרב אליקים כרמולי, פריז: תרכ"א.
• העורבים ובני יונה: מחקר על יוחסין של משפחות הכהן רפפורט (העורבים) ומשפחת יונגיטיבין (בני היונה) נדפס ברעדעלהיים ה'תרכ"א
• טעם זקנים, מאת אליעזר אשכנזי מתוניס, קיבוץ חיבורים וכתובים ושירים בענייני החכמה, אספתים ולקטתים מכתבי יד שונים, פרנקפורט ענ’ מיין: דפוס י"ג וויללער, תרט"ו.
• מבשרת ציון: אגרות על עשרת השבטים מתוך כתבי יד, מאת אליקים כרמולי, קדם ירושלים תשל"א 1971.
• ספור אלדד הדני: אודות עשרת השבטים ונהר סמבטיון; ונלוה אליו אגרתא דשדר אליקים כרמולי למר שאול ריש גלותא דבגדאד, פריז: דפוס אפרים האדאמר, תקפ"ח.
• שיר לכבוד לואיס פילפוס הראשון מלך הצרפתים, ביום נשאו כתר מלכותו [בעברית ובצרפתית], מאת אליקים כרמולי, מץ: פרוספר ויטרסהיים, תק"צ.
• ספר אגודת אגדות, יכלכל עקטאן דמר יעקב, אלה המסעות, מבשרת ציון, יצאו לאור לראשונה, בשנת תר"א ותר"ב ונדפסו בתוספת איזה מעלות כמהור"ר אליקים כרמולי, ירושלים: דפוס א"מ לונץ, אלף ושמונה מאות ושש עשרה לחורבן [תרמ"ה].
• תולדות גדולי ישראל, חדשות וגם ישנות אשר עשו להם שמות בארץ בתורה, חכמה ומוסר על פי סדר אלפא ביתא, אליקים כרמולי. מיץ תקפ"ח. (אשדוד: מכון זיכרון קדושי פולין, תשנ"ח 1998).

• ש. כהן, "מונוגרפיה של כרמולי", בצרון (כסלו–טבת תש"ז 1947).
• משה קטן, "הרב אהרן ווירמש ותלמידו אליקים כרמולי", ארשת ב (תש"ך), עמ' 190–198

מדיה וקבצים בנושא אליקים כרמולי בוויקישיתוף

• כתבי אליקים כרמולי בפרויקט בן-יהודה
• "אליקים כרמולי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אליקים כרמולי באתר WorldCat Identities

ספריו

• כתבי כרמולי בארכיון האינטרנט
• תולדות גדולי ישראל א-כ, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח, באתר היברובוקס
• מבשרת ציון, תר"א, באתר היברובוקס
• דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט: איזק קופמן, תרי"א, באתר היברובוקס
• העורבים ובני יונה: שושלת יוחסין של משפחת רפאפורט ומשפחת יונגיטובין, רדלהיים: י' לעהרברגר, תרכ"א, באתר היברובוקס
• חקקי אבן, פאריש, תרכ"א, באתר היברובוקס
• אליקים כרמולי (1802-1875), דף שער בספרייה הלאומית