אליענה שכטר
אליענה שכטר (נולדה ב-10 באפריל 1976) היא שחקנית ובמאית ישראלית. ביוגרפיהאליענה שכטר נולדה וגדלה בירושלים. הוריה, אלכסנדר (אלכס) וסילביה שכטר, הם ילידי מנדוסה, ארגנטינה, שם הכירו בתנועת השומר הצעיר ועלו ביחד לישראל. אביה הוא רוקח ובעליו של "ד"ר בלה", בית מרקחת ירושלמי ותיק. אמה היא פסיכולוגית קלינית. אחיה, יואל שכטר, צעיר ממנה בשבע שנים ועוסק בהיי טק בחברת apirro, בתפקיד מהנדס בכיר. שכטר למדה בתיכון בית הספר הפתוח "הניסויי" במגמת תיאטרון, בה עשתה חמש יחידות בגרות עם המורה המיתולוגי אשלי טוביאס. באותה תקופה הופיעה בהצגה "בדלתיים סגורות", שעלתה במסגרת עצמאית, בבימויה של רות ריינר. בכיתה י' שיחקה בסדרת הטלוויזיה "היה או לא היה", פרי עטו ובבימויו של שמעון יקותיאל, שעוסקת באגדות. למדה תואר ראשון במשחק, אוניברסיטת תל אביב, מצטיינת חוג (2000-1996). בין מוריה היו נולה צ'לטון, יורם בוקר, חנה הכהן ורות קנר. במהלך לימודיה זכתה במלגה ע"ש מייקל זוננפלד בתחום מחול-כוריאוגרפיה וביצוע מטעם אוניברסיטת באר–שבע. בסיום התואר למדה משחק ב-Atlantic Theatre Company, ניו יורק (סמסטר קיץ, 2002). קריירהשכטר שיחקה בהצגה "פרנהיים", על-פי ש"י עגנון (2002–2004), יצירתה של אלית ובר בבימויה של מאשה נמירובסקי. הצגה של בובות ומסיכות זכתה בפסטיבל דו-אומן 99 והשתתפה בפסטיבלים בטוקיו, קיוטו ומוסקבה. ב-2004 ביימה את ההצגה "כיפה אדומה ילדה גדולה", פרי עטה של שרית גורן, שזכתה בפרס חביבת הקהל, פרס התלבושות ופרס המוזיקה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. בשנת 2006 שימשה כדרמטורגית של ההצגה: "טרגדיה ב-18 דקות", אותה כתבה וביימה גאיה וילדמן. זוכת פרס ההצגה והמחזה בפסטיבל Smallבמה. למדה גרמנית במכון גתה, תל אביב ובAkademie für Fremdsprachen, ברלין (2007–2009). ניהלה את העתודה של מגמת התיאטרון בתיכון א' לאמנויות תל אביב (2001–2008). ב-2006 ביימה פרויקט במגמה למוזיקה. היה זה קונצרט תיאטרלי, כתבה סיפור על סביב יצירות מוזיקליות שנכתבו בגטו טרזיינשטט והמחיזה את סיפוריה של ניצולת הגטו מנקה אלטר. ג'אד נאמן הציע להפוך את המופע לדו-לשוני. המחזה תורגם לגרמנית והוצג בארץ ובגרמניה בשיתוף עם סטודנטים מקונסרבטוריון Schwerin גרמניה. ב-2005 הצטרפה שכטר לאודליה מורה-מטלון, כבמאית שותפה וכשחקנית להצגה "פרומות" פרי עטה של מורה-מטלון (2005–2007). למופע התלוותה מוזיקה של יוסי בן נון והוא זכה בפסטיבל עכו 2005. בשנת 2007 שימשה כעוזרת במאי בהצגה "אמנות", מאת של יסמינה רזה, הפקה של Post Theater בפסטיבל Rohkunstbau, ברלין. שכטר שיחקה בשתי עונות של הסדרה "תמרות עשן", בבימויו של עודד דוידוף, ששודרה בHOT3. היא גילמה את דמותה של לילי, אחות הקיבוץ, שמחפשת את בן זוגה שנעלם יחד עם שאר חברי תמרות עשן. ב-2008 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "אמא'לה", בתפקיד המחנכת, בבימויו של רם נהרי. בסדרה כיכבה אורנה בנאי. היא שיחקה בהצגה "נמר חברבורות", בבימויה של אלית וובר, שהציגה בתיאטרון תמונע (2008–2009). ב-2009 שיחקה בסדרת נוער "דאוס", בבימויו של גידי דר, ששודרה ב-yes. היא שיחקה את אמא של רוי שכטר (מיכאל אלוני). ב-2009 ביימה ביחד עם עדי רייס את הסרט התיעודי הקצר (8 דקות) "חדר 28 - רסיסי זיכרון" המספר על חבורת נשים שגרה בגטו טרזיינשטט. ב-2011 שיחקה בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "ילדי ראש הממשלה". היא גילמה את דמותה של ד"ר כספי, הפסיכולוגית של אשת ראש הממשלה. באותה שנה שיחקה בסדרה "פלפלים צהובים". היא גילמה את דמותה של ד"ר אשל, נוירולוגית ילדים, שמאבחנת את עומרי (מיכאל זפסוצקי), בנם של איילת ויניב אוחיון (עלמה זק ויוסי מרשק) כאוטיסט. היא מביימת אחת לשנתיים אופרטה בתיכון בליך, רמת גן, בהשתתפות תלמידי המוזיקה של בית הספר. ב-2012 שיחקה בסרט הקולנוע "חנה ארנדט", בבימויה של מרגרטה פון טרוטה. בנוסף שיחקה בסרט מלאכיות בלבן שיצרה טלי אברהמי שם מגלמת רופאה יהודיה במחנה אוושויץ. בפברואר 2013 שיחקה שכטר בשתי סדרות טלוויזיה: האחת, "המגפה", מאת ימי ויסלר ומעיין בלום, בבימויו של ויסלר, ב-HOT3. שם גילמה את דמותה של רותי האחות הסקסית שמאוהבת בדוקטור (מנשה נוי). השנייה, "שטיסל" ב-Yes, בבימויו של אלון זינגמן. שם גילמה את טובי שטיסל, אשתו של צבי אריה שטיסל (שראל פיטרמן). בשנת 2016 שיחקה בסדרה "מסובך" של רן שריג. הצטלמה לסרט הקולנוע "תחת אותה השמש" של סאמח זואבי ושיחקה מתנחלת. בסרט שיחק גם יוסי מרשק. מאז שנת 2007 ועד 2013 ניהלה שכטר סדנאות תיאטרון של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. מאז שנת 2008 היא מרצה בקורס מספרי סיפורים בספריית בית אריאלה. התנדבה במשך שנה באס"ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט). מתגוררת בגבעתיים. פילמוגרפיהטלוויזיה
קולנוע
תיאטרון
בימויקולנוע
תיאטרון
קישורים חיצוניים
|